רב תרבותיות וזכויות נשים
האם הדמוקרטיה מכירה ומחויבת רק לזכותם של אינדיבידואלים לשוויון או שהיא מחויבת גם לשוויון הזכויות וההגנה על קהילות ותרבותם.האם אנחנו דמוקרטיה ליבראלית או דמוקרטיה רב תרבותית
שתי עתירות מונחות כרגע על שולחנו של בג"ץ ובשתיהן מבקשות נשים חרדיות שבג"ץ יסייע להם במאבקן לשוויון זכויות בתוך הקהילה שלהם. אל מולם ניצבים "פרנסי הקהילה", המנהיגות הרשמית, וטוענת- לא רק ששוויון זכויות לנשים אינו חלק מעולם הערכים היהודי שלנו, ולא רק שאנו סוברים שנשים, בדיוק כמו ילדים, לא אמורות לייצג בעצמן את צרכיהן, שוויון נשים סותר ולא מאפשר לנו לקיים את המסורת שלנו כפי שאנחנו מבינים אותה. וכיוון שכך, אם בג"ץ יתייצב לטובת שוויון הזכויות של הנשים הללו הרי שהוא פוגע בזכות שלנו, כקהילת מיעוט, להגנה תרבותית. זכות, שבג"ץ במסגרת עולם הערכים הליבראלי דמוקרטי שהוא נסמך עליו, מחוייב להגנתה.
אחת העתירות עוסקת בבקשה של קבוצת נשים לפסול את התקנון של מפלגת אגודת ישראל שאינו מאפשר להן להתמודד בבחירות לכנסת באמצעות המפלגה. השניה, מורכבת יותר- מבקשת לבטל את החלטת המל"ג להרחיב את המסלולים הנפרדים מגדרית במוסדות ההשכלה הגבוהה. הטענה היא, שמעבר לפגיעה המובנית בנשים המרצות שיופלו תעסוקתית, הרי שהלגיטימציה הקהילתית הפנים חרדית הקיימת כיום ללימוד במסלולים מעורבים, באין חלופה, תישלל ברגע שתהיה חלופה נפרדת, והנשים החרדיות יאלצו להסתלל למסלולים ה"נשיים" הנפרדים בלבד.
מדינת ישראל רגילה לדילמות ציבוריות של התנגשות בין החלק היהודי לדמוקרטי בזהותה. זה לא הסיפור כאן. המחלוקת כאן היא בתוך החלק הדמוקרטי. האם הדמוקרטיה מכירה ומחויבת רק לזכותם של אינדיבידואלים לשוויון או שהיא מחויבת גם לשוויון הזכויות וההגנה על קהילות ותרבותם.האם אנחנו דמוקרטיה ליבראלית או דמוקרטיה רב תרבותית.
במקור אגב, לא היתה אמורה להיות סתירה. התפיסה הרב תרבותית שהתפתחה בסוף המאה הקודמת, נולדה מתוך ההבנה כי התרבות שלנו, השפה שלנו, המסורת שלנו- כל אלה נוצרים במסגרת קבוצת השתייכות ובלעדיהם אין לנו באמת זהות. הבנה שאין כזה דבר "אדם" כללי, אוניברסלי. בני אדם הם תבנית נוף מולדתם וקהילתם, וחלק מהגנה על זכויותיהם וגם על זכותם לשוויון, היא ההגנה על יכולתם לקיים קהילה עם מסורת מנהגים ושפה, שיהיה לה מעמד שוויוני ולא שולי, במרחב הציבורי. כאישה דתיה, הזדהתי מאד עם התפיסה הזו כאשר נתקלתי בה לראשונה. אין לי "אני" שאינו כולל את המסורת היהודית, ואין משמעות לזכותי לחנך את ילדיי אם לא אוכל לחנכם בתוך קהילה שומרת מצוות, גם כאשר חלק מהמסורת והמצוות הללו אינם תואמים את ערכי הליבראליזם. אלא שעם הזמן גיליתי שהתפיסה הזו שנועדה לאפשר ולהגן, משמשת בפועל ככלי לשימור הכח והשררה של הנהגות ותיקות הנאבקות ברוחות שינוי פנימיות בתוך קהילותיהם. התפיסה הזו שנועדה להרחיב את גבולות הסובלנות וההכלה של חברת הרוב, מאפשרת להנהגת המיעוט לפגוע, להדיר ולדכא. בשמה אפשר להפלות נשים, לא לקבל נערות מזרחיות לבתי ספר ולתת לילדים ממשפחות חסידיות כדורים פסיכיאטריים מדכאי חשק מיני, באופן ספק חוקי- הכל, הכל, בשם ההגנה התרבותית. אמנם הרב תרבותיות דורשת את קיומה של זכות היציאה מהקבוצה, וכאשר אין ליחיד יכולת לצאת מהקבוצה, הרי שזכותו גוברת על זכות הקהילה. אבל קשה להגדיר מה המשמעות של זכות יציאה. טכנית, אפשר לצאת. אבל האם באמת, כאשר נולדת לתוך קבוצה מסויימת והיציאה ממנה תדרוש ממך מחירים אדירים- משפחתיים, כלכליים, זהותיים- כאלה שמשמעותם היא בעצם הגירה, האם באמת אפשר?
התאוריה הרב תרבותית, היא תאוריה. הצעה לתפיסת עולם ולמדיניות שלטונית ומשפטית. אין כאן אמת עובדתית אלא סט של אמונות וערכים. ואותם אפשר וצריך למדוד גם במונחי תועלות ומחירים. ובעיני, בישראל של היום, התאוריה הרב תרבותית מזיקה יותר ממועילה. במקום לחזק קהילתיות ושייכות היא מעניקה לגיטימציה מוסרית לאדישות והעדר סולידאריות חברתית. במקום לגרום לנו להושיט יד מסייעת לנשים המבקשות להילחם בעוול היא מאפשרת לנו להסיר אחריות, כאילו הבחירה שלהן להמשיך ולחיות בתוך קהילה חרדית, משמעותה בחירה בעסקת חבילה הכוללת אפליה. בלי "הגנה תרבותית" אין עסקאות חבילה. כל אדם נברא בצלם, כל אדם, בלי קשר לקהילתו, זכאי לשוויון.
ספק גדול בעיני אם בג"ץ הוא הכלי הכי טוב לסייע לנשים החרדיות במאבקן לשוויון, אבל בטוח שאסור לו לסייע למפלים אותם. בטוח שאסור לו לקבוע כי יש למנהיגות החרדית "זכות" להפלות נשים. לא ל"הגנה תרבותית" בחסות בית המשפט אנחנו זקוקים אלא למערכת פוליטית, חברה אזרחית ותקשורת, שיושיטו יד ויחזקו את הנשים המבקשות לחולל שינוי בקהילותיהן. לא בשמה של תאוריה משפטית אלא בשמה של האחווה והערבות ההדדית. שינוי שייטיב איתן, שינוי שייטיב עם כולנו.
=======
תהלה פרידמן היא יו"ר תנועת 'נאמני תורה ועבודה', עמיתה במכון 'הרטמן' ומנהלת במכון 'שחרית'.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו