כחום היום: פרשנות חדשה לסיפור אברהם אבינו והמלאכים - סרוגים

כחום היום: פרשנות חדשה לסיפור אברהם אבינו והמלאכים

אחרי שביצע כ-25,000 מילות טוען ד"ר סיריל פיין כי ביום השלישי שאחרי הברית כמעט ולא מרגישים כאבים. את הפסוקים בתורה המתארים את החולשה שאחרי הברית הוא מסביר כנובעת מדלקת שהתפתחה בעקבות זיהום, מה שמסביר כמה מתקנות חז"ל בהלכות ברית.

ד
כחום היום: פרשנות חדשה לסיפור אברהם אבינו והמלאכים
  החום הוא של אברהם. (איור: אלחנן בן אורי)

זכיתי להיות מוהל במשך 47 שנים. נהיתי מוהל, לא בגלל שהיתי רופא, אלא כי ראיתי בכך שליחות. עסקתי במילה מתוך אהבה עמוקה למצווה והשתדלתי לקיימה על כל דיקדוקיה ופרטיה, ותמיד בשמחה.

במשך השנים צברתי ב"ה ידע וניסיון רב. את ברית המילה ביצעתי על פי ההלכה, בשיטה המסורתית, שעברה במשך הדורות בעם ישראל. אף פעם לא התיחסתי למילה כאל פרוצדורה כירורגית גרידא. עם זאת מובן, שלעבודתי כרופא היה ערך מוסף, בעיקר בבריתות למבוגרים ובעת ביצוע "תיקונים" לבריתות.

במשך השנים היו שתי סוגיות הלכתיות, אשר לא תאמו את הידע המקצועי והניסיון שלי בפועל, והפער בין הוראות חז"ל לבין המציאות שאני הכרתי, הטריד אותי מאוד.

סוגיה ראשונה, קשורה לענין ה-"מציצה". ההלכה קובעת כי ישנם שלושה שלבים בברית מילה כשרה.

1. חיתוך – חיתוך העורלה.

2. פריעה – קריעת השכבה הפנימית של העורלה וחשיפת העטרה לחלוטין

3. מציצה – מציצת הדם מתוך הורידים העמוקים של הפצע של ברית המילה.

אם לצטט את ההלכה בנקודה זו, נאמר "מל ולא מצץ מעבירין אותו" (דברי רבי פפא, מסכת שבת, קל"ג). אם המוהל מל ולא ביצע את השלב השלישי, של המציצה, יש להעבירו (=מלהיות מוהל או מלהיות באותה עיר). ומשום מה? אומרים חז"ל: "משום סכנה".

חז"ל אינם מפרטים איזו סכנה.

על פניו, נראה הדבר כעונש חמור ביותר, לעבירה, שאפילו לא הוגדרה. זה נראה חסר פרופורציה אפילו.

לא כואב כל כך

סוגיה שניה, והיא קשה לי אפילו יותר, קשורה לענין הכאבים. נאמר בפרשת בני שכם אשר נימולו בהוראת שמעון ולוי, בני יעקב: "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים" (בראשית, לג', כה). התורה מייחסת כאב רב לברית המילה, אשר שיאו ביום השלישי. נתון עובדתי זה, המצויין במפורש בתורה, אינו תואם את המציאות, כפי שאני מכיר במשך כל שנות עיסוקי במצוה. אצל תינוקות אין שום כאב ביום השלישי. יתירה מזו, אני טוען, שבברית הנעשית בטכניקה המסורתית, התינוקות עשויים לבכות במשך 7-10 שניות, והכאב אינו מרכיב משמעותי בתהליך הריפוי כולו.

אף אצל מבוגרים, אשר להם רגישות שנמשכת זמן רב יותר, אין הדבר כך. לא נראה, כי היום השלישי שונה ברמת הכאב יותר מאשר כל יום אחר. אמנם ניתן לחוש בכאב, אך זאת בעיקר אם נוגעים ממש במקום הרגיש.

וכאן, ברצוני לגייס את ניסיוני כרופא, ולהציע הסבר, שיעזור ליישב את הפער בין המציאות, המתוארת בתורה ונתמכת בהלכות חז"ל, לבין מה שנראה במציאות בימינו.

הסכנה: זיהום

בימים עברו, המודעות לענין חשיבות החיטוי (סטרליזציה) לא היתה קיימת, ומכשירים סטריליים לא היו בנמצא. את ברית המילה היו מבצעים בעזרת אבנים וסלעים חדים, אשר היו זמינים ברשותם.

דוגמה לכך אנו רואים אצל צפורה, אשת משה: " ותקח צפורה צור ותכרות את ערלת בנה…" (שמות ד', כה).

השימוש ב"אינסטרומנטים" מסוג זה, הותיר לרוב בפצע שרידים של חול ורסיסי אבן קטנים. חדירה של אלמנטים אלה לפצע יצרו באופן טבעי, זיהום, שגרר אחריו תגובה דלקתית. על פי הפתולוגיה המוכרת לנו, חדירה של גוף זר לגוף דרך הפצע, יוצרת תוך 72 שעות דלקת מוגלתית, ומלווה בכאבים עזים ובעליה בחום הגוף.

