הפרדה זה לא קיפוח; תשובה לקמפיין הליכוד

שר החינוך גדעון סער הסביר שמי שמעמד האשה לא חשוב לו שיצביע הבית היהודי. ובלשונו: "אם זה לא חשוב לו הוא יכול להצביע לרשימה שמספר 4 שלה, הרב בן דהן, שהיה מנכ"ל בתי הדין הרבניים, קורא לביטול הועדה לקידום מעמד האישה או שמספר 9 שלה, מוטי יוגב, הוביל כמזכ"ל בני עקיבא את ההפרדה המגדרית בסניפיה".

לא אתמודד כאן עם עצם הטענה. אתייחס רק לדוגמא האחרונה.

משום מה, יש אנשים שחושבים שאם אנו מפרידים את הגברים מהנשים, אנו מקפחים את הנשים. מדוע? אולי אנו מקפחים את הגברים? בודאי בבני עקיבא, שם נותנים הן לבנים והן לבנות את אותן פעילויות ואותם תפקידים, אבל בנפרד. אז מה שייך מעמד האשה לכאן?

אבל לא רק גדעון סער לא מבין את זה. רבים אחרים לא מבינים את זה. נדמה להם משום מה שכל הפרדה היא בהכרח קיפוח. התורה מפרידה את הבשר מהחלב כדי לקפח את החלב, והיא מפרידה את שדה החומוס משדה העדשים כדי לקפח את העדשים.

אז למה בכל זאת אנו משתדלים להפריד את הבנים מהבנות? שאלה שטעונה הסבר. נדון בה בהזדמנות. דרך אגב, רציתי לשאול בתמורה את נציגי הליכוד מה עם ערכי המשפחה. "מי שזה לא חשוב לו, יכול להצביע למפלגה שהמועמד שלה לחנך את העם התגרש מאשתו, וכעת הוא חי עם אשה שעדיין לא קיבלה גט מבעלה הקודם."

"מי שזה לא חשוב לו, יכול להצביע למפלגה שעל מעלליו של היו"ר שלה בתחומי המשפחה לא כדאי להרחיב כאן את הדיבור. מי שזה לא חשוב לו, שיתלונן אח"כ על הטרדות ושות'". האם מישהו עושה משהו בקשר לאחוזי הגירושין הגבוהים במדינה?

אולי בכל זאת צודק מוטי יוגב שכדאי להפריד את הגברים והנשים.