הרב רוזן: האם עלוני השבת מושפעים ממודעות הפרסום?

הדפסה
19.04.12 09:49  כ"ז בניסן תשעב

הרב ישראל רוזן מסתכל על פרשת הסחיטה באתר 'בחדרי חרדים' ושואל האם גם בעלוני השבת קיימת השפעה של מודעות הפרסום על התכנים המופיעים בעלון. על עצמו הוא יכול להעיד: האתיקה היא מדאורייתא!

הרב רוזן: האם עלוני השבת מושפעים ממודעות הפרסום?
  אתיקה מדאורייתא. הרב רוזן

"'זאת תהיה תורת המצורע' (יד,ב)

זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע".

לעתיד לבא מתקבצות כל החיות ובאות אצל נחש

ואומרות: ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה

(=הנחש) מה הנאה יש לך? 'אם ישוך הנחש בלא לחש

ואין יתרון לבעל הלשון' (קהלת י,יא)" (ערכין טו,ב)

עושים לייק לסרוגים ונשארים מעודכנים!

הצצה לחדרי החרדים

לאחרונה התפרסם חשד לסחיטות כספיות ע"י מנהלי אתר אינטרנט חרדי. מדובר באתר רב גולשים ורב מוניטין 'בחדרי חרדים', אשר כשמו כן הוא – פותח לרווחה חלונות הצצה לנושאים המוצנעים בדרך כלל בחדרי החרדים.

גולשים אנונימיים מן המיגזר פותחים דיון סביב בעיות חברתיות, חינוכיות ומוסכמות רבות המציקות לאוכלוסיה החרדית, ומעלים את הסעיף לדיון פנימי, כביכול, בחלון הראווה התקשורתי. באפיק זה זורם מידע רב על אישים, מוסדות ואירועים שיש בהם ענין למי ששורשיו נטועים במיגזר החרדי או למי שנופו נוטה למבוכים אלו.

גולש סביר מודע לכך שתמיד יש לפקפק באמינות המידע המופיע באתרי אינטרנט, כמו בכל תקשורת, קל וחומר לידיעות ודעות המסתתרות תחת שם בדוי (או שאול!). קיימת מוסכמה 'מדעית' שהכותבים החבויים מאזנים זה את זה, והטיית עובדות לצד אחד יאוזנו ע"י 'דוברי' הצד השני.

לכל היותר יפטיר המושמץ: "כתבו? אז מה"? אמנם לא יוכל להוסיף, כבדור הקודם, "מחר יעטפו בעתון דגים", שהרי במדיה האינטרנטית כל תג מונצח עד ביאת המשיח. אז מה?

עד כאן 'בנוהג שבעולם'. מאידך, המיגזר החרדי שאני (=שונה), בו מייחסים אמינות ו'קדושה' לכל מילה כתובה. שם, כל רכילות או התנהגות חריגה – מחירה החברתי והאישי כבד ביותר, ולעתים קשה מנשוא. וזאת למודעי, לשון-הרע היא תאווה עמוקה אפילו אצל חרדים. הם גם מוכנים לסגור ענין בתשלומי 'לא יחרץ' טבין ותקילין.

צרפו שתי 'אמיתות' אלו והרי לכם תרגיל מבריק-מסריח שהיא החשד כלפי מפעילי האתר 'בחדרי חרדים'. חושדים שהם יזמו הוצאת שם רע בשמות בדויים (או נענו ל'הזמנה' כזו מפי מתנכל), ו…התפרנסו בכבוד מהסרת לשון הרע, ואולי גם מגביית דמי חסות קבועים.

גירסה מעודנת – סחטנות פרסומית

גם אם לא נרחיק לכת עד למחוזות הפליליים, קיימת בעיית אתיקה חמורה בגירסה המעודנת יותר של תקשורת אוהדת, או הימנעות מביקורת, בתמורה ל…פרסום מודעות. אכן, לחלק ניכר מכלי התקשורת – הכתובה, המשודרת והרשתית – יש אג'נדה פוליטית, חברתית, דתית וכד'.

השקפה זו באה לידי ביטוי לא רק בידיעות ובדעות אלא גם בכתבות ובהבלטת אירועים, כולל פרסום בתשלום. זה טבעי ולגיטימי. יתר על כן, ניתן להבין גם 'חרם פרסומי' ע"י גופים עסקיים נגד תקשורת השייכת ל'מחנה האחר'.

מה שלא קביל בעיני, ומנוגד לאתיקה בסיסית, הוא פרסום ידיעות, כתבות וראיונות ניטראליים בתמורה לרכישת שטחי פרסום. חמור מכך הוא פרסום מסחרי בתמורה להימנעות מפרסום שלילי – אישי, חברתי או כלכלי.

עברית פשוטה: סחטנות תקשורתית בתמורה לתשלום כופר 'עם קבלות' כחוק. אני משער שהשפעה עסקית כזו קיימת בכל כלי התקשורת המסחרית. אני בטוח כי היא קיימת שבעים-ושבעה במיגזר החרדי שבו, בהכללה, כמעט לא קיים המושג של אתיקה תקשורתית.

ובעלוני השבת?

באי בתי הכנסת מכירים את הצפתם בעלוני-שבת, אשר הפכו במידה ניכרת לעיתונות לכל דבר. כולם, למיטב ידיעתי, ניזונים ממודעות פרסום המתחרות זו בזו בניקור העין והכיס, ויש לשער שקיימת תחרות עזה על 'תיקי הפרסום' של גופים מוסדיים ועסקיים רבים.

הושמעה טענה כללית, שאין לי דרך ולא ענין לבודקה, שגם בערוץ תקשורתי זה יתכן קשר בין פרסום לתוכן, בין 'הון לשלטון'. גם כאחראי-על על תכני העלון המוחזק ברגע זה בידכם אינני מתעניין כלל ועיקר ב'דשא של השכן'.

ל'שבת בשבתו' יש אג'נדה מבחינת התכנים וקוים אדומים מבחינת מודעות הפרסום. אצהיר כאן כי ב'בית ספרנו' אין שום זיקה כספית בין פרסום לתוכן; לא היתה כזו מעולם, ואם תוצע – אסתלק מיד מכל תפקידיי בעלון. האתיקה היא מדאורייתא!

* * *

בראש המדור הובאו דברי חז"ל על 'בעלי הלשון', המוציאים שם רע ללא כל הנאת ממשית, כשאר טורפים. הם משולים לנחש המטיל ארס בקורבנו אך הוא עצמו רק 'טועם טעם עפר' (עפ"י יומא עה,א) כקללת הנחש הקדמוני. החיות קובעות, בלשון קהלת, ש"אין יתרון לבעל הלשון" ו"מה הנאה יש לך"?

אך אויה! טורפי התקשורת בת-זמננו מזימים פסוק זה; יש ויש הנאה ל'בעל הלשון', ובגדול. ניתן להפיק תמורה טבין ותקילין על ידי הטלת ארס ב'מסומן' או ב'מוזמן', ואפילו על ידי נצירת הלשון והמקלדת, וההימנעות מארס נוסף…

==

הרב ישראל רוזן הוא ראש מכון צומת ועורך העלון 'שבת בשבתו'. הדברים נכתבו במוצ"ש שמיני.