הרב אבינר מציג: 17 שאלות על נטיות הפוכות

מה יחס התורה לגבר החי עם גבר חיי אישות? מדוע הפסיכולוגים בעולם קובעים שגם חיים כאלה הם נורמליים? האם יחוד אסור בין בעלי נטיות הפוכות? ומה דין נטייה הפוכה בנשים? כל התשובות לכל השאלות

הרב שלמה אבינר: נטיה הפוכה - מחלת נפש
  הרב שלמה אבינר (צילום: פלאש 90)

ש: מה יחס התורה לגבר החי עם גבר חיי אישות?

ת: איסור חמור מאוד מחייבי מיתות בית דין (ויקרא יח כב. כ יג). וגם נקרא תועבה (ויקרא יח כב).

ש: אבל זאת המציאות שיש אנשים עם נטיה כזאת?

ת: בודאי. עצם העובדה שהתורה אסרה מעיד על כך שיש נטיה כזאת, אבל היא מצווה להתגבר עליה, כעל שאר יצרים רעים.

ש: אבל אולי אי אפשר להתגבר?

ת: לאדם יש בחירה חופשית. ואם ד' ציוה סימן שזה אפשרי. בדומה לזה אמר הפילוסוף קנט: אתה חייב ,סימן שאתה יכול. רוב המקיימים חיים של נטיות הפוכות, אינם מנסים להתגבר, אלא מטיפים אידיאולוגית לחופש בתחום זה. במשאל בין אנשים כאלה, אם הם מוכנים להפוך את נטייתם לרגילה בעזרת תרופה פשוטה ובלי מאמץ, הסכימו לכך רק 5% מהנשים ו14% מהגברים (אנציקלופדיה הלכתית רפואית לרב אברהם פרופ' שטיינברג ד 718-702. להלן: אנצ'). וכבר כתב הגר"מ פיינשטיין באריכות שחטא זה הוא יצרי ורצוני (שו"ת אגר"מ ח"ד ס' קטו).

ש: אבל הפסיכולוגים בעולם קובעים שגם חיים כאלה הם נורמליים?

ת: הפסיכולוגים צריכים לעסוק במלאכתם ולא במלאכה שאינה שלהם, כלומר קביעת אמות המידה של הטוב והרע. זו מלאכתו של רבונו של עולם. עיין מורה נבוכים א א. לגופו של עניין, בעבר סברו הפסיכיאטרים שזו מחלה, אחר כך החליטו שזו סטייה מינית, לבסוף עקב לחצים כבדים של קבוצות בעלי נטיות הפוכות, קיבלה החברה הפסיכיאטרית האמריקאית החלטה שזה נורמלי ויש למחוק אותה מספר האיבחונים של מחלות נפשיות, DSM: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders , ברוב של 60% נגד 40%. אבל במקביל בסקר שנערך באותו זמן בין 2500 פסיכיאטרים, 69% סברו שיש להתנגד להחלטה זו ולהמשיך להתייחס לזה כאל מחלה. בסיכום, זו החלטה פוליטית ולא מדעית (אנצ').

ש: אם לכל כך הרבה אנשים יש נטיות הפוכות, האם אין זה סימן שזה נורמלי?

ת: לצערנו לא. ולגופו של עניין, בדו"ח קינסי Kinsey המפורסם משנת תש"ח נקבע ש4%- 6% הם בעלי נטיות הפוכות. אבל במחקרים המאוחרים הוכח שאלו נתונים מוגזמים ורק 1% הם כאלה (אנצ'). בדו"ח קינסי יש ניפוח מגמתי של מספרים.

ש: אם הם כל כך מועטים, איך הצליחו להפעיל לחץ כה כבד לשינוי ההגדרה ב-DSM?

ת: כי הם קבוצת לחץ חזקה מאוד, קולנית ותוקפנית במיוחד, ובעיקר בארה"ב. למשל, כיון שהם קבוצת סיכון גבוהה מאוד למחלת האידס, הם נלחמים בדרכים מגוונות להשגת זכויות יתר ביחס למחקר, טיפול ואישפוז, יותר מאשר חולים במחלות קשות אחרות (אנצ' ב 169). כמובן, אנו בעד שיתרפאו, אבל לא זה הנושא.

ש: האם אין לאדם לחיות באופן טבעי?

ת: הסגידה לטבע היא ההשקפה האלילית. אנו אומרים שיש לאדם לחיות על פי הטוב ועל פי דבר ד', וזה הטבע האמיתי של האדם, ואכן זה גם איסור לגוי ונכלל בז' מצוות בני נח (סנהדרין נה א. רמב"ם מלכים ט ו).

ש: ובכל זאת יש הרגשה שמשהו השתנה בעשרות השנים האחרונות?

ת: התורה לא השתנתה, הטוב לא השתנה, והאדם לא השתנה. מה שהשתנה הוא שהמתירנות התעצמה מאוד בתחום יצרא דעריות, הכל נעשה מותר והכל נעשה קדוש. אפילו משכב בהמה הוסר מן ה-DSM ונחשב כהתנהגות חלופית תקינה.

ש: התופעה של נטיות הפוכות לא חדשה?

ת: לא. היתה נהוגה אצל דור המבול ואפילו כתבו כתובה (ב"ר כו טו), אצל אנשי סדום ועמורה (בראשית יט ה), אצל מצרים וכנען (ויקרא יח ג) ועוד. אבל בעם ישראל היתה נדירה, מלבד פילגש בגבעה (שופטים יט כב), רחבעם (מלכים א יד כד) ועוד כמה. הוכחה לכך, שהשולחן ערוך שרק מביא הלכות נפוצות, אינו מזכיר נטיות הפוכות, ואפילו כותב בפירוש שלא נחשדו ישראל על כך, לכן ייחוד בין שני גברים מותר (קידושין פב א. שו"ע אה"ע כד א).

ש: לאור זאת, האם יחוד אסור בין בעלי נטיות הפוכות?

ת: אכן, כך כותב השולחן ערוך שבדורות שיש תופעה כזו, ישלהתרחק מייחוד (שם). וכן כתב מרן הרב קוק שבארץ ישראל יש להתרחק מן הדין ושיש לחקור אחר המנהג (שו"ת דעת כהן סי' ג. ועיין אוצה"פ כד ס"ק ג). והכל תלוי במציאות (ב"ח אה"ע כב. חכמ"א קכו יד. ח"מ כב ס"ק ו).

ש: יש דתיים בעלי נטיות הפוכות שטוענים שאם הם מקיימים יחסי אישיות לא כפי הדרך הרגילה אצל אותו סוג של אנשים, אז מותר הדבר.

ת: ודאי אסור! "דרך איברים", "הוצאת ז"ל" ועוד. ואפילו הרהורי עבירה כשלעצמם אסורים (ברכות יב ב. סהמ"צ לרמב"ם ל"ת מז. חינוך שפז). והרהורי עבירה קשים מעבירה (יומא כט א).

ש: אם טעם האיסור הוא כדי לקיים פריה ורביה, הרי ממילא לא יתחתנו עם אשה?

ת: קודם כל, אפשר להתרפא על ידי טיפול מתאים. אך לגופו של עניין, מניעת פריה ורביה אינה הסיבה, שהרי מי שאינו מקיים מצוה זו לא חייב מיתה. אלא זה איסור עצמי ותועבה. אגב, הגר"מ פיינשטיין מוכיח שהפירוש על התורה המיוחס לר"י החסיד הוא זיוף עקב טענתו שאיסור משכב זכור הוא רק בגלל מניעת פריה ורביה (שו"ת אגר"מ יו"ד ח"ג סי' קטו).

ש: אם זה איסור כה חמור ותועבה, מה דין אשה שהתחתנה עם אדם כזה, ולא ידעה שהוא כך?

ת: הקידושין בטלים מדין מקח טעות (שו"ת אגר"מ אה"ע ח"ד סי' קיג). וגם אם ידעה, אך אחרי הנישואים זה מאוס עליה, חייב הבעל לתת לה גט (פסק ב"ד רבני ת"א ה' אב תשנ"ט).

ש: האם אמנם זה ניתן לריפוי?

ת: כן. אמנם טוענים שיש ניסו ונכשלו וגם ניזוקו. אך ראשית כל ,לחלק מהם היו בעיות נפשיות חמורות אחרות והן שהכשילו את הטיפול. שנית, טפלו בשיטת פסיכולוגיות לארמתאימות. צריך פסיכולוג מומחה בתחום הזה. השיטה הרפאראטיבית נותנת תוצאות טובות מאוד. באמריקה אלפים נרפאו דרכה ומקיימים כל שנה כנסים יחד. גם בארץ רבים נרפאו והקימו בתים לתפארת ומאוהבים בנשותיהם.יש לפנות לקו סיוע "עצת נפש" כדי לקבל מידע: 026541899, ימים ב ד ה 23:00-22:00, וכן יש מידע רב באתר עצת נפש.

ש: האם זו מחלה מולדת או נרכשת? התנהוגית, התפתחותית, הורמונלית, מורפלוגית או מוחית?

ת: יש דעות שונות. עד היום אין הוכחה שיש גורם ביולוגי. השיטה הרפאראטיבית טוענת שזה כשל בחינוך לגבריות. אך כאמור לעיל, אין זה משנה מבחינת עבודת ד', כי לאדם יש בחירה חופשית ועליו להתגבר על יצרו. לפעמים זה קשה ולפום צערא אגרא, גם הטיפול לפעמים קשה ולפום צערא אגרא, ולבסוף יש אושר גדול של זוגיות ומשפחה.

ש: האם זה נכון שלנשים אין איסור של חיי אישות בנטיות הפוכות?

ת: ודאי אסור, ונפסק ברמב"ם (איסורי ביאה כא ח)ובשולחן ערוך (אה"ע כ ב), אך של גברים יותר חמור.

ש: האם אשה שנהגה בזה וחזרה בתשובה אסורה לכהן משום זנות?

ת: כך סוברים התוספות (שבת סה ב ד"ה פסולות. יבמות עו א ד"ה המסוללות).

ש: למה חיי נטיות הפוכות נקראו תועבה?

ת: חז"ל דרשו "תועבה": "תועה אתה בה" (נדרים נא א), כלומר טעות בכתובת, שבמקום להתחתן עם אשה, מתחתן עם איש, ובודאי מלבד שזה איסור עצמי חמור ומאוס, הוא הורס יישובו של עולם, שכך לא יוולדו ילדים (חינוך רט).

והתקדשתם והייתם קדושים.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

13 תגובות
הצג את כל התגובות