ביקורת סרטים: צורת המים
כבר באגדות ובסיפורי עם עתיקים, נהגו בני האדם לבחון את האנושיות שלהם עצמם דרך דמויות דמיוניות שאינן אנושיות: שדים, חיות שמדברות, מפלצות, חייזרים.
קחו דוגמא קלאסית ומוכרת שהפכה לסרט מצויר ובשנה האחרונה לסרט אמיתי- היפה והחיה. החיה, שיש בה לא מעט אכזריות וכיעור, מפתחת מערכת יחסים עם היפה, שהיא כמובן אנושית אך מעט דחויה ומוזרה בסביבה שלה. דרך מערכת היחסים ביניהם אנחנו מתוודעים לרוע האנושי של אנשי הכפר ואנחנו שואלים את עצמנו, רגע, מי אנושי יותר: האנשים או החיה. תזכרו את היפה והחיה. עוד נחזור אליהם.
ל'צורת המים' יש מועמדויות רבות לקראת טקס האוסקר הקרב. מה שגרם לי ללכת אליו בציפייה לראות משהו שעוד לא ראיתי. לפחות.
תגובות