יממה לאחר שמזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי עזב את הארץ נשא בצהריים יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט בו סקר את התנגדותו לתהליך המדיני המתרחש בימים אלה.

בנאום במכון למחקר לביטחון לאומי אמר יו"ר הבית היהודי "אנחנו נמצאים בימים מכריעים לגורלה של מדינת ישראל. אמנם אין סורים על הגדרות ואין אוגדות שריון שמתארגנות על גבול מצרים. אבל אנחנו נמצאים בימים מכריעים של קרב על התודעה. ימים של הכרעה על מי אנחנו, ולאן אנו הולכים."

"בימים כאלה צריך לדבר ברור. צריך להגיד את האמת."

על התהליך המדיני אמר בנט כי בעבר אמרו שיש למסור את שטחי ארץ ישראל תמורת שלום. "היתה אמונה אמיתית שאם רק נוותר מספיק, עוד נשב תחת הגפן ותחת התאנה. ננגב חומוס בדמשק. ואם לא בדמשק אז ברמאללה. היום הישראלים יותר מפוכחים."

את חוסר השלום תלה בנט בהסתה הפלסטינית."כשילדים מתחנכים בגן הילדים עם חגורות נפץ, כשהם יוצאים החוצה אל כיכרות על שמם של רוצחי תינוקות, כשהם גדלים אל תוכניות טלויזיה אנשטימיות, היהודי הופך להיות שטן. נטול צלם אדם. כאלה אנחנו בעיניהם. שום נייר לא ישנה את זה. רק הם יוכלו לשנות את זה, אם הם באמת ירצו שלום."

"לא שלום הם רוצים לעשות איתנו. תל אביב, ממנה אני מדבר עכשיו, לא נמצאת על המפה שלהם. היא תופעה זמנית. תוכנית השלבים הפלסטינית מעולם לא נפחה את נשמתה. היא חיה ובועטת בערבית, ועוטה חליפות באנגלית."

צפו בקטע מהנאום של בנט כפי ששודר בשידור חי באתר סרוגים

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2014/01/BENET.mp4]]]

המו"מ מביא טרור

אחרי השאיפה לשלום, הגיעה לפי בנט הטיעון הבטחוני. "אם ניסוג מיהודה ושומרון, יהיה ביטחון לאזרחי ישראל". למה? ככה."

מול הטיעון הזה אמר בנט כי "המשא ומתן הביא רק טרור.  דווקא שנת 2012 היתה השנה השקטה ביותר מזה שנים. לא היה תהליך מדיני, זה לא קל, אבל נשארנו בחיים. ובאותה שנה לא היה אף הרוג כתוצאה מטרור בירושלים או ביהודה ושומרון, והרוג אחד היה בכל רחבי ישראל."

"אבל – מאז פתיחת המו"מ בחודשים האחרונים החלה אינתיפאדה זוחלת, שרק מתעצמת. על פי נתוני השב"כ, בנובמבר האחרון היו 167 פיגועים, בתוכם היו שני פיגועי דקירה, דקירת חייל בעפולה וחיילת ביפו, פציעת 3 אזרחים, ביניהם תינוקת בת שנתיים. אחרי ההתנתקות שבה הובטח לנו ביטחון – נורו לעברנו  13,796 פצמ"רים ורקטות. בארבע שנים אחרי אוסלו נרצחו 256 ישראלים לעומת 97 בארבע שנים שקדמו לכך. ההסכמים הביאו לנו קברים. ופחד. לא ביטחון."

הטיעון השלישי שהעלה בנט הוא הבעיה הדמוגרפית, שגם הוא "לא נכון. הפוך, פשוט הפוך. הילודה הערבית צונחת, והילודה היהודית צומחת. מדינה פלסטינית היא זו שתמיט אסון דמוגרפי על ישראל. מדינה פלסטינית תציף את ישראל בפליטים. ביום שאחרי הקמת מדינת פלסטין עם גבול על כביש 6, יזרמו לתוכה מיליוני צאצאי פליטים פלסטינים מסוריה, לבנון, ירדן ושאר ארצות ערב."

"איך ארגוני זכויות האדם יוכלו לעמוד בדרישה אלמנטרית של ציבור לחזור לביתו ההיסטורי? הרי זרים מאפריקה הם מביאים לכאן!" לעג בנט.

