הומואים דתיים לרב רוזן: אנחנו בני אדם לא תועבה - סרוגים

הומואים דתיים לרב רוזן: אנחנו בני אדם לא תועבה

ארגוני ההומואים הדתיים 'הו"ד' ו'חברותא' תוקפים בחריפות את דבריו של הרב ישראל רוזן שכתב בטורו השבועי כי אין לתת להם לגיטימציה ע"י הקמת ארגונים וגופים תומכים. "חבל שכשאנחנו נלחמים להיות חלק מהחברה הציונית דתית, בוחר הרב רוזן לתקוף אותנו"

הומואים דתיים לרב רוזן: אנחנו בני אדם לא תועבה
  מרימים דגלים (פלאש 90)

מאמרו של הרב ישראל רוזן, ראש מכון 'צמת', הצליח לעורר את כעסם של ארגוני ההומואים הדתיים. הרב רוזן תקף את הקמת ארגוני ההומואים הדתיים וטען כי אין לעשות מהחטא דגל שיש לנופף בו בגאווה. "בתור פסיכולוג-חובב ארשה לעצמי להעריך כי חוטאים-מכורים מעוניינים שרבים ינהגו כמותם", כותב הרב רוזן במאמרו. "קוראים לזה בעברית: חיפוש לגיטימציה. ואם זו איננה קיימת – מייצרים אותה. איך? ע"י שיווק החטא ותעמולתו; ע"י – כבר אמרנו – הנפת דגל, רצוי צבעוני ככל האפשר; ע"י רבי-שיח ומאמרים מלומדים וניתוחים פסיכולוגיים בעיקר על דחפי האדם לחטוא, והכל בליווי דיונים תיאולוגיים ופסיכולוגיים."

הדברים הללו הכעיסו את ארגוני ההומואים הדתיים שטוענים כי הרב רוזן אינו מבין באמת לנפשם של ההומואים הדתיים.

ארגון "חברותא הומואים דתיים" אמרו לסרוגים כי הרב רוזן רואה בהומואים חוטאים בלבד ולא מנסה לראות שיש בני אדם מאחורי אותם "עוברי עבירה". "הרב רוזן יוצא מנקודת הנחה שהומוסקסואליות היא סטייה וכי כל ההומואים מניפים דגלים ואולי אף מנסים לגייס מועמדים להצטרף לחברה ההומואית הסוטה שלהם. בטורו של הרב רוזן לא מצאנו ולו רמז לכך שהומוסקסואליות מוגדרת במקרא או בחז"ל "סטיה". חבל שהרב רוזן לא יודע שהומוסקסואליות מצויה גם בטבע. בדבריו של הרב רוזן כן מצאנו כי הוא רואה בהומואים חוטאים בלבד, וכי הוא אינו רואה בהם בני אדם, נשמות. חבל שהרב רוזן מעדיף לתקוף את ההומואים מעל במת "שבת בשבתו" במקום להקשיב וללמוד."

אנשי חברותא טוענים כי העמותה שלהם מסייעת לאנשים להתמודד עם נטייתם ולשמור על האמונה הדתית למרות הקושי הרב שיש להומוסקסואליים דתיים. "חברותא אינו גוף שנותן לגיטימציה לשם הלגיטימציה אלא חברותא מנסה לעזור לאנשים לחיות, למנוע התאבדויות של הומואים. והנה נתון שאולי הרב רוזן היה יודע לו היה מסכים לשמוע אותנו: מעל 30% מההתאבדויות בקרב בני נוער קורות על רקע נטייה מינית. וכך, במקום להודות לחברותא על שהיא מצילה חיים, במקום לשמוח שחברותא מרימה את דגל "גם וגם" – שאפשר להיות הומו וגם להיות דתי, במקום להודות לחברותא שמקטינה את אחוזי החילון בחברה הדתית, במקום לשמוח שאנחנו נלחמים להיות חלק מהציונות הדתית – הרב רוזן בוחר לתקוף ולדחוף."

גם הרב רון יוסף מארגון "הו"ד" אמר לסרוגים כי היחס להומואים הדתיים צריך לבוא מתוך מצוות ואהבת לרעך כמוך. "מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' אותה נקרא השבת, חשובה ומהותית ביהדות, ביחס לתרי"ב המצוות האחרות. היא הוגדרה על ידי רבי עקיבא ככלל גדול בתורה. היא ומצוות "ואהבת את ה' אלהיך" הן שני יסודות תורת ישראל. לפי היהדות, כל אדם, ולא משנה אם מעשיו טובים או רעים, אם הוא יהודי או לא, גוי או אפיקורס, הומוסקסואל או הטרוסקסואל, נברא בצלם אלוהים. רק כאשר בני האדם ילמדו לאהוב ולכבד האחד את השני הם יצליחו לראות בזולתם את הנשמה האלוהית".

הרב רון יוסף מתיייחס לדבריו של הרב רוזן על אנשי סדום, וטוען כנגדו כי עיקר החטא של הסדומאים היה אי רצון לקבל את האחר. "למרות התפיסה המקובלת שהחטא של סדום היה מיניות שלוחת רסן, הספרות היהודית ברובה לא קיבלה תפיסה זו. הנביא יחזקאל מצביע על חטאה של סדום בחוסר יכולת לקבל אורחים, ברשעות ועיוות הצדק – ולא ביחסים הומוסקסואלים. הוא מתאר את סדום כמקום שחצני וחסר רגישות לצרכים אנושיים. לאנשי סדום היה שפע לחם, שלום ושלווה ואף על פי כן הם סירבו לתמוך בעניים ובנזקקים."

