ביום שישי, 26 בדצמבר 1947, יצאה שיירה של ההגנה ליישוב המבודד הר-טוב בכדי להחליף את המגנים התשושים. הבריטים עוד שלטו בארץ והיה אסור לשאת נשק או תחמושת. בשיירה היו שתי בנות שכל תפקידן היה להיות "סליק" ולשאת על גופן את הנשק המועט שנועד להגנה עצמית.
הערבים ששלטו באזור באב-אל-ואד, הכינו מארב לשיירה והחלו לירות על עליהם. הבנות הוציאו מגופיהן את הנשק והעבירו אותו למ"כ אברהם רוטנברג ולשישה לוחמים נוספים. הבנות, החביאו את הרימונים שנותרו לידיהן לפני הגעת הבריטים לאזור.
כאשר מצאו את הרימונים, מיטב המומחים לא מצאו שום עדות והרימו ידיים. עמיחי נעם, מדריך בי"ס שדה כפר עציון, חקר את המקרה, נבר בארכיונים ולבסוף מצא את הסיפור על השיירה ואת עדותה של וורדה שמיר.
וורדה שמיר כתבה בעדותה: "הייתי בטוחה שזה הסוף שלי ושלנו וחיפשתי פיסת נייר ועיפרון כדי לכתוב כמה מילות פרידה להורי ולהתנצל בפניהם על מה שאני, בתם היחידה, עוללתי להם…"
תגובות