פתוח וקנאי חייכן ורציני: לדמותו של הרב שפירא זצ"ל

תמיד ראינו לפנינו אדם מיוחד, רב פנים, גאון ופשטן, איש של מסורת וחידוש, שמח ורציני, אדם שלא רק יודע לחבר בין הפכים אלא לחיות כך באופן באופן חי וטבעי

פתוח וקנאי חייכן ורציני: לדמותו של הרב שפירא זצ"ל
  הרב שפירא זצ"ל (פלאש90)

שנים רבות בהן חבשתי את ספסלי בית המדרש בישיבת מרכז הרב עמד הגאון רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא זכר צדיק לברכה אל מול עינינו, התבוננו בדרכיו, הקשבנו לשיחותיו, התייעצנו ושאלנו.

תמיד ראינו לפנינו אדם מיוחד, רב פנים, גאון ופשטן, איש של מסורת וחידוש, שמח ורציני, אדם שלא רק יודע לחבר בין הפכים אלא לחיות כך באופן באופן חי וטבעי.

פטירתו דווקא בחג הסוכות-חג השמחה מבטאת יותר מכל את אישיותו, שהרי שמחה אמיתית נובעת מתחושה של שלמות והשתלמות, מתוך הבנה שאחדות נפשית בין תכונות נפש סותרות, היא השלמות אליה אנו שואפים. כזה היה ר' אברום,כפי שכולם קראו לו..איש שלמות טבעית בין תכונות הנראות מנוגדות.

העמקה ופשטות

בדרך כלל חשיבה מעמיקה גורמת לכך שאי אפשר להסתכל על הדברים בצורה פשוטה, כי מי שחושב בצורה כזו מחפש מיד את ההתחכמות ואת הבקרה.

אצל ר' אברום היה שילוב יוצא דופן של חשיבה מעמיקה ומבריקה הבאה תמיד רק לאחר הבנה ברורה של המציאות בצורה פשוטה וישרה.

פעמים רבות פתר בעיות וקושיות על ידי הבנה פשוטה של המציאות שלא שמנו לב אליה. מאידך,סברותיו המבריקות היו הופכות את ההבנה הראשונית ומיישרות מהמורות ומתרצות קושיות. כי אין אצלו סתירה בין העמקה והברקה לבין הבנה פשוטה וברורה של המציאות.

חידוש ומסורת

ר' אברום היה קנאי גדול לשמירה על המסורת המקובלת מדור לדור. ידועה הקפדתו על אי לבישת כיסוי ראש לאישה לאחר חדר ייחוד בגלל ש'לא להוציא לעז על הקדמונים ' שלא נהגו כך. האולם היית מצפה מאדם ששומר וחרד כל כך למסורת שיהיה גם שמרן בדרך חשיבתו ובפסקיו? אצלו הדברים השלימו זה את זה.

כי כל פעם שהיה ניגש לכל סוגיא היה מתבונן בה כאילו פעם ראשונה הוא לומד אותה. היה מספר לפעמים שכל מהלך השיעור כללי שלו היה מתהפך בדרך מביתו לישיבה.

התמדה והקשבה

בדרך כלל אדם המתמיד בלימודו חי בעולם הלימוד ומרגיש מנותק מאנשים אחרים הסובבים אותו. גם כאשר הם שואלים הוא מרגיש שמפריעים לו, שמבזבזים את זמנו.

כושר התמדתו של ר' אברום היתה מן המפורסמות. היה מספר שכשלמד בישיבת חברון לא ידע מי יושב מימינו או משמאלו. אולם מאידך, הייתה לו היכולת להקשיב לו אדם במאור פנים ובהקשבה אמיתית ונותן לך את התחושה כאילו השאלה שלנו היא הדבר החשוב ביותר,כאילו ההסבר שאנו מציעים עכשיו בהבנת הסוגיה הוא הנכון ביותר, למרות שבדרך כלל היה הופך לנו את הדברים. גם סקרנות טבעית מיוחדת היתה לו. כשהיה עובר בין ספסלי בית המדרש היה עוצר ומתעניין איזה ספר אתה לומד,באיזו סוגיא אתה עוסק וכו, מתוך הקשבה והתעניינות מיוחדת.

פתיחות מול קנאות

אצל ר' אברום לא הייתה סתירה בין הדברים. מצד אחד כיבד תלמידי חכמים, אנשי ציבור וכדומה החולקים עליו. ידע לשוחח עימם ולהקשיב לדעתם. ומאידך ,כאשר הגיע למסקנה מה הדבר הנכון בעיניו, היה הולך עם האמת שלו ללא חשש מה יאמרו ומה יגידו אחרים ומה תהיה ההשלכה מכך על מעמדו הציבורי. כך היה בעניין פסק סירוב פקודה, בעניין פסק ההלכה שהתיר השתלות לב ועוד החלטות ופסקי דין רבים.

מאור פנים וחביבות יחד עם רצינות והקפדה

מאור פניו של ר' אברום היה ידוע ומפורסם בין התלמידים. אם הרגשת קצת לא טוב, אם היו לך מחשבות של עצבות, די היה להתקרב אליו, לראות את חיוכו, לשמוע איזה סיפור או הברקה המעלה חיוך ולהרגיש שמצב הרוח שלך משתנה.

פעמים רבות ראית כיצד באים אליו תלמידים או רבנים בפנים רציניות, מלאות חשש, והוא עונה להם בבדיחות והתחכמות ומעלה חיוך על פניהם ורק לאחר מכן ניגש אל הדברים ברצינות עצומה ובהקשבה.

זאת ועוד, כאשר ראה פגם במידות; גאווה או כעס, זלזול בתלמידי חכמים וכדומה, היה מגיב בצורה חדה וחריפה. פתאום נעלם החיוך וארשת פנים רצינית וקשה כיסתה את פניו.

אלו מקצת הדברים שאני מתבונן בהם כל פעם שדמותו או דבריו עולים לנגד עיניי בחג הסוכות עם תמונתו המפורסמת מחזיק ארבעת המינים בפנים המבטאות שמחה ורצינות גם יחד ובכל השנה כולה.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות