הרב אליעזר מלמד: היהדות נוטה יותר לכיוון של קפיטליזם
היהדות נוטה יותר לקפיטליזם, שמתגמל את האדם בהתאם למעשיו, מדינות שהונהגו בשיטה הקומוניסטית הגיעו לעוני מחפיר. התורה לעומת זאת מצווה לדאוג לרווחת העניים, החולים והזקנים. במחאה הנוכחית קיים החשש כי הורדה חריפה של מחירי הדיור תפגע בבעלי הדירות. ומילה טובה גם לנתניהו.
בין שני הקצוות של קפיטליזם וקומוניזם, היהדות ככלל נוטה לקפיטליזם, מפני שהבחירה החופשית והאחריות האישית היא יסוד קיומו המוסרי של האדם בעולם.
זוהי מהות צלם האלוקים, שברא ה' יתברך באדם יכולת לחשוב, להחליט, לתקן ולקלקל, ולשאת באחריות לתוצאות מעשיו. אם יבחר בטוב – יזכה לחיי העולם הבא; יבחר ברע – יירש גיהינום.
וכך גם בעולם הזה: אם ייטיב לבני משפחתו – יזכה לחיי משפחה טובים, אם יתנכר להם – יהרוס את קשרי משפחתו.
וכך גם ביחס לכסף ולרכוש. אם בעל שדה יתעצל במלאכתו – במקום תבואה יעלו בשדהו קוצים, ואם יהיה חרוץ יקצור יבול מבורך. אם יתרשל בעבודתו – יפוטר ויחיה חיי דוחק. ואם יעבוד בחריצות, יקצור את פרי עמלו.
וכשם שאדם זכאי לתגמול על עבודתו הפיזית, כך הוא זכאי לתגמול עבור יוזמתו המסחרית וכישרונו להמציא וליצור דברים חדשים. וככל שיותר אנשים נהנים מפרי מעשיו, כך הוא זכאי לרווחים גדולים יותר.
לעומת זאת, השיטה הקומוניסטית מנתקת את הקשר שבין העמל, היוזמה והיצירה לבין התוצאות, ובכך היא גורמת לאנשים להיות פחות אחראים למעשיהם.
וכך אנו מוצאים בתורה שדיני הקניינים ואיסורי גנבה וגזלה מבססים ככלל את השיטה הקפיטליסטית, על פיה הרכוש שהאדם צובר שייך לו.
החכמה שלאחר מעשה
לאחר שעברו קרוב למאה שנה מעת ייסוד השיטה הקומוניסטית ברוסיה, אנו כיום כבר חכמים שלאחר מעשה ויודעים שהשיטה הזו גם לא מצליחה. הסרת האחריות האישית מהאדם לתוצאות עמלו גרמה לפגיעה קשה מאוד בפיתוח הכלכלי. כך יצא שאותן המדינות שאימצו לעצמן את השיטה הקומוניסטית כדי להעניק רווחה לאזרחיהן, גרמו להם בסוף לעוני מחפיר.
במשק קומוניסטי, במקום להתאמץ בעבודה לשכלל ולייצר עוד, עיקר המאמצים מופנים כדי להשיג נתחים גדולים יותר מהקופה הציבורית. זאת בנוסף לעריצות ולשחיתות הנוראה ששיטה זו יוצרת בכך שהיא מעניקה כוח עצום לשליטים, שבנוסף לכך שהם מופקדים על המערכות הציבוריות, גם הרכוש הפרטי בשליטתם.
ההיגיון שבכללי השוק
אם הממשלה תיכנע לדרישת המפגינים ותחלק קרקעות בחינם לכל אזרח, אזי מאות אלפי משפחות שבמשך עשרים השנים האחרונות השקיעו את מיטב כספן בקניית דירות בערי המרכז יפסידו מחצית מרכושן, שכן שני שליש ממחיר הדירות במרכז נובע ממחיר הקרקע. הורדה קיצונית כזו של מחירי הדירות דומה לשליחת יד לתוך קופות החיסכון הפנסיוני של האזרחים.
