(תשובה לסטודנטית בנושא תוכנית הלימודים החדשה בתנ"ך)
שלום רב
בקשתך לחוות דעתי על חומר לדוגמא שהופץ לקראת השתלמות בתנ"ך חייבה אותי לחפש את המאמרים במלואם, מצאתי אותם באתר מכללת הרצוג.
נראה לי כי המאמר על יונה הנביא מקורו באתר של מכון ביאליק, ואכן ניסוחו וטיעוניו חילוניים לגמרי ודמותו של הנביא בזויה, אנוכי, ילדותי וחסר ערכים. אין ספק, כי תיאורים כאלה רק משניאים את התנ"ך, את נביאיו ואת אלוקי ישראל הבוחר בנביאים טובים.
שני המאמרים האחרים, ממקור מכללת הרצוג, זועק לעיני כל, עד אנה יכולים ליפול, גם לומדי תורה, בהשתדלותם לפתח דמיון וספורת משלהם- ככלי למשיכת הקורא הפשוט. (בטכניקה של תנ"ך בגובה העיניים).
הם מגיעים, למה שתיאר הרמב"ם בהלכות צרעת, "באין לספר בגנות הצדיקים, ומתוך כך יהיה להם הרגל לדבר בנביאים, ולתת דופי בדבריהם. כמו שנאמר: ויהיו מלעיבים במלאכי האלוקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו.
"כל האומר ראובן חטא" כתוב בצורה מלומדת ואפילו ביראת שמים. עד הרגע הנורא שבו הכותב "מנסה" להיות ספרותי. הסיפור וולגרי! אפילו הדיוטות לא היו מתארים כך את אבות האומה.
הנה תאור: בלהה הנמצאת באהלו- מכינה עצמה למשכבו של הצדיק. בעוד רגעים ספורים יבא יעקב, ובלהה כבר אינה לבושה בבגדי יומה. אל האהל נכנס ראובן נחוש מלא חרון ואכזריות. הוא נוטל את בלהה בכח זרועו. גורר אותה.. ואגרופו המונח בתוך פיה מונע ממנה לצעוק. ושם הוא כולא אותה וחוסם את פיה לבל תוכל להזעיק עזרה. הוא אינו שוכב עמה חלילה לא מטמא עצמו בפילגש אביו, -(שימי לב! רגיש לדבר איסור, אך אכזר ורע) כל כולו הרי פועל הוא "לשם שמים". כמה אירוניה שופך הוא על צדיקים. למה מלעיז הוא על "לשם שמים".
כל הקרב למאמר זה, הלא יזעק את הפסוק בפרשת וישלח. ויאמר אליהם ראובן, אל תשפכו דם, השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר, ויד אל תשלחו בו. למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו. רש"י- רוח הקודש העידה על ראובן שלא אמר זאת אלא להציל אותו. שיבא הוא ויעלנו משם (פסוק ל'). גם לבסוף ראובן זועק, הילד איננו, ואני אנה אני בא.
המאמר על "חטא המתאוננים" תחילה דן לגופו של ענין. אך למה בחר מחברו לתאר את משה "הנופל לבירא עמיקתא של יאוש" "מה שהיה הליכה אל טוב ללא גבול שה' ייטיב את ישראל, הופך עתה לרעה" "שה' הרע למשה". "ואל אראה ברעתי", האם משה הענו מכל האדם מצטייר באנוכיותו. כבר אין טובת עם ישראל נגד עיניו רק צרת עצמו. האין כאן נגף של תנ"ך בגובה העיניים, המקטין את חכמי ישראל, כל אימת שאין המחבר מצליח לפרש הכתוב ברמה הראויה.
דבר אישי, לכבוד הרב הכותב, בהמשך אתה מבאר היטב, שהיתה בעיה אמיתית בישראל, שחייבה הגברת ההשפעה התורנית המרוממת של הזקנים. משה טען איפה בצדק, שהוא אינו יכול להטיב את מצב העם. הוא זקוק לעזרה רוחנית ולא למשלוח בשר. סוף דבריך טוב מראשיתם.
אחרי העיון בציטוטים ששלחת לי אני שב לפתיחת מכתבך, אני סטודנטית לחינוך המסיימת את חוק לימודי הסדירים במכללה, ואמורה בשנת הלימודים הבאה להכנס ללמד במערכת החמד. בזמן האחרון שמעתי כי החלו במשרד החינוך בתכנית לימודים חדשה, בה ינסו להפוך את לימוד התנ"ך לחוויתי. לאחר שנחשפתי לשיטת הלימוד של מרצים מעבירי ההשתלמויות למורים יצאתי מבולבלת…האם אכן תכניות אלו פסולים מעיקרם..או שאני מגזימה בהסתייגותי.. אשמח לקבל הדרכה כיצד לנהוג במסגרת ההתמחות בשנה הקרובה?
שאלותיך עולות למעלה לפני המלמד תורה לעמו ישראל. בוודאי משמשים לפניו גאוני וצדיקי עולם כמו הגאון רבה של ארץ ישראל הגרי"א הרצוג זצ"ל. שמא יוכלו להערות רוח תבונה ויראת ה', על עורכי חוברות התנ"ך שמפיצה המכללה, הנקראת בשמו הגדול.
צריכים הם אומץ וגבורת ה'. לנקות את כרם ה' צבאות מן השגיאות הנוראות שעמדנו עליהם, אשר בלי משים הם נכנסים להדפסה ומשחיתים מורים הגונים מלאי דעת ויראה טהורה שכמותך.
שלך בכבוד ובהערצה.
הרב צפניה דרורי
==
העתקים: מכללת הרצוג
מערכת החינוך הדתי במשרד החינוך
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
