"ה'רבנים הצעירים' אינם עונים לקריטריונים של רב"

  מי יכול להקרא רב? הרב אליהו זייני (אסף מילר)

ראש ישיבת אור וישועה, ועד לאחרונה רב הטכניון, הרב אליהו זייני יוצא בהתקפה קשה על מה שהוא מגדיר 'רבנים צעירים'.

בתשובה לשאלה בנושא גיוס בנות, נשאל הרב בנוגע לאיסור אותו פסקה הרבנות הראשית לישראל, כשהשואל מוסיף: "ויש הטוענים שבנושא זה דווקא הרבנים היותר צעירים בקיאים יותר מה הולך בצבא ולכן הדיון הוא לא הלכתי במובן שדווקא גדולי הדור דעתם מכרעת כי הם לאו דווקא בקיאים במציאות, מה דעת הרב בנושא?"

כהקדמה לתשובתו מבקש הרב זייני, להעמיד את השואל על טעותו בכל הנוגע למושג 'רב'. "אין איש בישראל הראוי להיקרא 'רב' רק באשר רכש בקיאות זו או אחרת במקורותינו במקום תורה זה או אחר (וכל שכן לא באקדמיה)", קובע הרב זייני.

לדבריו רב הוא מי "ששימש תלמידי חכמים שעמדו בראש קהילות שלמות, ושהיה שותף לכל פרקי חיי בני קהילתו, בשמחותיהם כמו ברגעים הקשים, טיפל באנשים נשים וטף, בראש ובראשונה בהדרכת הצבור בהתמודדויותיהם הפרטיות, הצבוריות והמקצועיות, בחינוכם, בחיזוק יראת השמיים שלהם ושל בני משפחותיהם, בטהרה, בכשרות, בשבת, בהשקפת עולם ועוד ועוד, בקצור בהנהגתם בכל"

"לכן אותם ה'רבנים הצעירים' שאתה מציין, אינם עונים בכלל לקריטריונים אלה. רובם ככולם לא שימשו רבנים אמיתיים, אלא גדלו בישיבות, מנותקים מעם ישראל בחייו המלאים, ולוקחים את מה שלמדו במגדל השן התורני כדבר בר יישום מיידי מבלי כל נסיון בהנהגת עם ה'."

דיקלום של מאגרי מידע

הרב זייני ממשיך ותוקף את ה'רבנים הצעירים', הפעם בנוגע לציטוטים ולפסקי הלכה אותם הם מפרסמים: "פעמים רבות הם מפגינים בעיני פשוטי העם ותמימיו, ידענות שאינה פרי שקידה בתורה יומם ולילה, כגדולי ישראל שבכל הדורות, אלא פרי ניצול של מאגרי מידע, תוך דיקלום פשטני של פלט המחשב, והם מראים את עצמם יודעי דבר."

"הם מחשיבים עצמם גדולי ישראל הראויים לחלוק על כל גדול שבכל דור ובפרט שבעיניהם 'ראשונים כמלאכים' אינו מחייב, ובמקרה הטוב הוא בבחינת 'דעת יחיד' (כקביעתו של אחד מרבותיהם), מבלי להבין שגדולי ישראל בחשו בכל מה שלמדו תוך ששחקו את עיניהם בקריאה מדוקדקת ומעמיקה בלילות אפלים ובספרים בלויים, ספרים שטשטוש אותיותיהם האיר את נשמותיהם באורה בהירה, דוקא מתוך המאמץ האדיר של הפענוח הקשה, אורה שהחושך בו שרויים 'רבנים צעירים' אלה בדורנו מפאת התרבות המקיפה, מונע מהם לראותה במלא זוהרה, ואף לחוש אותה."

על הציבור שנוהה אחרי אותם 'רבנים צעירים' כותב הרב זייני: "הצעירים שבדור, התמימים מאד ומלאי יראת הכבוד לעולם הרבני, המסתנוורים בידע שטחי זה המופגן לעיניהם, נופלים בפח, ומשוכנעים שעומדים לפניהם גדולי עולם המסוגלים להאיר את דרכם, ומפקידים את נשמותיהם ועתידם בידיהם מתוך אמונה תמימה."

איסור גורף לבנות להתגייס

בהקשר לשאלה בנוגע לגיוס בנות כותב הרב זייני כי מדובר בשאלה רגישה וכבדה וקשה להשיב עליה בשלמות. הרב זייני קובע כי באופן גורף אסור מוחלט על בנות להתגייס.

"כרב המלווה קהילות שונות זה עשרות בשנים, ואת בעיית הגיוס בכל היבטיה, אני מצהיר כאן שאותם 'רבנים צעירים' אינם מודעים לסכנה הרוחנית העצומה האורבת לבת במסגרת צה"לית. ומשום מה, הם באים תמיד מאותן שלוש או ארבע ישיבות מוכרות, הם מתגייסים לעידוד גיוס הבנות (במסגרת הארגון 'אלומה', או דומיו, המגוייס ע"י משרד החינוך, שכל כולו 'מגוייס' ל'יש עתיד'), ומתוך התלהבות לאומית כלפי מדינתנו (התלהבות אליה אהיה תמיד שותף בע"ה), הם מעודדים כל בת, תוך התעלמות מוחלטת של הסכנות האורבות לה מפאת חוסר נסיונה בחיים (ובזה לא אוכל להיות שותף אתם לעולם ב"נ). אסור שאהבתנו למדינתנו שניתנה לנו במתנת שמיים, ובניסי נסים ע"י הקב"ה בדורנו, תכה אותנו בסנוורים ונמיט אסון רוחני על בת אחת מישראל מיזמתנו."

האשה היא יסוד המשפחה

הסכנה של נשים בצבא על פי הרב זייני היא משום שהן חשופות לסכנות רוחניות: "הקב"ה ברא את האשה תמימה יותר מגבר, מאמינה יותר ממנו, מוכנה למסירות נפש יותר ממנו, אך רגישה יותר, ומתוך כל מעלותיה אלה, היא עומדת בסכנה דוקא יותר מכל בן. לכן, חובתנו כרבנים צריכה להיות בראש ובראשונה, דאגה לעתידה הרוחני, כי היא יסוד המשפחה, ובזה יסוד העתיד שלנו ושל בנינו."

הרב זייני מוסיף כי גם בשירות הלאומי יכולות להיות סכנות אך שם היא "עומדת תחת אחריות של אנשים שיראת שמיים לצד התרומה לעם, היא נר לרגליהם (לפחות אני רוצה לקוות שזה נכון תמיד), כאשר בצבא היא עשויה לעמוד תחת פיקודו של מפקד שיכול להתגלות כאישיות נפלאה ורוממה כמו שהיא יכולה גם להימצא תחת פיקודו של פרא אדם המנצל את מעמדו לצרכים מיניים, כפי שעיתוני מדינתנו מפרסמים כמעט יום יום (מחוץ לכל מה שהם אינם יודעים או אינם מפרסמים)."

בסופה של התשובה כותב הרב כי במקרים מיוחדים, אפשר להורות לבנות בודדות להתגייס, "אך הדבר צריך להיעשות לאחר פסיקה של תלמיד חכם זקן ומנוסה בחיים, הבוחן אותה בת אנושית ורוחנית, ולאחר שימצא אותה ראויה ומסוגלת להתמודד עם הסביבה בכל מקום שתימצא, רואיה להשפיע ולא להיות מושפעת, ועוד בליווי מתמיד של תלמידי חכמים העוקבים אחרי כל צעדיה, יתיר לה ללכת למקומות הנבחרים בהתאם. כי עלינו להדגיש, בחיים או שהאדם משפיע או שהוא מושפע. מצב ניטראלי לא היה ולא יהיה."