כצל'ה יסרב לפגוש אותנו
ארגון 'חברותא הומואים דתיים' הגיבו גם לדבריו של ח"כ כצל'ה שקרא ליו"ר הכנסת לאסור את אירועי הגאווה שמתכנן ח"כ ניצן הורביץ בבית המחוקקים.
"צודק ח"כ כצלה שאין מקום למילה "גאווה". לא צודק ח"כ כצלה שאינו מנסה להבין מדוע נולדה המילה "גאווה" ואת ההיסטוריה שלה – היסטוריה שקשורה לדיכוי, השפלה, רדיפה של הממסד כלפי בני אדם. צודק ח"כ הורוביץ שטוען כי נראה שלא נלמד הלקח מגילויי שנאה שיכולים לגרום לפגיעה בהומואים. לא צודק ח"כ הורוביץ בכך שטוען להשוואה בין ישראל לאיראן – הרי שם באיראן מוציאים להורג בריש גלי הומואים.

"לא צודק ח"כ כצלwה שטוען לכפייה של הפרט על הכלל, ובכך מוכיח כי אינו מבין שהומוסקסואליות היא הרבה יותר מאקט מיני אלא מדובר בחיים שלמים.
לא צודק ח"כ הורוביץ שאינו מבין את הבעייתיות בשם "גאווה", ובמקום להכריז על היום הזה כערב "סובלנות" או ערב "זיכרון", כי הרי האירוע אכן נערך לציון לנרצחי הפיגוע בבר נוער- ח"כ הורוביץ בוחר להשתלח ב"ימין הקיצוני" לטענתו.
זוהי דרכה של חברותא ושל ההומואים הדתיים – מורכבות. ובשם המורכבות הזו אנחנו מזמינים הן את ח"כ כצלה והן את ח"כ הורוביץ לדיון משותף באחד מהמפגשים החודשיים של חברותא. לשמחתנו, אנחנו יודעים שח"כ הורוביץ ישמח, והוא כבר הביע את רצונו להשתתף במפגש חברותא. לצערנו, אנחנו יותר ממעריכים כי ח"כ כצלה יסרב."

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
23 תגובות - 22 דיונים מיין לפי
1
ואני...
יבר | 22-04-2010 18:02
מבקש אני להרחיקכם ממנו והלאה אל תתחברו לא לציונות ובוודאי לדת..... שהנכם עושים בה כרצונכם והופכים אותה קרדום לחפור בה. אין מיקומכם ראוי להיות בקהילת העם המשובחת השומרת על הלכי התורה כהווייתה. מיקומכם יתכן רק בחברת השרץ שנתמנה לחבר כנסת ומבקש לגבות אתכם במטרית שקר....ומבקש בזאת להפנים בנו מעוות שבחיים אבל בחיים לא יוכל לתקון. צר לי עליכם ....נפלאתה שנאתי למעשיכם הנלוז שכנראה הרב רוזן צודק שבהתארגנותכם מבקשים אתם למצוא לכם ליגיטימציה. אצלי לפחות אין לכם שום לגיטימציה למעשי נבלה שהתורה במפורש ולא ברמז הביעה את דעתה המוחלטת!!!!!
2
ואהבת לרעך כמוך
אחותך רב | 22-04-2010 19:38
"ואהבת לרעך כמוך" - דרשו רבותנו - "ואהבת לרעך כמוך - ברור לי מיתה יפה". אהבה אין פירושו קבלה וסובלנות כלפי הפשע. אם הילד שלי גדל כפושע - הדרך היחידה שבה אני יכול באמת לגלות את האהבה שלי כלפי הילד - היא לייסר אותו בעונשים עד שיחזור למוטב - כי זה מה שאני רוצה בתור אוהב - שלילד יהיה טוב. כי באותה הדרך אנחנו יכולים להיות סובלניים לכל גילויי עריות ולכל חטא אחר. אז למה התורה משבחת את חוסר הסובלנות כלפי הרועה והחטא? פשוט - כי אדם שמתייחס לרע בסלחנות נותן לו מקום להתקיים. עונש בא על אדם בתור רצון לסייע לו לחזור למוטב. אם לא ננהג בקשיחות נגד הרע - למה שהרע יעלם? הטיעונים כמו "ככה זה בטבע" הן טענות ילדותיות. נו אז מה שככה זה בטבע? בטבע יש כל מיני סוגים של גילוי עריות - אולי נתיר גם את אלה? לא שמעתי שחיות אוכלות אוכל כשר בלבד, מקיימות מצוות, ונמנעות מעבירה. אפילו הגויים לא עושים את זה - רק עמנו הוא שמחוייב לתורה. תורה מאבדת משמעותה - עד אפס מוחלט - ברגע שאדם מוכן להשלים עם קיום הרע בעולם. עניין אחר מטפלים ברע זה. אם המצב החמור - אז גם האמצעים צריכים להיות בהתאם (בתנאי שיביאו לתוצאה הרצויה) בדור שלנו - צריך ללמוד כיצד מטפלים בסוטים - טיפול פסיכולוגי ותמיכה נפשית במהלכו, הצנעה של פרטים שעוברים את הטיפול - הכל כדי לא לתת לרע לגיטימציה. אחרת למה אנחנו צריכים את התורה? חבל - תחזירו אותה כבר היום למי שנתנה.