חז"ל, על פי הידע הרפואי שהיה קיים בתקופתם, הורו, שיש למצוץ את דם הפצע, מתוך הורידים העמוקים. למעשה, מציצה זו היתה הדרך "לשאוב" מתוך הפצע את הגופים הזרים, שחדרו אליו. התמותה בזכות פעולה זו ירדה, ובעקבות כך תיקנו חז"ל את התקנה החמורה של הרחקת מוהל שאינו מבצע מציצה, מתוך העיר, משום סכנה.

בחלוף השנים, יתכן והסיבה המקורית לתקנה נשכחה, ומכאן הביטוי הסתום "משום סכנה", אך תוקפה של התקנה נשאר, במלוא חומרתו.

הסבר זה לסוגית המציצה הוא דרך קבילה ליישוב הסוגיה הראשונה, אשר מתיחסת להלכה מדרבנן.

אך כיצד ניתן ליישב את הסוגיה השניה, אודות כאבי המילה ביום השלישי, שזה כבר ענין מדאורייתא? אם יש קושיא לגבי פסוק מהתורה, הדרך היחידה ליישב זאת היא על ידי מציאת תימוכין בפסוק אחר מהתורה.

כחום היום

ברשותכם, היתי רוצה להציע חידוש, לפרשנות המקובלת, על הפסוק בפרשת וירא.

נאמר על אברהם: "והוא יושב פתח האוהל כחום היום". כל הפרשנים מסכימים, כי מדובר בכך, שאברהם ישב בפתח אוהלו, ביום השלישי, לאחר המילה. מוסכם גם, שמדובר היה ביום חם במיוחד, דבר שאיפשר את זימון שלושת האורחים לאוהלו של אברהם למצוא מחסה מהחום הכבד.

אך אם אכן, התורה מתארת את חום היום, ניתן היה לצפות שתכתוב "והוא יושב פתח האוהל בחום היום". מה משמעות הביטוי "כחום היום"? מבחינה דקדוקית, נראה כי יש פה שימוש לא שגרתי באות היחס.

לעניות דעתי, ובמחילה מרש"י, השימוש בביטוי כחום היום מלמד, שמילת התיאור "כחום" מתארת לא את היום, כדעת רש"י ומפרשים רבים, אלא את אברהם (!). אברהם ישב פתח אוהלו, והחום של אברהם היה כחום היום, דהיינו, 40-42 מעלות. חום הגוף של אברהם מעיד על כך, שהתפתחה אצלו דלקת כתוצאה מברית המילה, ושיאה של הדלקת, כידוע ברפואה המודרנית, תוך 72 שעות.

וכך, מתוך פסוק מפורש בתורה אנו יכולים ללמוד על הסיבה לכאבי המילה ביום השלישי ועל המקור לתקנת חז"ל בענין המציצה, לאור הסכנה המוחשית והקיומית, פיקוח נפש ממש, שנימולים היו חשופים לה בימים עברו.

זה מסביר מדוע היום, ב"ה, איננו נתקלים בתופעה זו, המתוארת בתורה ובחז"ל, ואנו מבינים, שאין פער או סתירה בדברי אלוקים חיים. מובן, שאין בסברה זו, לגרוע מהחובה לקיים את מצוות חז"ל כהלכתה, וגם כיום אנו מלים עם מציצה, כפי שעשו אבותינו במשך כל הדורות.

מודה אני לה', שזיכני למול באהבה רבה למעלה מ-25,000 יהודים. מי יתן ויקויים בנו לעד "…והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם" (בראשית, וירא יז', יג).

==

ד"ר סיריל פיין ז"ל היה רופא משפחה ומוהל מומחה מוסמך. המאמר הוא לעילוי נשמתו צדוק אברהם בן ר' שמואל צבי הלוי ורחל פיין.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
אחלה שם משפחה בשביל מוהל
אברהם | 29-10-2012 12:18
2
תמיד שמחים לשמוע מד"ר פיין ז"ל
א | 29-10-2012 15:46
אגב, כדאי להוסיף ז"ל לשמו בכותרת...
3
חזק וברוך!
יעקב | 29-10-2012 21:42
חידוש יפה אעביר הלאה
4
לדמותו של הכותב, המוהל הדגול, ד"ר סיריל פיין ז"ל
הרב מוהל אבי זרקי | 11-11-2012 20:05
ד"ר סיריל פיין, היה איש צנוע, נעים הליכות, חייכן, מסביר פנים ומאיר פנים, זכיתי להיות תלמידו משך תקופה ארוכה, היה מוהל מומחה ובעל לב זהב. פטירתו הותירה חלל ריק, כאב והרגשת אבדן גדול. חבל, שקשה למצוא כיום אנשים מהסוג הזה. "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא"... דמותו מלווה אותי בבריתות אותן אני עורך. יהיו הדברים שכתב בשעתו לעילוי נשמתו הטהורה, יחד עם מלאך הברית יעתיר תפילה לפני שוכן מעונה לגאולת עם ישראל מיד צר. יהי זכרו ברוך. הרב מוהל אבי זרקי, מוהל ראשי, תל אביב יפו, ישראל.
5
אין הכוונה שהיום השלישי קשה יות מהראשון והשני
נו באמת | 01-06-2020 14:31
אלא שגם היום השלישי הוא קשה כן פרשו הראשונים