נר ראשון בלי אלחי'וש: הרב אהד טהרלב בטור מטלטל

השנה בחג החנוכה נמשיך להדליק נר למרות שכלתה הרגל מהשוק ומביתנו, כבתה החנוכיה ואנו מאוד מאוד זקוקים לה. נתעקש בכוח להדליקה, ויש לנו רשות להשתמש באורה שעוטף ומחבק ומאיר הפנים

נר ראשון בלי אלחי'וש: הרב אהד טהרלב בטור מטלטל
  (צילום: באדיבות המשפחה)

השנה בחג החנוכה נדליק בפתח חללנו חנוכיה מיוחדת במינה, חנוכיה שכל כולה נס אחד גדול. חנוכיה שנלקחה מפתח ביתנו הישר לעולמות העליונים, חנוכיה שהיא מהעולם הזה וגם מהעולם הבא. חנוכיה שפוחתת והולכת ואורה מתחסר, ובו בזמן מוסיפה והולכת ומעצימה את אור ה' גם כבית שמאי וגם כבית הלל. אור וחושך משמשים בה בערבוביה. יש בה את פָרֵי החג שהובאו כקורבן לשמים בדמי ימיהם. יש הרבה כאב המטריף את הדעת על מה שאינו, ועם זאת יש בה הרבה עליה של קדושה בכל הטוב והשמחה של היש הנמצא, שהתברכנו מבורא עולם.

עיקר המצווה הוא נר איש וביתו – נר אחד לכל בית. והמהדרין, נר לכל אחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין לפי בית הלל מוסיף והולך, ואם כבה הנר אזי כבה הבית. אבל המהדרין יש נר לכל אחד ולכן, למרות שכבה נר אחד, עדיין יש נרות דולקים ומאירים בבית. והמהדרין מן המהדרין כל אחד מוסיף והולך ומעצים את הנרות הקיימים ומגדילים את האור.

השנה בחג החנוכה נמשיך להדליק נר למרות שכלתה הרגל מהשוק ומביתנו, כבתה החנוכיה ואנו מאוד מאוד זקוקים לה. נתעקש בכוח להדליקה, ויש לנו רשות להשתמש באורה שעוטף ומחבק ומאיר הפנים.

(צילום: באדיבות המשפחה)

השנה, אלחי'וש, אנו מתלבטים במה צוונו. בהדלקה צוונו או שמא להניחה בלבד צוונו. איך נרך יאיר יותר? האם הנחת נרך בפתח חללנו – ביתנו כלפי חוץ יביא לפרסום הנס הפרדוכסלי או שמא בורא עולם ידליק אותך שוב בתווך, בפתח שבין שמים וארץ. היכן אתה מפרסם את שמו הגדול יותר – בשמים או בארץ? או שמא בתווך? ואולי גם וגם.

השנה נדליק את נרך באותו פתח אליו הגיעו בערב פסח שלפני תשעה ירחים שלושת המלאכים, לבשר לנו על לידתך לעולם העליון עולם שכולו טוב.

מימין הפתח, המזוזה – שומר דלתות ישראל הזועק "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" – ואהבת את ה' אלהיך אפילו נוטל את נפשך. ומשמאלה נרך, המאיר בעין טובה המברכת את הבאים והולכים, היוצאים ונכנסים, בחיוך ממיס לבבות הנוגע בנימי הנפש ומאיר חללים חשוכים.

חז"ל בחרו לשאול "והיכן ציוונו" דוקא בחג החנוכה, כיון שאל מול חושך וכאב אנו מצווים וחייבים להדליק את הנר החסר ולבחור בחיים.

השנה כשנאמר את "מזמור שיר חנוכת הבית…" נשיר בעוצמה גדולה "הפכת מספדי למחול לי פיתחת שקי ותאזרני שמחה". נרות ביתינו הנמצאים בפתח חללינו יפתחו במחול וריקודים, ויכניסו אותך אלחיו'ש, הנר החסר, לתוך ריקוד החיים – שהרי כל כך אהבת וידעת את אומנות הריקוד וריקוד החיים.

נרקוד כולנו, נעלה, נרד, נקפוץ ונדלג מכאב לשמחה ומשמחה לכאב. נשמח ונבכה ונשמח, "ששון ושמחה ישיגו ונס יגון ואנחה".
נר ה' נשמת אדם.

=======

הכותב הוא חבר ארגון רבני ורבניות בית הלל וראש מדרשת או"ת לינדנבאום, אשר שכל את בנו לפני 9 חודשים בפיגוע דריסה

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

תגובה 1
הצג את כל התגובות