3
תועבה
צז | 22-04-2010 19:44
אסור לתת להם שום הכרה כי זה יגרור עוד אנשים למעגל ההומואים . התורה מכנה זאת תועבה. זהו איסור חמור ולא יעזור כאן שום התייפפות
4
אהבת ישראל
יהודי | 22-04-2010 23:25
צריך לאהוב כל יהודי באשר הוא - ומתוך כך יש לקיים בו "הוכח תוכיח את עמיתך" כדי שלא ישאר בשאול תחתית שנפל אליו כשהלך אחרי היצר המעוות שלו. לקרב אותם אבל בשום אופן לא לתת להם לגיטימציה! צריך להיות ברור שהתורה היא תורת אמת ומה שאסור - אסור נקודה
5
מה בין נטיה לתועבה
דתי | 22-04-2010 23:27
צריך להבדיל בין נטייה שהיא לא תלויה בבחירתו של אדם לבין התנהגות בפועל שכמובן צריכה להיות בהתאם להלכה. לנו קשה לתאר את הנסיונות שאיתם מתמודד אדם בעל נטיות כאלו, וגם על זה נאמר "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". מצד שני, גם בקניבליזם יכול להיות שלמישהו מאוד מתחשק לאכול בן-אדם, אבל כל עוד הוא לא עושה כך בפועל, הרי הוא ככל אדם, אבל אם מדובר במישהוא שרק לפעמים קורה שאוכל אנשים מתוך שהוא נכנע ליצר שלו – הרי מובן לכל שאדם כזה מסוכל לציבור ויש להרחיק אותו מהחברה…
6
אין הומואים דתיים כמו שאין מחללי שבת דתיים, או אוכלי
משה רבינו | 23-04-2010 9:40
נבלות וטריפות דתיים. מי שהוא הומו - אינו דתי. נקודה.
7
בכל התורה כולה אין איסור על נטיה (והדגש על נטיה)
דתי | 23-04-2010 11:00
בכל התורה כולה לא נאסר לגבר להמשך לגבר אחר, אך כן נאסר לקיים יחסי מין הומוסקסואלים. משכך, דתיים הומוסקסואלים, הם דבר אפשרי בהחלט. שהרי הם מודעים לנטייתם, אך לא מממשים את האיסור (אהבה לא מתחילה ונגמרת ב-"כמעשה מכחול בשפופרת")
8
בכל התורה כולה אין איסור על נטיה (והדגש על נטיה)
דתי | 23-04-2010 11:03
בכל התורה כולה לא נאסר לגבר להמשך לגבר אחר, אך כן נאסר לקיים יחסי מין הומוסקסואלים. משכך, דתיים הומוסקסואלים, הם דבר אפשרי בהחלט. שהרי הם מודעים לנטייתם, אך לא מממשים את האיסור (אהבה לא מתחילה ונגמרת ב-"כמעשה מכחול בשפופרת")
9
איסור התורה הוא על קיום יחסים ולא על הנטיה
דתי | 23-04-2010 11:04
בכל התורה כולה לא נאסר לגבר להמשך לגבר אחר, אך כן נאסר לקיים יחסי מין הומוסקסואלים. משכך, דתיים הומוסקסואלים, הם דבר אפשרי בהחלט. שהרי הם מודעים לנטייתם, אך לא מממשים את האיסור (אהבה לא מתחילה ונגמרת ב-"כמעשה מכחול בשפופרת")
10
איסור התורה הוא על קיום יחסים ולא על הנטיה
דתי | 23-04-2010 11:05
בכל התורה כולה לא נאסר לגבר להמשך לגבר אחר, אך כן נאסר לקיים יחסי מין הומוסקסואלים. משכך, דתיים הומוסקסואלים, הם דבר אפשרי בהחלט. שהרי הם מודעים לנטייתם, אך לא מממשים את האיסור (אהבה לא מתחילה ונגמרת ב-"כמעשה מכחול בשפופרת")
11
‫תנועות שיחרור רבות נתקלו בדיוק באותם מחסומים
נאבק למען זכויות | 23-04-2010 15:57
השמרנים תמיד זעקו וטענו שהמיעוט המתשחרר "מנסה להכשיר את השרץ". כך היה כשהשחורים נלחמו לשוויון זכויות באמריקה כך היה כשהנשים נלחמו לזכות הצבעה כך היה כשהיהודים נלחמו במאה התשע עשרה לזכויות שוות באירופה. הם קבלו אותן זכויות, אבל הן נשללו מהם שוב במאה העשרים, עד כדי כך, שגם הזכות לחיות נשללה מהם. מקווה שהחברה הישראלית תלמד ותדע להבחין בין נסיון להכשרת השרץ, ובין מתן זכויות שוות לאנשים הגונים התורמים לחברה, ושתתעלם מדברי השטנה של הרב ישראל ראוזן, והזכויות שכבר קבלנו לא יישללו שוב מאיתנו.
