"למה לא נתתם לי לשיר" פתחה מור ברנשטיין, את סינגל הבכורה שלה "שיר הכבוד". כבוגרת האולפנה לבנות בפתח תקווה התשוקה ליצור, לשיר ולהופיע לא נתנה לה מנוח והיא החלה לעשות את דרכה לעבר העולם החילוני. בעזרת המפיקים עידן ורועי רבינוביץ (הקולקטיב), שילבה מור בין קטעים מ'שיר הכבוד' הנאמר בסוף תפילת שבת, לבין מחאתה האישית על איסור שירת נשים.
מור שגדלה והתחנכה בעולם דתי ועל ברכי המוזיקה החסידית ושירת החזנות בבית הכנסת, סיפרה: "את שיר הכבוד כתבתי בהשפעת חוויות הילדות שלי, כילדה הייתי כותבת שירים בלשון זכר, כי בעולם התרבותי שלי היו רק זמרים חסידיים".
מילים:
"..למה לא נתתם לי למה לא נתתם לי לשיר כל כבודה בת מלך פנימה נפשי חמדה בצל ידייך לדעת כל רז סודייך עכשיו אני על הבמות עכשיו אני אנעים בזמירות עכשיו אני על במות הקודש למה לא נתתם לי לשיר כל כבודה בת מלך פנימה נפשי חמדה בצל ידייך לדעת כל רז סודייך.."
חבל שמונעים מהן לשיר ברור שרוב התגובות כאן הן של בנים. הרי אתכם מעולם לא דיכאו, דחפו מאחורי מחיצה ומנעו מכם לשיר כרצונכם מתי ואיפה שתרצו. מור מבטאת מה שהרבה מאיתנו מרגישות - בשם הדת לקחו מאיתנו את כל הצבע, הטעם והיופי מהיהדות. מור ביטאה בבהירות ואהבה מה שכולנו מרגישות: חבל שלא נתתן לנו לשיר. ואגב: גם להתפלל (ולא רק בלחש), לרקוד, לדבר וכו'