77 שנים חלפו מאז נלקח מאיתנו רואה האורות, מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, הקרוי בפי כל "הרב".
גם לאחר קרוב לשמונה עשורים מאז עלייתו לגנזי מרומים – תורתו, השקפתו, כתביו ודרכו, מהווים קריאת כיוון ובסיס למאות אלפי תלמידיו הבונים את קומתם הרוחנית וההשקפתית ובכך מפיצים את תורתו בשרשרת הדורות לעוד ועוד קהלים בעם ישראל.
הרב קוק היה גדול ובקיא בכל מכמני התורה וככזה הביע את דעתו ובחן כל סוגיה מתחומי החיים של העם היהודי.
לציון יום פטירתו, הצגנו שאלה לארבעה רבנים: לו היה הרב קוק חי היום, מה הוא היה אומר על העובדים הזרים, סוגיית התנ"ך בגובה העיניים, גיוס החרדים והשימוש באינטרנט?
הרב שלמה אבינר, הרב יעקב אריאל, הרב אביחי רוצנקי והרב יובל שרלו משיבים מה הרב קוק היה אומר בכל סוגיה.
עובדים זרים ועולים שאינם יהודים
הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת ירושלים ורב הישוב בית אל
לפי תורתנו הקדושה יש מקום שיהיו בארץ גויים בתור מיעוטים, במעמד של גרים תושבים. אמנם אין בימינו דין גר תושב אבל יש אפשרות של מעין גר תושב (רמב"ם, הלכות עבודה זרה י ו, ראב"ד, כסף משנה).
על כל פנים, מיעוטים צריכים, כשמם, להיות מיעוט. אמנם דבר זה אינו כתוב בתורה בפירוש אבל הוא פשוט ומובן מאליו עד כדי כך שאין צורך לכותבו. למה לי קרא? סברא! למה לי פסוק? זו סברא!
לו היה הרב קוק חי היום בתוכנו, הוא היה אומר את הדברים הבאים ללא היסוס – יש בארצנו עשרות אלפי עובדים זרים שלא כחוק ויש להוציאם מיד. חוק זה חוק. לפעמים מדקדקים על אדם עקב עברה קלה כגון שהחנה את רכבו במקום שאינו מיועד לחנייה, ובצדק אוכפים חוק זה. ואם אדם חונה בעצמו בארץ שנים רבות, האם לא יאכפו חוק זה?!
וכן יש עשרות אלפי עובדים זרים שנמצאים בארצנו הקדושה באישור. את אותם עובדים זרים יש לצמצם בהדרגה ובמהירות. זו פצצת זמן של נישואי תערובת ועוד צרות רבות שמאיימות על עם ישראל. ואם תשאלו מי יעבוד במקומם של אותם עובדים זרים? התשובה היא יהודים! מאות אלפי יהודים מובטלים שאין להם עבודה.
מעבר לכך, יש לסגור את כל המפעלים הכושלים שאין להם בסיס כלכלי להישרדות, עקב התחרות עם מפעלים מקבילים בחוץ-לארץ, כגון במזרח הרחוק, שבהם פועל מרוויח חמישה שקלים ליום. מפעלינו אלה הם מפעלי צדקה סמויים.
אנחנו בעד מצוות צדקה, אך יש טוב יותר מצדקה: לאפשר לאנשים להתפרנס בכבוד. את כל המפוטרים יש להפנות או למפעלים עתירי מדע שבהם אין לנו תחרות עם המזרח הרחוק או לענפי השירותים, ובדרך זו לשלוח לביתם את הפועלים הזרים השוהים בארצנו, כך אני סבור שהיה הרב קוק אומר. כמו כן הוא היה זועק על אותם מאות אלפי עולים שאינם יהודים ממזרח אירופה או מאתיופיה המנצלים את חוק השבות, זו שערוריה נוראה! בעיית הזוגות המעורבים היא בעיה קשה ועדינה, ולו זכינו, היינו פותרים אותה כמו בזמנו של עזרא הסופר. אבל כל משפחותיהם הגויות הקרובות והרחוקות – אין שום הצדקה שייכללו בחוק השבות.
את הבעיה הזו אי-אפשר לפתור בעזרת גיור מזויף. גיור אמיתי כולל קבלת מצוות, ובית-הדין מוודא שאכן המועמד לגרות כבר מקיים זמן רב אורח חיים דתי כהלכה. מי שהתגייר בגיור מזויף אינו אלא גוי המחופש ליהודי, ומסוכן יותר מסתם גוי, כיוון שהוא מטעה את הרבים. ההדרכה ההלכתית, שבשעת הדחק יש להקל, נכונה לגבי פרטי מצוות, אבל לא לגבי ההכרעה העיקרית אם אדם יהודי או גוי. בנפשנו הוא, ובזה אין להקל. אך חובה להקל במסגרות לגיור: סמינרים לגיור מרובים ונוחים, בתשלום מועט, ובתי-דין מיוחדים לגיור שיש להם פנאי ואהבה למתגיירים, סיוע ועזרה אחרי הגיור. שנאמר "ואהבתם את הגר".
גיוס חרדים
הרב אביחי רונצקי, ראש הישיבה הגבוהה, איתמר
"לדעתי ההתייחסות של הרב קוק לגבי סוגיית גיוס החרדים הייתה דומה מאוד למה שאנו שומעים מפי תלמידיו ותלמידי תלמידיו. כמובן, תלמוד התורה הוא הלב שמחולל את כל מה שקורה בחברה הישראלית – חברה, כלכלה ומדינאות וכו'. אבל יחד עם זאת חז"ל אמרו לנו כבר שלמלחמת מצווה כולם יוצאים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
ולכן תלמידי חכמים לא פטורים ממלחמת מצווה, קל וחומר חתן וכלה. יש לנו היום מה שקרוי "הסדר מרכז", אם הרב קוק היה חי אחרי הקמת המדינה, אחרי הקמת צה"ל, אז בפשטות הוא היה מקים את "הסדר מרכז" שבה יש דחייה של כמה שנים בשירות הצבאי, ואחרי עוד כמה שנות לימוד יש הליכה לצבא – מי לקרבי ומי לתפקיד עורפי לתקופה מקוצרת ואחריה הם משרתים במילואים שנים רבות.
אני משוכנע שזו הייתה דעתו של הרב קוק זצ"ל ולא פטור גורף משירות צבאי כמו שקורה היום בעולם החרדי. בצבא כולם משרתים. אנחנו נמצאים במלחמת מצווה ארוכה ומתמשכת מאז קום המדינה. אדם שלומד תורה ברצינות ומקדיש את כול כולו אליה, אז הוא דוחה את הגיוס שלו לכמה שנים ואז עושה שירות צבאי מקוצר, זה מה שעושים בישיבת מרכז והר המור שהרבנים שם הם ממשיכי דרכו של הרב קוק".
ומה עם תלמידים שמוגדרים 'עילויים'?
"שוב, כולם משרתים בצבא. אם יש בודדים "שתורתם אומנותם", כפי שמוגדר בהלכה אז עליהם לא מדברים, זו קבוצה קטנה מאוד שגם מגישי הצעת החוק לשיויון בנטל – מקבלים שיש קבוצה כזו שלא הולכת לצבא בכלל. אבל גם על זה לא שמעתי מרבותי בישיבת מרכז הרב שהם תלמידיו של הרב קוק, אני למדתי בתקופתו של הרב צבי יהודה ולא שמעתי מעולם על כך שנתנו פטור למישהו משרות צבאי. עושים שרות צבאי מקוצר כדי שאחר כך במלחמה תוכל להשתתף במלחמת המצווה.
אחת משלוש מלחמות המצווה שהרמב"ם מגדיר היא "עזרת ישראל מיד צר", וזו המציאות שאנו נמצאים בה וכולם קרואים להשתתף ולעזור לעם ישראל להגן על עצמו, אנחנו נמצאים בסכנות קיומיות יום יומיות, חיילי צה"ל הם כמובן שליחיו של הקב"ה, אבל ללא כח ההרתעה של הצבא אז היו תוקפים אותנו מזמן ומנסים להשמיד אותנו. האם יש מישהו שפטור מכך? בוודאי שלא.
"חולה שיש בו סכנה בשבת אפילו בספק קטן של פיקוח נפש, מי שאמור להתניע את הרכב בשבת, זה הגדול שבמקום. כך אומרת הגמרא וזה גם מופיע בהלכה – לא לוקחים את החולה על ידי קטנים או נשים אלא על ידי גדולי ישראל. ופה בנושא הצבא הישראלי אנחנו מדברים על פיקוח נפש של מיליונים, ובוודאי שהדבר צריך להיעשות על ידי גדולי ישראל.
לא מובנת לי ההתנתקות הזו מהמצווה הכל כך חשובה שנתחדשה בימינו להגנה על העם והארץ, אני משוכנע שהרב קוק היה אומר את אותם דברים, לאור העובדה שתלמידיו ותלמידי תלמידיו אומרים ועושים כך".
האינטרנט
הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר פתח תקווה
במשנתו של הרב קוק בולטים שני רבדים. רובד אחד הוא הרובד העקרוני, המצב המתוקן והראוי, בו מתנשאת משנתו לגבהי מרומים, ופותחת אופקים רבים ואפיקים אין סוף להכיל בתוכה עולם ומלואו. הכלה זו נעשית ביחס לכל דבר, כל תופעה, כל דעה, ואין לך דבר שאין לו מקום במשנתו של הכהן הגדול זצ"ל.
הרובד השני הוא הרובד המעשי, שם בולטת העובדה שהרב קוק מתנה את הפתיחות ואת הגובה בתנאים רבים, חושש מאוד מפני ניצול לרעה והתייחסות מעוותת דווקא מכוח העולם הפתוח, ועל כן מדריך ללכת קמעא קמעא, בזהירות מרובה, בהתניות מגוונות, ובדרך הרבה יוצר מצומצמת. כך לדוגמה אנו מוצאים בדבריו הנודעים על הספרות, במה שמכונה היום ההקדמה לשיר השירים.
הפתיחה רחבה מאוד: "הספרות, ציורה וחיטובה, עומדים להוציא אל הפעל כל המושגים הרוחניים, המוטבעים בעומק הנפש האנושית. וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש, שלא יצא אל הפעל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו".
אולם מיד לאחר מכן באה ההגבלה המותנית: "מובן הדבר, שרק את אותם האוצרות, שבהפתחם מבסמים הם את אויר המציאות, טוב ויפה לפתח. 'מכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים' (שבת פח:). אמנם אותם הדברים הגנוזים, שקבורתם היא ביעורם, להם מתוקנת היתד שעל אזנינו לחפור ולכסות. ואוי לו למי שמשתמש ביתידו לפעולה הפכית, למען הרבות באשה". לא ללמד על עצמה באה דוגמה זו אלא ללמד על הכלל כולו, ועל כל דרכו של הרב.
אני משער אפוא כי לו היה חי בימינו והיה מכיר את רשת האינטרנט היה מתייחס באותה דרך לרשת. מחד גיסא, היא הייתה מפעימה את רוחו: מנגנון הפצת התורה הגדול ביותר; חיבור העולם כולו כחלק מתורת האחדות הכוללת; תרבות המאפשרת לכל אחד לכתוב את האות המיוחדת שלו, ומקום נרחב ל"ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ד', כי כולם יידעו אותי למקטנם ועד גדולם" שמצוי כל כך הרבה בחזונו, ועוד ועוד.
מאידך גיסא, הוא לא היה מתעלם מכל הסכנות המרובות שברשת, ולבור העמוק שהאינטרנט יכול לדרדר בו את האדם, בתחומים שונים ומגוונים, ולו רק בהקשר של השחתת זמן. מבחינה מעשית אפוא הוא היה כותב (כך אני משער) כפי שכתב על כל הנושאים שבעולם, והיה פונה אל הבחירה החופשית של בני האדם, ומדריך אותם מתי לפתוח ומתי לסגור, כיצד להעצים את הכוחות הטובים של הנפש ולהתרחק מהרעים שבהם, מתוך מודעות עמוקה הן לאופק האפשרויות שהרשת מזמנת והן לצל הגדול הכרוך בה.
תנ"ך בגובה העיניים
הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן
"אין וויכוח שאצל הרב קוק התנ"ך היה קודש קודשים. קודש קדשים זה אומר ללמוד אותו בקדושה וטהרה, זה ללמוד את התנ"ך מתוך התנ"ך ופרשניו הנסמכים לו. זה לא קשור רק לרב קוק, וזה לא מיוחד לרב קוק. זה מיוחד וחשוב לכל אדם באשר הוא.
"מה שכן, צריך לזכור למשל שהוא שלח את תלמידו ד"ר משה זיידל ללמוד שפות שמיות באקדמיה, כדי שיוכל באמצעות הידיעות שישיג שם לפרוך את הטענות של אסכולת ביקורת המקרא.
אז בעצם הרב קוק כן השתמש בכלים מדעיים כדי לפתור את ה"תפיסות המדעיות", שבאות לשבור את קדושת התנ"ך, לדוגמה. אז אני מניח שהוא היה אומר כך גם היום, לא לכל אחד, אלא רק לתלמידים שבאמת מסוגלים להתמודד עם הנושא בצורה רצינית.
זאת אומרת, תלמיד שיראתו קודמת לחכמתו, שגם אם הוא ילמד לימודים כאלה הוא יוכל לשמור על קדושת התנ"ך, ועל חוט השדרה האמוני שלו, תלמיד כזה שמסוגל להתמודד באופן הנכון הוא – מסוגל גם כן ללמוד באקדמיה. אם כי חשוב להדגיש שהוא לא שלח אותו ללמוד ביקורת מקרא, אלא רק ללימודי שפות שמיות, ומקצועות צדדיים נוספים שיכולים לסייע ב"הגנת התנ"ך" ובהבנתו.
כלומר, אפשר ללמוד את התנ"ך גם על ידי מחקרים חדשים ולימודי שפות שמיות אבל זה צריך להיעשות על ידי תלמידי חכמים שיראתם קודמת לחוכמתם, שמסוגלים להתייחס ללימודים הללו בצורה ביקורתית, ושיוכלו להתמודד עם הביקורת בצורה רצינית עם זקיפות קומה ועם חוט שדרה זקוף, כמו שלימוד תנ"ך צריך להיות".
בימים אלה מתקיים דיון ציבורי באשר לאופי לימוד התנ"ך בקרב תלמידי בתי הספר. הרב קוק התייחס לשאלה הזו?
"בימיו הנושא הזה היה עדיין פשוט – לומדים תנ"ך כמו שלומדים תנ"ך. אבל שוב, הוא לא היה פוסל על הסף שימוש בכלי עזר חיצוניים, כדי להבין תנ"ך. אבל בתנאי שזה נעשה בקדושה וטהרה".
==
הכתבה תתפרסם השבת בעלון 'מעייני הישועה'.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