12
תנועות שחרור רבות נתקלו בדיוק באותם מחסומים
נלחם לזכויותי | 23-04-2010 16:02
השמרנים תמיד זעקו וטענו שהמיעוט המתשחרר "מנסה להכשיר את השרץ". כך היה כשהשחורים נלחמו לשוויון זכויות באמריקה כך היה כשהנשים נלחמו לזכות הצבעה כך היה כשהיהודים נלחמו במאה התשע עשרה לזכויות שוות באירופה. הם קבלו אותן זכויות, אבל הן נשללו מהם שוב במאה העשרים, עד כדי כך, שגם הזכות לחיות נשללה מהם. מקווה שהחברה הישראלית תלמד ותדע להבחין בין נסיון להכשרת השרץ, ובין מתן זכויות שוות לאנשים הגונים התורמים לחברה, ושתתעלם מדברי השיטנה של הרב ישראל ראוזן , והזכויות שכבר קבלנו לא יישללו שוב מאיתנו.
13
הומואים? דתיים ? אין דבר כזה
א. | 23-04-2010 18:49
פט. משכב זכור ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא [ויקרא יח כב] פרשנות המקרא תלמוד בבלי, סנהדרין נד ב: 'ואת זכר לא תשכב' - הרי זו אזהרה לשוכב, אזהרה לנשכב מנין, אמר רבי עקיבא, כתיב 'לא תשכב' קרי ביה נמי 'לא תשכב' [וראה בפירוש הכתב והקבלה כאן]. תלמוד בבלי, יבמות פג ב: 'משכבי אשה' - איזהו זכר שיש בו שני משכבות, זה אנדרוגינוס, במה דברים אמורים בזכרות שלו, אבל בנקבות שלו פטור, מאי טעמא, 'את זכר' כתיב, זכר גרידא מנא לן, מ'אשה', באשה שלא כדרכה מנין, מ'ואת זכר'. תלמוד בבלי, נדרים נא א: 'תועבה' - מאי תועבה, תועה אתה בה. אבן עזרא: 'ואת זכר' - אחר שמצאנו הן שכבתי אמש את אבי הנה אזהרה לשוכב ונשכב, ויאמר רב חננאל ז"ל כי יש מי שיחדש בגופו כצורת בשר אשה, וזה לא יתכן בתולדה, ויש אומרים אנדרוגינוס. וכל הצער הזה בעבור היות 'משכבי אשה' לשון רבים ודברי יחיד שני משכבים. והנכון בעיני כי המצווה כפשוטה גם אנשי התושיה חייבו מיתה עליה, והכתוב אחז דרך כבוד לאמר כמו לא תקרב, ואחר שהזכר נברא לעשות והנקבה להיעשות הזהיר הכתוב שלא תהפוך דברי השם, ויש משכב להוציא הזרע על כן מילת 'משכבי' לשון רבים, ואין ראוי להאריך. והזכיר 'תועבה' כי הוא דבר נתעב לנפש קדושה אפילו בתולדה. אבן עזרא (ויקרא כ-יג): 'תועבה עשו' - אם הנשכב איננו אנוס. משך חכמה (ויקרא כ-יג): 'ואיש אשר ישכב וכו' עשו שניהם' - פירוש כי אמרו שזממה נתן השם יתברך באשה, שאם לא כן היתה תובעת ונרבעת בשוק, הוא כי הבושה גדולה אצלה. לכן אמרו ביבמות (פה א) שהיא מרגילה. מה שאין כן בזכרים, המה שניהם שווים לסיבת התועבה, וזה 'עשו שניהם', כי מעשה בא משניהם. מקומות נוספים בתורה שבהם מוזכר משכב זכור: ויקרא כ-יג (פר' קדושים), דברים כג-יח (פר' כי תצא) * # * רקע היסטורי וחברתי משכב זכור [1] היה נוהג בין אנשי דור המבול, ואף כתבו 'כתובות' ביניהם [2]; הוא היה קיים בקרב אנשי סדום ועמורה [3]; יש אומרים, שחם ביצע מעשה סדום בנח אביו [4]; משכב זכור היה נפוץ אצל המצרים והכנענים הקדמונים [5]; הוא מתואר במעשי שבט בנימין בענין פילגש בגבעה [6]; הוא נהג בימי מלכי ישראל, החל מרחבעם [7]; נבוכדנצר הרבה במשכב זכור [8]. אכן, בין בני ישראל מתקופת התלמוד ועד לדורות האחרונים היה משכב זכור דבר נדיר, וכמעט שאיננו מתואר בספרות התלמוד והפוסקים [9]. לעומת זאת, משכב זכור הינו תופעה נפוצה בכל תרבויות העולם, כולל בעולם המערבי המודרני. יש שקבעו כי 4-6% מכלל הגברים באוכלוסיה הם הומוסקסואלים, ו-10% מהגברים חוו אי-פעם התנהגות הומוסקסואלית בחייהם. אכן במחקרים מאוחרים יותר התברר כי רק 2% מהגברים בארה"ב קיימו יחסים עם גברים אחרים, ורק 1% מאוכלוסית הגברים בארה"ב הם הומוסקסואלים מוחלטים. בין המדענים והחוקרים יש דעות שונות ביחס לסיבות הגורמות לאנשים מסויימים להתנהג כהומוסקסואלים. יש הסבורים, שמדובר בבעיה נפשית והתנהגותית; יש הסבורים, שמדובר בבעיה