בתור דתייה אני מתביישת; איפה הרבנים השפויים?!

על מצע השיח החברתי, פורסם גיליון השבת שעברה של מכון מאיר, בו טושטשו פניה של רותי פוגל הי"ד.

מהמכון נמסר כי מדובר בעלון תורני המופץ בבתי הכנסת, ובשל כך המדיניות היא לא לפרסם בו תמונות נשים. הוסיף הרב שלמה אבינר בהקשר זה כי טשטוש פניה של רותי "זה כבודה". אמנם היא נפטרה, אבל עדיין צריך לכבד אותה, וכך הייתה רוצה.

  איפה הרבנים השפויים?

בשבת הזו פרסם מכון מאיר התנצלות רחבה במסגרתה לא התנצל על כך שאינו נוהג לפרסם נשים, ולא על ההתנהגות הקיצונית שהביאה לטעות האיומה, אלא התנצל "על הצער והכאב שנגרם לקוראים עקב הפרסום הבלתי ראוי של תמונת רותי פוגל הי"ד".

ואני, כל שנותר לי לאחר שנעתקו המילים, הוא פשוט להתבייש.

אינני מתביישת בהיותי דתייה. אני מתביישת במה שזה אומר עלי.

לא נשארה לי דרך ליחצן את הדת שלי שזרים הפכוה לנכר. לשממה. שכרתו מתוכה את החיות והפכו אותה לגופה שההמון מבקש להביא לקבורה. אינני יכולה להגן עליה עוד.

אני מתביישת בכך שמוסדות דגל ורבנים מרשים לעצמם להשחית את פניה של היהדות ברשות הרבים. אני מתביישת באלו המתיימרים להיקרא מנהיגים שמובילים את הציבור לחיים של היררכיה דורסנית. אני מתביישת בכך שהם מרשים לעצמם להחליט בשבילי ובשביל אחרות מהו כבודן אפילו לאחר מותן, תוך ביטול רצונן העצמאי והשתקת קולן.

אני מתביישת בעשייה הדמגוגית של רבנים ואישי ציבור שמשמרים את ההגמוניה הגברית תוך סילוף האמת והטלת איסורים על גבי איסורים שאין להם בסיס או מקור.

אני מתביישת באמירה מבית מדרשו של הרב שלמה אבינר כי "אסור ליהנות מאישה שאיננה שלך" כפי שכתב השבת בתשובה לשאלה האם מותר לשמוע קול אישה אם זה לא משפיע על השומע.

אני מתביישת.

איפה הרבנים השפויים?

ואני גם מתפלאת. איפה אתם רבני הציונות הדתית המתיימרים להוות אלטרנטיבה לטירוף הדעות שמתחולל בשערה של העיר? כל אלו שהתירו לאישה להביא ילד לעולם שלא במסגרת זוגית, כל אלו שנלחמו בעד לימוד תורה לנשים על אף ה"איסור המפורש" על כך? איפה אתם? כל אלו שברצותכם אתם מבצעים ג'אגלינג למיצוי פתרונות הלכתיים והפיכת הדת לתורת חיים נגישה ומקיימת דור.

בשתיקתכם ולמעלה מכך בהרתמותכם במידת מה לשיגעון, אתם חוטאים לדור, אתם חוטאים לעצמכם ואתם חוטאים כלפי שמיים.

אתם משתמשים לרעה בכוח ההנהגה שניתן לכם על ידי הציבור ובמקום הובלה לחיים של דרך ארץ שקדמה לתורה, אתם מנצלים את הבמה להפצת שיח של רודנות מגדרית והשפלה.

האם מי מכם נתן דעתו לכך שהאיסור על שמיעת קול אישה מכוון לשמיעת קולה של אשתו בזמן קריאת שמע? האם זוכרים אתם שבאותו מראה מקום כתוב שאסור להסתכל באצבע קטנה של אישה? פתרון ראוי יהיה וודאי הנחייה ללבישת כפפות, כדי שחלילה לא תיחשף זרת מעוצבת ומגרה, כל זאת במקום אמירה נוקבת ולא מתפשרת האומרת די. עצור סוסים.

"ליהנות מאישה" זה כמו ליהנות מתמונה יפה שעל הקיר או ממאכל טעים. ליהנות מאישה בהקשר זה אפשר רק דרך אחת, ולא רחוק היום שכך יפרש הציבור את האמירה אליה מוביל השיח המנוהל על ידי ההגמוניה הרבנית.

הייתכן שישראל לא נכנסו לארץ כי מרים הנביאה עם בנות ישראל יצאו במחול לאחר קריעת ים סוף? הייתכן שחרב בית המקדש בגלל שיהודית יצאה מהחומות ללא אישור בעלה ובלבוש לא צנוע?

האם זו מהותה של היהדות? האם מפרשנות כזו ודומותיה נבנה עולם של חסד ואמת?

התשובה היא לא.

להתאים את ההלכה

האמירות ההלכתיות הן עניין של בחירה, של הנהגת הדור. במקום לגדוע באיבו את ניפוח ההלכה למימדים שאפילו הקב"ה לא ידע שאפשר להגיע אליהם ולומר בקול חזק וברור הדת נגד הדרת נשים, הדת נגד הפיכתן של נשים לאובייקט מיני מהלך שטוב לו שלא יהלך כלל.

במקום לצאת באמירה ברורה ונוקבת ולומר ששירת נשים כמוה כאצבע קטנה של אישה – מי שזה מעורר בו מחשבות שיעבוד על עצמו או שימנע את עצמו, במקום זאת מפתחים שיח המעודד הפיכת האישה לאובייקט לכלי, לצלע, והאיסור הוא "ליהנות מאישה שאיננה שלך", אבל אם היא שלך, למה לא, היא שלך. תהנה. הבנייה חברתית של החפצה: שלך-לא שלך-מותרת-אסורה.

במקום לחנך דור עתיד על ערכים של כבוד ודרך ארץ, מפתחים דור עתיד ממין זכר שלומד לדכא את המין השני ולהתייחס אליו בביטול ובזלזול. דור עתיד הלומד להסתובב בראש מורם בגאווה "שלא עשני אישה".

טשטוש פניה של רותי פוגל הוא אכן טעות איומה. אבל מאחוריה טעות איומה לא פחות. ההצהרה על המדיניות. אי פרסום תמונות של נשים בעלון ככלל. וחטא על פשע באמירה שזהו כבודה של רותי הי"ד.

עיוות גדול מזה בשם היהדות אין. בימים ההם אין מלך בישראל.