תערוכת "ציור ושיר" בנושא נשים בתנ"ך

תמר

שוקי לקס

שֶׁלֹּא כְּבַת שׁוּעַ,

הַכָּתוּב הִזְכִּירֵךְ

לֹא כְּבַת מִי יָדוּעַ.

כִּי אַתְּ בַּת שֵׁם לְעַצְמֵךְ.

יִחוּסֵךְ – בְּמַעֲשַׂיִךְ נָטוּעַ.

כְּעֵץ הַתָּמָר – דְּמוּתֵךְ.

חָסוּ יָפְיֵךְ לְעַצְמָם

וּמֵתוּ עֵר וְאוֹנָן

כִּי נָתְנוּ אוֹנָם לְאַל.

וְלֹא נְתָנוּךְ לְשֵׁלָה

וְקִבַּלְתְּ בְּלִי מִילָה

שְׂאֵת חֶרְפַּת אַלְמְנוּתֵךְ

עַד יִגְדַּל.

כְּכַפְנִיּוֹת תָּמָר – עַנְוָתֵךְ.

אַךְ לֹא אָבָה יְהוּדָה

לְתִתֵּךְ לִבְנוֹ

וּכְבָשֵׁךְ יָמִים רַבִּים

אַלְמָנָה בֵּית אָבִיךְ.

אָז עָלָה לָגֹז צֹאנוֹ

וְעִמּוֹ הָעֲדוּלָמִי

שָׁם כָּרַע רָבַץ

כְּטֶרֶף נָפַל

לְרִשְׁתֵּךְ הָאֲרִי.

כְּלוּלְבֵי תָּמָר – צְנִיעוּתֵךְ.

כִּי לֹא הָיִית

בָּזֶה קְדֵשָׁה

וְלֹא אָמַרְתְּ

כִּי הוּא זֶה

לְהַצִּילוֹ מִבּוּשָׁה

וְעַצְמֵךְ לֹא הִצַּלְתְּ

מֵהַמּוֹקֵד הַבּוֹעֵר

רַק אָמַרְתְּ לוֹ הַכֶּר

לָאִישׁ שֶׁאֵלֶּה לוֹ

חוֹתָמוֹ וּפְתִילוֹ

אָנֹכִי הָרָה

וְהוֹדָה יְהוּדָה

וְאָמַר מִמֶּנִּי צָדְקָה.

כְּקוֹמַת הַתָּמָר – אֲצִילוּתֵךְ.

וְרָצָה אֱלֹקִים מַעֲשַׂיִךְ

וְגִדֵּל תְאוֹמִים מִבִּטְנֵךְ

לְגַדֵּל בֵּית יְהוּדָה

לְפָאֵר מַלְכוּתוֹ.

כִּי עַל יַד אִישׁ פִּרְצֵךְ,

אֱלֹקַיִךְ – תִּפְאַרְתּוֹ בָּךְ תָּלָה,

וּבוֹ נִוָּשַׁע

בּוֹ נִשְׂמְחָה וְנָגִילָה.

וְתִפְרַח כַּתָּמָר צִדְקָתֵךְ.