חברתית-תרבותית; יש הסבורים, שמדובר בהפרעה הורמונלית; ויש הסבורים, שמדובר בנטיה תורשתית. החוקרים הסבורים שמדובר במצב נפשי-התנהגותי נרכש הציעו למעלה מ-60 הסברים אפשריים למצב זה. הגישה להומוסקסואליות עברה הרבה גלגולים בתרבות המערבית. בתקופות שונות התייחסו למעשה זה כסטיה מינית חמורה ובלתי טבעית; כמחלה נפשית על רקע של בעיות ילדות, או בעיות נפשיות ופחדים שונים, או הפרעות בהתפתחות הרגשית; כהתנהגות נרכשת ונלמדת; כנטיה רפואית גנטית או הורמונלית; ולאחרונה - כדרך חיים חליפית ונורמטיבית, שיש לעגן אותה בזכויות הפרט. בשנים האחרונות הפכה ההומוסקסואליות בארה"ב להתנהגות גלויה, ואף ראויה לחיקוי. בעבר - פוליטיקאי או איש צבא שנתפס כהומוסקסואל היה חייב להתפטר; כיום, רבים בעמדות בכירות בחיים הפוליטיים והתרבותיים בארה"ב הם הומוסקסואלים גלויים ומוצהרים. קבוצות אלו יצרו לעצמם מועדונים ומקומות מפגש פומביים, והקימו תנועה חזקה לשימור זכויות הפרט של הומוסקסואלים, המוצגים כקבוצת מיעוט, הנרדפת שלא בצדק. בעקבות מאבקים רבים של קבוצות-שידול ולחץ של פוליטיקאים, אנשי רוח ורופאים השתנתה הגישה הציבורית והחוקית בארה"ב, וכיום יש הכרה גוברת והולכת לראות במעשים אלו התנהגות חליפית תקינה. בעקבות השינויים החברתיים הללו חלו שינויים גם בעמדת הפסיכיאטרים. בעבר סברו הפסיכיאטרים שמצב זה הוא מחלה, אחר כך הם הגדירו את המצב כסטיה מינית. בעקבות לחצים כבדים של קבוצות הומוסקסואליות, קיבלה החברה הפסיכיאטרית האמריקאית ביום 14.12.1973 החלטה להסיר את ההגדרה 'הומוסקסואליות' מהרשימה של סטיות מיניות, החל מההוצאה השלישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות. החלטה זו התקבלה בדרך של הצבעה במועצת החברה הפסיכיאטרית האמריקאית, למרות שבאותו זמן נערך סקר בין פסיכיאטרים רבים בארה"ב, אשר העלה שרובם התייחסו להומוסקסואליות כמחלה. דרך קבלת ההחלטה, וכן עצם ההחלטה, זכתה לביקורות חמורות. כיום הגישה של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה היא שאם ההומוסקסואל סובל סבל נפשי מהסטיה שלו, ורוצה לשנות את נטיותיו המיניות, הרי הוא מוגדר כסובל מהפרעה פסיכוסקסואלית, אך במקרים אחרים אין לראות בהומוסקסואליות הפרעה נפשית או מחלה [10]. השאלה אם התנהגות הומוסקסואלית היא תקינה או חולנית נוגעת להיבטים רפואיים, פסיכיאטריים וחברתיים-תרבותיים. יש להבדיל בין נטיה להומוסקסואליות, היינו משיכה מינית מתמדת ובלעדית לבני אותו מין, לבין התנהגות הומוסקסואלית, היינו מגע מיני גלוי ופעיל עם בן אותו מין. יש דרגות משיכה שונות בין אנשים עם נטיה הומוסקסואלית, ובתוכם יש בוודאי מצבים מולדים, ויש מצבים נרכשים. מכל מקום ברור, שגם אם לנטיה הומוסקסואלית יש הסברים ביולוגיים, אין זה מחייב את התוצאה של התנהגות הומוסקסואלית פעילה. התנהגות הומוסקסואלית גלויה ופעילה היא במרבית המקרים תוצאה של בחירה חופשית להתנהגות כזו. יתר על כן, כיום ברור הדבר, שיש אנשים עם דחפים הומוסקסואליים פנימיים, וקשיים ניכרים להתמודד עם הנטיות הללו, אך חלק גדול מההומוסקסואלים רואים בהתנהגות זו דרך חיים חליפית תקינה ונורמטיבית, הם אינם מנסים להתמודד עם נטיותיהם ההומסקסואליות, והם מטיפים לחופש מיני בהתנהגות הומוסקסואלית ברמה שכלית ומוסרית, בבחינת מומרים להכעיס. במשאל שנערך בין הומוסקסואלים ולסביות בו נשאלו האם הם מוכנים להפוך את נטייתם המינית על ידי תרופה פשוטה וללא כל מאמץ, הסכימו לכך רק 5% מהלסביות ו-14% מההומוסקסואלים. פרטי דינים מבחינה רעיונית והלכתית, משכב זכור הוא איסור חמור ובגדר תועבה, ואין זה משנה לעצם האיסור אם המצב מוגדר על ידי מאן-דהוא כמחלה, כנטיה, או כבחירה