בין ההדר לניצן.
בין הפזור למאורגן.
בין שמחה של שליטה לשמחת החירות.
בין אפייה מורכבת והגזמה בכמות,
למצה הבסיסית, חזרה לפשטות.
בטווח שבין הצימצום לשפע .
בין הגדרת גבולות החוצה ופנימה.
בין שיכר לבין כשר.
בין "איש לרעהו" לבין "למשפחותיכם".
יש בי מזה ויש בי מזה.
ועל כך אשתומם ואודה.
הכל שאלה של עיתוי ומינון.
נפשינו שואלת את זה האיזון.
יפה מאד. חג שמח.