האם בבית המקדש השלישי יקריבו קרבנות?

האם בבית המקדש יקריבו קרבנות מן החי או יסתפקו רק במנחות בגלל חשש לצער בעלי חיים. ברוך כהנא ממכון המקדש עושה סדר ומביא ראיות מהמקרא, חז"ל והפוסקים

האם בבית המקדש השלישי יקריבו קרבנות?
  (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אנו מביאים פה ראשי פרקים מתוך המאמר המלא של ברוך כהנא, על הקרבת קרבנות מול צער בעלי חיים.

א. מבוא

מדי פעם עולה טענה שבהקרבת קרבנות יש אכזריות כלפי בעלי חיים, וכשייבנה המקדש במהרה בימינו, רצוי שלא נקריב בו קרבנות. בדרך כלל הטענה עולה מחוגים המטיפים לצמחונות. אחרים טוענים כך מפני שהוא נוהג ברברי בעיני העולם.

ובכן, ברור שזו טענה חסרת בסיס, כיון שהתורה ציוותה על הקרבנת קרבנות בעלי חיים, והתורה אינה משתנה. "ארון הספרים היהודי" מלא במקורות האומרים שבבית שלישי נקריב קרבנות בעלי חיים. הרגישות לצער בעלי חיים לא נולדה בימינו, אלא כבר התורה וחז"ל מתחשבים בו, ובכל זאת נצטווינו להקריב קרבנות, אם מפני שהערך של הקרבנות גובר על איסור זה, או מפני שאין לבעלי חיים צער כשהם זוכים להיקרב כקרבן. עם זאת, המתנגדים לקרבנות בעלי חיים מביאים ראיות לדבריהם, ומחובתו להשיב עליהן. להלן נפרט את הראיות, ונשיב עליהן.

ב. הראיה מהפסוקים

יש פסוקים אחדים שמשתמעת מהם הסתייגות מהקרבנות, לדוגמה:

שמואל א' טו, כב: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: הַחֵפֶץ לה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'? הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים".

ישעיהו א, יא: "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה'. שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי".

אבל מההקשר עולה שכוונת הפסוקים הללו היא לחוטאים שמביאים קרבנות – וזו מצווה הבאה בעבירה! כך רואים, בפסוק בשמואל, "הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב", שהנביא מתכוון שמי שאינו שומע בקול ה', ובמקום זה מקריב קרבנות – קרבנותיו אינם רצויים. אבל מי שמקיים את מצוות ה', ומביא קרבן מבעלי החיים – הוא בוודאי רצוי.

יש כמה הוכחות שהפסוקים אינם נגד קרבנות בעלי חיים ככלל:

(א) אותם נביאים משבחים, בפסוקים אחרים, קרבנות בעלי חיים:

שמואל עצמו מקריב קרבן: "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לה'" (שמואל א' ז, ט).

ישעיהו עצמו מנבא על חידוש הקרבנות בעת הגאולה: "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי" (נו, ז).

מכאן שהביקורת של הנביאים היא רק על חוטאים המביאים קרבנות.

(ב) בבית שני הקריבו קרבנות בעלי חיים, גם בתקופות שהכהנים היו צדיקים, כגון שמעון הצדיק, למרות שידעו על הפסוקים הללו. מכאן שהבינו שהפסוקים אינם שוללים קרבנות ככלל.

(ג) בצד פסוקים אלו, הנביאים מבקרים מצוות אחרות שהעם קיים: "חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה, חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא, וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ" (ישעיהו א, יג-טו). ברור שהנביא לא התכוון לומר שאין לשמור שבת, יו"ט, תפלה ונשיאת כפים; אלא כוונתו היא שאין ערך למצוות אלה אם העם חוטא, וזאת כוונתו גם בדבריו על קרבנות בעלי החיים.

ג. הראיה מהמדרש

במדרש ויקרא רבה, פרשה ט, אות ז, נאמר: "לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין".

יש שהביאו מכאן ראיה שחז"ל מתנגדים לקרבנות בגלל האכזריות לבעלי חיים.

אבל בהמשך המדרש אומר: "וקרבן תודה אינו בטל. כל התפלות בטלות ההודאה אינה בטלה". הרי שביטול הקרבנות אינו בגלל רחמים על בעלי החיים, אלא מפני שהקרבנות באים לכפר על החטאים (חוץ מקרבן תודה), ובעתיד לא יהיו חטאים (רד"ק, תהלים, ק, ה, ועוד).

יש להוסיף שהרמב"ם אינו מביא מדרש זה, ומכאן שאינו פוסק כך. כנראה, לדעתו המדרש נדחה מפני סוגיות התלמוד (זבחים מד ע"ב; שבת יב ע"ב) שעולה מהן שנקריב קרבנות בבית השלישי, שכן במחלוקת בין התלמוד לבין מדרש, הלכה כתלמוד.

הראי"ה קוק, ב"אפיקים בנגב", מסביר שהמדרש מכוון לעידן עתידי רחוק, שבו מוסר האנושות תתעלה מאוד, ורק אז יתבטלו הקרבנות.