חופשית, שכן הרבה מעשים רעים נעשים על ידי אנשים שיש להם נטיה לכך, ואין זה פוטר אותם מבחינה מוסרית להילחם בנטייתם האסורה. יש הטוענים, שפעילות הומוסקסואלית היא בבחינת אונס, בגלל הדחף הפנימי שאינו ניתן לשליטה. דבר זה בוודאי איננו נכון ביחס לאותם אנשים הנוהגים בהומוסקסואליות מתוך תפיסה שזו דרך נכונה, ומתוך הצדקה אידיאולוגית ושיכנוע רצוני. אכן, טענה זו איננה נכונה גם ביחס למרבית המקרים הנעשים מתוך דחף פנימי, שכן למרות הנטיה הפנימית קיימת אפשרות לגבור על נטיה זו באמצעים חינוכיים [11], ובמאמצים טיפוליים, אם כי הפסיכיאטרים חלוקים בדעתם אם יש הצלחה טיפולית בהיגמלות ממצב ההומוסקסואליות, ובמעבר בריא ותקין להטרוסקסואליות. גם ביחס למיעוט המקרים, שהדחף הוא בלתי ניתן לשליטה, אין זה משנה לגבי הגדרת עצם האיסור, אלא רק ביחס להפעלת העונש, בהתאם לשיקול דעתו של בית הדין בכל מקרה לגופו. אכן מבחינת ההלכה אין כלל דין אונס במשכב זכור, שכן אין קישוי אלא לדעת [12], וזכר אינו יכול לבעול אלא אם כן התאווה לכך, ועל כן אין היתר אפילו בפיקוח נפש בעניני עריות [13]. יש המבדילים בין המעשה ההומוסקסואלי שהוא אסור, לבין המחשבות והנטיות ההומוסקסואליות, שאינן אסורות; אך קשה לקבל דעה זו, שכן הרהורי עבירה קשים מעבירה [14], ודין הומוסקסואליות כדין עריות, והלכה היא שאסור להרהר בעבירת זנות ועריות [15]. ואף שאין עונש אלא על מעשה, ולכן אין לוקים על לאו זה [16], אבל לוקים על זה מכת מרדות [17], שכן גם מחשבות רעות אסורות, ויש לחזור בתשובה עליהם [18]. יש הטוענים, שהומוסקסואליות היא מחלה או סטיה שניתנת לריפוי. היינו יש קבוצת אנשים עם נטיות הומוסקסואליות חזקות שניתן לשנות את נטיותיהם באמצעים פסיכואנליטיים, או במודיפיקציות התנהגותיות. דרכים אלו מעוררים בעיות הלכתיות קשות, שכן שיטות הטיפול דורשות חשיפה מינית לנשים, כדי להרגיל את ההומוסקסואל להנאה מאשה. מדין תורה משכב זכור אסור באיסור חמור ביותר, נכפלו בו הלאווים [19], ונחשב על ידי התורה כמעשה תועבה [20]. המושג 'תועבה' מוסבר על ידי חז"ל כנוטריקון של 'תועה אתה בה' [21], היינו שמניח משכבי אשה והולך אצל זכר [22]. ליקוי חמה נגרם בין השאר בעוון משכבי זכור [23]. יש המסבירים את האיסור בכך, שהקב"ה חפץ ביישובו של עולם, ולכן ציווה שלא להשחית הזרע במעשה שאין בו כל סיכוי כלל ליישוב העולם, מלבד העובדה שעניין זה הוא טירוף נמאס ומכוער בעיני כל בעלי השכל [24]; יש המסבירים אותו בכך, שמניח את אשתו והולך אצל זכרים [25], ובכך הורסים את התא המשפחתי; ויש מי שכתב, שמשכב זכור הוא מהתועבות הגדולות, ואין צורך לזה שום טעם במה שהוא תועבה, והוא איסור ערווה, ואין זה רק כדי שישאו אשה ויקיימו מצות פריה ורביה [26]. באיסור משכב זכור, דין העראה כדין גמר ביאה [27]. הבא על הזכר, או שהביא זכר עליו, כיוון שהערה, אם היו שניהם גדולים, הרי הם נסקלים, בין שהיה בועל או נבעל [28]. ואיסור זה הוא על כל בני האדם, כולל גוי ועבד כנעני [29]. איסור משכב זכור המחייב מיתה וכרת הוא דווקא בביאה דרך פי הטבעת [30]; והאיסור הוא רק בין שני גברים [31]. הבא על הזכור והביא הזכור עליו בהעלם אחת, אף על פי שהם שני גופים, אינו חייב אלא חטאת אחת; במה דברים אמורים, כשהיה אותו הזכור עצמו, אבל אם היה זכור אחר, בין שבא על שנים, בין שבא על זה והביא זה עליו, חייב על כל גוף וגוף [32]. מי שרודף אחרי חברו למשכב זכור, מצילים את הנרדף בנפש הרודף, כשאר כל העריות [33]. מי ששטוף במשכב זכור, ונהנה יותר בזה ממשכבי אשה, הרי זה מום גדול, ונחשב כמקח טעות בקידושין, ואם אי אפשר להשיג ממנו גט בקלות, יש להתיר את אשתו מדין קידושי טעות; אבל אם רק