גם את טענת הכיבוש הכחיש בנט: "בואו נגיד את זה ברור – עם לא כובש בארצו. עם לא כובש בארץ שסיפורי התנ"ך שזורים בכל אתר מאתריה. ירושלים נמצאת בתפילות העם היהודי בכל העולם."

"גם על הערבים החיים ביהודה שומרון ועזה, איננו שולטים עוד. מעזה יצאנו לחלוטין. ביהודה ושומרון הם מנהלים את חייהם בעצמם. יש להם פרלמנט משלהם, מערכת חינוך משלהם, מערכות שלטון משלהם, ואפילו בחירות."

צריך לקבל החלטות קשות

את מסירת השטחים לידי הפלסטינים מכנה בנט 'התאבדות'. "אז למה לנו למסור את הארץ שלנו, לחלק את ירושלים? למה שנתאבד? אין סיבה. אבל יש לחץ בינלאומי. לחץ בינלאומי."

"אני לא מקל ראש. זה לא קל. אבל לחץ בינלאומי זה לא דבר חדש. אם היינו נכנעים ללחץ בינלאומי, לא היינו כאן."

"אחרי מלחמת ששת הימים נדרשנו להימנע מבניה מעבר לקו הירוק בירושלים. גולדה בחרה לבנות ברמות, בגילה ובגבעה הצרפתית. היום גרים שם 100,000 איש. עברנו את זה ואנחנו חיים. יכול להיות שאם היינו נכנעים ללחץ הזה לא היינו פה."

על ההבטחה האמריקנית לסידורי בטחון בבקעה לעג בנט: "אני שומע על הצעות להציב מצלמות בבקעת הירדן,מזל"טים, חיישנים ועל סיורים של כוחות בינלאומיים. ואני אומר, אם זה כל-כך מוצלח, בואו ננסה את זה עכשיו בגבול עזה או בגבול לבנון. נראה איך הם מפרקים את אלפי המשגרים בעזה, ואת רבבות הטילים המאיימים עלינו מצפון."

על מסכת הלחצים המופעלת כלפי בנימין נתניהו אמר בנט: "יש ששואלים היום: "האם יש למנהיגות שלנו יכולת לקבל החלטות קשות"? ואני אומר – בואו נגדיר סוף סוף מהן ההחלטות הקשות ומהן ההחלטות הקלות?"

 "ההחלטה הקלה היא – לבצע את ההתנתקות. לזרוק 8000 תושבים מהבית . לקבל מחיאות כפיים מהעולם וטילים על ראשון לציון. ההחלטה הקשה היא –  לעמוד איתן מול לחצים. לנהל משא ומתן קשוח. להבין שגם לצד השני יש מה להפסיד."

"ההחלטה הקלה היא לחתום על הסכם אוסלו. לקבל פרס נובל. להיות אהוב העם, ואז לנחם את משפחות ההרוגים בדיזינגוף. ההחלטה הקשה היתה להחיל את הריבונות על ירושלים והגולן כפי שעשו ממשלות ישראל מאז מלחמת ששת הימים."

מוכן להיות מנהיג המיושנים

בסוף דבריו נקט בנט בטון תקיף יותר ובפניה לא רשמית כלפי נתניהו אמר: "אנחנו לעולם לא נסכים לוותר על ירושלים מאוחדת בריבונות ישראל, ורק ישראל. לא נקבל מדינת טרור פלסטינית, לא נקבל הסכם שמתבסס על קווי 67.

כלפי יוזמתו של השר ליברמן לחילופי שטחים אמר: "לא נתחנן לחילופי שטחים כאילו מדובר בגזור-הדבק באיזה מסמך וורד במחשב. אנחנו לא נסכים שהגבול יעבור בכביש שש כדי שנקבל טילים על כביש ארבע."

"אם אין מי שייצג את העם – אנחנו נייצג את העם. לא נברח מאחריות ומהחלטות קשות. זאת הארץ שלנו, ואם זה מיושן מדי אני גאה להנהיג את מחנה המיושנים.  העם בחר בנו כדי להוריד את יוקר המחיה. כדי לשמור על הערכים של מדינת ישראל. לא כדי למשכן את עתידנו לאבו מאזן."

 אנחנו נקבל את ההחלטות לגבי עצמנו, בעצמנו, מהסיבה הפשוטה שרק אנחנו נשלם את המחיר על ההחלטות האלה בעצמנו. האם מי שלוחץ עלינו היום, ייהרג במקומנו מחר? אנחנו נהיה לצד מי שיידע להגיד "עד כאן".