ד. הראיה ממורה נבוכים

הרמב"ם, במורה נבוכים, חלק ג, פרק לב, כותב שהטעם לקרבנות הוא שבזמן מתן תורה, עם ישראל היה רגיל להקריב קרבנות לעבודה זרה, ואילו ה' היה אוסר זאת, ישראל לא היו מצייתים, בגלל הקושי להיפרד מהרגלם, ולכן ה' התיר להקריב קרבנות.

ובכן, יש הטוענים, שמאחר שבימינו כבר אין דחף להקריב קרבנות לעבודה זרה, הטעם לקרבנות כבר אינו תקף, ולכן אין להקריב קרבנות.

יש כמה תשובות לטענה זו:

(א) אין הולכים לפי "טעמא דקרא", לומר שמצוה מתבטלת כשטעמה מתבטל, כי מלבד הטעם הגלוי למצוה, יש לה טעמים נסתרים, והם עדיין תקפים.

(ב) הרמב"ם עצמו כותב שיקריבו קרבנות בבית שלישי: בהלכות מלכים, פרק יא הלכה א, כתב: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה… מקריבין קרבנות… ככל מצותה האמורה בתורה". מלשונו משתמע שיקריבו גם קרבנות בעלי חיים.

(ג) ראשונים ואחרונים נתנו טעמים אחרים למצוות הקרבנות, ולפיהם המצווה תקפה גם בימינו. לדוגמה, רמב"ן, ויקרא א, ט, מסביר שהקרבן בא להזכיר לאדם שבגלל חטאיו היה אמור למות בעצמו והבהמה מוקרבת במקומו. פרשנים רבים אחרים הסבירו שענין הקרבנות הוא לקרב את הדומם, צומח, חי, ומדבר, אל הקדושה. ראי"ה קוק מסביר שהקרבנות מבטאים הכרת הטוב לה'.

(ד) הרב קוק, ערפלי טוהר עמ' כב, מסביר שמצוות התורה נקבעו לפי מצב העולם בזמן מתן תורה, ובגלל נצחיות התורה, הן אינן משתנות גם אם מצב העולם משתנה; ולכן הקרבנות נוהגים גם כשהטעם של הרמב"ם אינו תקף.

(ה) רש"ר הירש, אגרות צפון, מכתב יח, והראי"ה קוק, מאמרי ראיה, עמ' 18, מבקרים באופן כללי את שיטת הרמב"ם במורה נבוכים על טעמי המצוות, בכך שהם מתמקדים ביסוד מחיית ע"ז שבעבר, ואין בו תוכן לחיים בעתיד.

ה. הראיה מהראי"ה קוק

הראי"ה קוק, בעולת ראיה ח"א עמ' רצב, כותב שלעתיד לבוא, שפע הדעת יתפשט ויחדור אפילו בבעלי החיים, ולא נקריב קרבנות בעלי חיים, אלא רק מנחות מהצומח.

אבל מתוך דבריו מוכח שאין מדובר על העתיד הקרוב, אלא על עידן עתידי שבו בעלי החיים יהיו בעלי דעת; ולא הגענו עדיין לעידן זה.

הדברים מבוארים יותר במאמרו "אפיקים בנגב", שבו הוא אומר, שבשלב הנוכחי, הרעיון לבטל את הקרבנות בעוד שאוכלים בשר, הוא "מגונה". רק כשהמוסר האנושי תתרומם כל כך שנרגיש שבעלי החים שווים לנו, יתבטלו קרבנות בעלי החיים. ברור שעוד לא הגענו לדרגה הזאת.

הוכחה נוספת שהרב קוק מסכים שהקרבנות לא יתבטלו בעתיד הקרוב, יש מדבריו של הרב קוק במקומות רבים אחרים, שבהם הוא מתבטא בשבחם של קרבנות בעלי החיים, וכותב שבבית שלישי נקריב קרבנות. לדוגמה, כתב בערפלי טוהר עמ' י: "הצפייה לבנין המקדש ולעבודת הקרבנות היא השאיפה היותר אצילית ויותר עליונה".

יתר על כן, בספרו ההלכתי (שבו יש הוראות למעשה, שלא כבספריו המחשבתיים), שו"ת משפט כהן, סימן צד, אות ב, פסק למעשה, שטומאה הותרה בצבור, ולכן יהיה מותר לנו להקריב את כל קרבנות הציבור.

סיכום

הטוענים שבבית שלישי לא נקריב קרבנות בעלי חיים הביאו ראיות מפסוקים, מדברי חז"ל, וממורה נבוכים; אבל אין בראיותיהם ממש.

גם דברי הראי"ה קוק, שלעתיד לבוא יתבטלו קרבנות בעלי החיים, מכוונים רק לעידן עתידי, שבו המוסר האנושי יתעלה לדרגה הרבה יותר גבוהה מדרגתנו.

==

ברוך כהנא הוא חוקר ב'מכון המקדש'.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

5 תגובות
הצג את כל התגובות