תקפו יצרו פעם אחת, אף שהוא רשע גמור בכך, אין להגדיר מצב זה כקידושי טעות, והאשה צריכה גט [34]. מקורות והערות [1] משכב זכר פירושו יחסי מין בין אשה לאיש, והוא שם נרדף לאשה שהיא בעולה - ראה במדבר לא יח; שופטים כא יא. משכב זכור נקרא גם קדש - דברים כג יח; סנהדרין נד ב. אך ראה אונקלוס ורמב"ן עה"ת שם. וראה פירוש הכתב והקבלה דברים טז טז - שהבדיל בין המושג זכר, שמגדיר את המין, היינו בניגוד לנקבה, לבין זכור, שמגדיר בתוך מין הזכר דווקא את אלו שהגיעו לגדלות וליכולת להוליד, עיי"ש. וראה סנהדרין ט ב וברש"י שם ד"ה פלוני, שהומוסקסואליות מכונה גם רביעה; [2] בראשית רבה כו ט; [3] בראשית יט ה. מכאן המושג המודרני 'מעשה סדום', המתייחס למשכב זכור. הייחוד של אנשי סדום בנידון היה בכך שהם ראו במשכב זכור דרך ממוסדת, ואף הכריחו את אורחיהם לעשות זאת - ראה בראשית רבה נ י; עקדת יצחק, בראשית שער כ. 'מעשה סדום' במובנו היהודי הוא דווקא משכב זכור, אך במשפט האנגלי הוא כולל גם משכב-אשה שלא כדרכה, ומובן זה התקבל על ידי בית המשפט העליון בישראל - ראה ח. כהן, ע"פ 224/63 בן עמי נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד יח(3), 225, 231; [4] רש"י בראשית ט כב; [5] ויקרא יח ג, בתו"כ שם, ובפירוש הרמב"ן שם. וראה סוטה יג ב, שפוטיפר רצה לקיים עם יוסף משכבי זכור ונסתרס; [6] שופטים יט כב. וראה רמב"ן עה"ת בראשית יט ח, בהבדל ביניהם; [7] מל"א יד כד. וראה מל"א טו יב; מל"ב כג ז. וכן בראשית ימי בית שני אומר הנביא מלאכי ב יא: 'ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים', ולפי סנהדרין פב א הכוונה למשכב זכור; [8] שבת קמט ב; [9] עד כדי כך היה המעשה נדיר, שר"י קארו כלל לא דן בדיניו בשולחן ערוך. אמנם הוא היה נפוץ בין העבדים, ולכן אסרו חכמים לעשות חבורה של עבדים וקטנים לקרבן פסח (פסחים צא א). וכן היה נפוץ בין הגויים בתקופת התלמוד, ולכן אסרו למסור תינוק ישראל לגוי ללמדו ספר או אומנות, מפני שכולם חשודים על משכב זכור; [10] וראה מאמרם של י.ב. ולוולסקי וד.ב. ווינשטין, אסיא, חוב' נט-ס, אייר תשנ"ז, עמ' 108 ואילך, שעצם העובדה שהתורה אסרה משכב זכור מעידה שקיימת נטיה כזו, אלא שצריך להתגבר עליה. וראה שם, עצות לייעוץ חינוכי לתלמיד שמגלה בעצמו נטיות הומוסקסואליות; [11] ראה שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' קטו. וכתב שם, שבאופן טבעי לא יכולה להיות כל תאווה למשכב זכור, שהוא נגד מהות הבריאה, ואין זה אלא תאווה רצונית מחמת העובדה שהדבר אסור, והיצר הרע מסיתו להמרות נגד רצון הקב"ה, עיי"ש. אמנם ראה בתוס' סנהדרין ט ב ד"ה לרצונו, שיכול להיות במשכב זכור שיצרו תוקפו, וכשר לעדות אחרת, וצ"ע; [12] יבמות נג ב; רמב"ם איסורי ביאה א ט; שם סנהדרין כ ג; [13] שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ב סי' נט. אכן, ביחס לאשה מצינו טענה שיצרה תקף אותה, ולכן אם תחילתה באונס, גם אם סופה ברצון, אינה אסורה על בעלה - כתובות נא ב; רמב"ם איסורי ביאה א ט; שם סנהדרין כ ג. וראה בכס"מ שם; [14] יומא כט א; [15] ברכות יב ב; סהמ"צ לרמב"ם ל"ת מז; סמ"ג לאווין טו; ס' החינוך מ' שפז. וראה אנציקלופדיה תלמודית, כרך י, ע' הרהור עברה, עמ' תרי ואילך; [16] עצי ארזים אבהע"ז סי' כא סק"א; [17] רמב"ם איסורי ביאה כא ב; [18] רמב"ם תשובה ז ג; [19] ראה בנידון - ויקרא יח כב; ויקרא כ יג. ובדברים כג יח - ולא יהיה קדש מבני ישראל, ודרשו חז"ל (סנהדרין נד ב), שהכוונה למשכב זכור. וראה רמב"ם סהמ"צ ל"ת שנ; רמב"ן עה"ת דברים כג יח; ס' החינוך מ' רט; [20] בפסוקנו. וראה סנהדרין פב א - ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים (מלאכי ב יא), זה משכב זכור; [21] נדרים נא א; [22] וראה בהסבר עניין זה בשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' קטו; [23] סוכה כט א. וראה רש"י שם, שלא ידע טעם הדבר; [24] ס' החינוך מ' רט; [25] תוס' ורא"ש נדרים נא א; [26] שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ג סי' קטו. וראה שם, שבגלל הקלה בחומרת האיסור של משכב זכור הוכיח זיופו של פירוש תורה המיוחס לרבי יהודה החסיד, עיי"ש. וראה הדברים החריפים בשו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ד סוסי' קיג; שם חאו"ח ח"ד סי' קטו; [27] יבמות נד ב; רמב"ם איסורי ביאה א יד; [28] סנהדרין נד א; רמב"ם איסורי ביאה א יד; [29] ראה רמב"ם מלכים ט ה; שם איסורי ביאה יד יח; ס' החינוך מ' רט. אמנם ראה שם במנ"ח סק"ו; [30] ככתוב 'משכבי אשה', שכולל הן כדרכה והן שלא כדרכה, ובזכר יכול להיות רק שלא כדרכה, היינו בפי הטבעת. וראה רמב"ם איסורי ביאה א יד - הבא על הזכור או הביא זכור עליו, ודרך ביאה בזכר היא רק בפי הטבעת; [31] ויקרא כ יג; יבמות פג ב; סנהדרין נד א-ב; רמב"ם איסורי ביאה א יד טו; סמ"ג לאווין צד; [32] כריתות ג א; רמב"ם שגגות ה ג; [33] סנהדרין עב ב; רמב"ם רוצח א יא; [34] שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ד סי' קיג. * # *
13: טוב שלא כתבת לנו פה מגילה - מה זאת
אוראור | 19-11-2018 12:48
התגובה הארוכה הזאת? איך לא התעייפת מלכתוב אותה? באמת נראה לך שלאנשים יש סבלנות וכח לקרוא אותה - או מה? זה סופר ארוך - איך עשית את זה? חחחח - לא אמיתי אתה..
14
זה שהם לא נגעלים לבקר בישבן של החבר שלהם, זו בעיה שלהם.
ניצן הורביץ | 25-04-2010 0:02
אבל למה הם רוצים לקבל על זה משכנתא?
15
מגיב מס 13 צודק 100%
נתי | 26-04-2010 17:36
אני חושב שאין יותר מה להוסיף על ההסבר הצודק של מגיב מס 13 בהיבט התורני
16
מס' 13 צודק 100% אין מה להוסיף יותר..
שלטון הכופרים | 13-06-2010 18:22
פשוט איש גדול אותו מגיב אשריו אני מקווה שיהיו עוד הרבה כמוהו בנאדם צדיק וענק אשרים ואשרי ישראל .. ועל זה נאמר שלטון הכופרים
17
מס' 13 צודק לחלוטין
יהודי טהור | 13-06-2010 18:26
מי שכופר במצווה אחת אפילו מן התורה כאילו כופר בכל התורה ואת זה אני אומר לכל ההומואים דתיים ולכל הרפורמים ולכל הערב רב שמחשיבית את עצמם דתיים פשוט בושה הקב"ה יעזור ה' תרחם על עמך המבולבל
18
הקב"ה יציל אותנו משלטון הכופרים ..
דתי | 13-06-2010 18:30
זה מה שניה לצערנו הרב בארץ הקודש אנשים מטמעים אותה ואני מאמין שצדיקים רבים מתהפכים וזועקים לרחמים על עם ישראל תראו מה נהיה פה בארץ הקודש ועל זה נאמר פשוט שלטון הכופרים עכשין אני יכול להבין את כל האלה ממאה שערים הם לא כאלה עזויים .. הם צודקים לגמריי
19
בתורה הקדושה כתוב בפירוש שזה תועבה...
ה' הוא האלוקים | 13-06-2010 18:31
אסור להתקלקל המדינה הפכה לסוג של ..שלטון אשר כופרת ביהדות ובהלכה צריך לטהר את הארץ הזאת ממש שלטון הכופרים הארץ הזאת נהייתה
20
ארץ הקודש נטמעה משלטון הכופרים
שלטון הכופרים | 13-06-2010 18:39
אין בזה שום ספק שיש שלטון כופרים ברור
21
עם כל הכבוד: אתם בעצמכם לא תועבה - אבל
אוראור | 25-03-2018 17:05
המעשים שלכם דווקא כן!
22
מסכנים
חגאי | 29-07-2018 13:47
התיקון מאוד קשה ורוב האנשים עם הנטיה לא מצליחים לעמוד בו . וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִיא (ויקרא, יח, כב). איזה מזל שאן לי את זה . פשוט לרחם על מי שצריך להילחם בייצר הזה . גם ככה עולם העבודה הזה קשה מאוד . המחשבה לחיות בזוגיות ולהקים משפחה שתאדיר תורה עם נטיה כזאת היא ניראת כמשימה בילתי אפשרית . ואשרי מי שמצליח .