צריך לקצר את תהליכי הבנייה ולעודד בנייה נרחבת ולהקל על נזקקים להשיג דירה, אבל אסור לפגוע באופן חריף מדי בשוק המחירים.
יש הגיון רב בכללי השוק שקובעים מחירים לפי היצע וביקוש. המשתכרים יותר מסוגלים לקנות דירות באזורים היקרים, המשתכרים פחות קונים במקומות המבוקשים פחות, אבל כולם זוכים לבסוף לדירה.
עוד תועלת נוצרת מכללי השוק, שכאשר הביקוש במרכז גובר המחירים עולים, וממילא נוצר מצב טבעי שדוחף משפחות לפריפריה, וכך אזורים נוספים הולכים ומתחזקים. כאשר מתערבים בתהליך הטבעי הזה, יוצרים מציאות לאומית חולנית של מרכז עמוס, צפוף וחנוק, ופריפריה מוזנחת לעוני, פשע ופעילות חתרנית של אויבים מבפנים ומבחוץ.
הסכנה שבקומוניזם
אסור לזלזל בסכנה הנשקפת מהתפישה והסגנון הקומוניסטי. דווקא מפני שהם באים בשם אידיאל, הם רגילים להסיר מעצמם כל מחסום מוסרי. המטרה מקדשת את האמצעים. הם מרשים לעצמם להשתמש בתעמולה שקרית. גם התגייסות התקשורת, ששורשיה עמוק בשמאל, היא חלק מזה. היא מנסה כעת ליצור מצג שווא כאילו החיים כאן קשים והעם כולו מתקומם.
כמו בכל המהפכות הקומוניסטיות, אנו שומעים שוב כיצד מובילי המחאה מסיתים את הציבור נגד העשירים ונגד הממשלה, תוך פיזור הבטחות שווא שאם יבחרו בדרכם יחולק רכושם של העשירים לעם, שיקבל מעתה ואילך את הכול בחינם. טיעונים אלו מפתים, אך הבעיה היא שלבסוף רק השליטים זוכים ליהנות מהעושר השדוד.
אפשר עד היום לראות כיצד בצפון קוריאה שיטה זו דרדרה את העם לחרפת רעב ועודדה עריצות ושחיתות, בעוד שבדרום קוריאה בני אותו עם על ידי שיטה דמוקרטית קפיטליסטית יצרו חברה משגשגת. גם יוון נקטה בעמדה סוציאליסטית קיצונית, והתוצאה – פשיטת רגל לאומית.
בנימין נתניהו
לא אצטער אם בנימין נתניהו יאבד את כסאו. הוא מעל בתפקידו. הבטיח לבנות בירושלים וביהודה ושומרון, ובמקום זאת הקפיא את הבנייה והבטיח לערבים מדינה בלב ארצנו. אך יש להודות שמבחינה כלכלית ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם שר האוצר יובל שטייניץ טובים מאוד.
יש עוד דברים רבים לתקן, אבל הכיוון הכללי נכון. מצבם של אזרחי ישראל טוב היום לאין ערוך מלפני עשר ועשרים שנה, וכן בהשוואה למדינות המפותחות. חולשתו של נתניהו שהוא מאוד לחיץ. הוא עלול לאבד הישגים רבים בגלל כניעה למחאות.
אולי מתוך התגברות על אופיו הלחיץ בתחום הכלכלי יתחזק ראש הממשלה גם בתחום המדיני, יחזור אל מורשת אבותיו וישקוד על בניין ירושלים יהודה ושומרון.
==
הרב אליעזר מלמד הוא רב היישוב וראש הישיבה בהר ברכה. המאמר המלא יתפרסם בטורו השבועי 'רביבים' בעיתון 'בשבע'.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו