ביקורת סרטים לדתיים: טירת הזכוכית
את הספר טירת הזכוכית בלעתי בשקיקה בסופ"ש מרתק אחד.
סיפרה האוטוביוגרפי של ג'אנט וולס על ילדותה בצל אב אלכוהוליסט שמטלטל את משפחתו לפי הקפריזות שלו ואם אומנית שמרחפת לה בעולמות משלה, הוא סיפור בלתי יאומן וקשה לעיכול.
הסרט מזכיר מאוד את קפטן פנטסטיק המצוין, העוסק אף הוא במשפחה אמריקאית לא מתפקדת ובהשלכות הלא פשוטות על הילדים הגדלים בה. אך בעוד קפטן פנטסטיק היה סרט מלא הומור ומתובל בביקורת נוקבת על דרך החינוך המערבית והצורה בה אנו חיים, בטירת הזכוכית אין שום דבר מצחיק – גם ברגעים בהם קורים דברים משעשעים במיוחד.
תגובות