יש משהו מכעיס בהחלטה של מועצת הכבלים והלוויין לקנוס את ערוץ 20 במאה אלף שקלים, כעונש על כך שהוא מסרב באופן עקבי לתת במה לתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית.
לא מדובר בערוץ ממשלתי אלא בערוץ מסחרי שמממן את עצמו באמצעות פרסומות, ומטרתו היא להעביר תכנים של מורשת יהודית. הבעיה היא שברשיון השידור שלו נכתב: "שידורי הערוץ יקיפו מגוון רחב של נושאים, הקשורים למורשת ישראל, לדת היהודית, להיסטוריה, לתרבות ולמסורת של העם היהודי בתפוצות ובמדינת ישראל, בהתחשב בהוויה התרבותית והחברתית של הציבור היהודי על כל מרכיביו, זרמיו וגווניו, במדינת ישראל ובתפוצות", ומאז שהרפורמים גילו את זה הם עותרים שוב ושוב בדרישה לקבל ייצוג בשידורי הערוץ, בתור "זרם ביהדות".
מועצת הכבלים יזמה פגישות בין נציגי הרפורמים לנציגי הערוץ, ואף הזהירה אותו מפני הקנס, אך זה לא שינה את עמדתו. כעת הוא נקנס, ונראה שזו רק יריית הפתיחה של המערכה המשפטית שעוד נכונה לו.
ממה ערוץ 20 מפחד?
אז למה ערוץ 20 כל כך מתעקש? מה אכפת להם לתת קצת פריים טיים לרפורמים? תשובה רשמית לא התפרסמה, אבל די ברור שערוץ 20 חושש להיות מזוהה עם התנועה הרפורמית. הערוץ הוקם בהשקעה אדירה כדי לשדר מורשת יהודית, והנזק שתוכניות כאלו מסוגלות לגרום לתדמית שהערוץ עמל לבנות לעצמו הוא גדול.
אבל אם נשים לב, להרבה מאוד ערוצים חילוניים אין שום בעיה לשדר מידי פעם תוכניות על יהדות. גם בעיתונים החילוניים מקפידים לתת נוכחות לדמות דתית. הם לא חוששים שזה יהפוך אותם למזוהים עם הדת. אז למה ערוץ 20 חושש שאם הוא יקצה שעה או שעתיים בשבוע לרפורמים זה יהפוך אותו למזוהה איתם?
לערוץ 20 ולרפורמים יש הרבה מן המשותף
ובכן, אולי כבר עכשיו יש לערוץ 20 ולתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בסיס משותף לא קטן? הניסיון לייצר מורשת יהודית מבלי מחוייבות לשמירת התורה והמצוות הוא גם סוג של רפורמה. עיקר העיקרים של המורשת היהודית הוא הקשר עם בורא העולם, מתוך מחוייבות ללכת בדרכיו. עם כל ההערכה לערוץ 20, ולכך שחלק מהתוכניות שבו הן נפלאות, כאשר מסתכלים עליו כמכלול בולטת העובדה שהוא איננו מאמץ את כל המורשת היהודית כמקשה אחת.
אמירה הברורה שמופיעה בתורה שוב ושוב שעם ישראל מחוייב לקיים את התורה על כל פרטיה ודקדוקיה – לא נמצאת שם. הערוץ איננו רואה בעיה לתת במה וכבוד לשדרנים שעוברים על מצוות התורה, יש לזה לגיטימציה. במה בעצם זה שונה מהרפורמים והקונסרבטיבים? בעיקר במינון, פחות במהות.
הרפורמים מכריחים את המסורתיים לבחור
חוץ מכל הנזק והרעש שהרפורמים והקונסרבטיבים עושים כאן בשנים האחרונות, יש גם משהו טוב בזה שהם הגיעו. הם טוענים ללא הרף שהציבור המסורתי, שאולי הוא הרוב כאן במדינה, הוא בעצם רפורמי. הוא אוהב את הפולקלור היהודי אבל מקיים רק מה שנוח לי – בדיוק כמו רפורמי ממוצע. הטענה הזו היא דמגוגיה, המסורתי בדרך כלל מאמין בתורה ובמצוות בשלמות, אלא שקשה לו להקפיד, ובזה הוא מודה. אולם עכשיו, כשהרפורמים שוטפים בתעמולה את מערכת החינוך, הצבא והתקשורת, הם למעשה מכריחים את המסורתי לבחור – קשר עם הקב"ה שכולל מאמץ לשמירת מצוות מלאה, או לחסות בעל כורחו תחת כנפיה של התנועה הרפורמית, שרואה בו שותף לדרך.
ערוץ 20 נמצא בדילמה קשה, וראוי להעריך את המוכנות שלו לשלם את הקנס הגבוה ובלבד שלא לתת ייצוג לרפורמים. האם הם יצליחו להחזיק מעמד? לאן זה יוביל? הפונקציה של "מסורתי עם מורשת לא מחייבת אך חס ושלום לא רפורמי" הולכת ומתמוססת. עם הרבה אמון בעם ישראל, אני חושב שזה לטובה.
==
ידידיה פישמן הוא יועץ תורני ומטפל רגשי





תגובות
יישר כח! דברים חשובים מאוד! סוףסוף קול שפוי שלא מוכן להתפשר על מחויבות מלאה לתורה, ולא מפחד להחניף לערוץ 20 ודומיו. עם כל האמפתיה הרבה שיש לי לערוץ 20, משהו שם מפריע.
לדעתי ערוץ 20 מתנהל כראוי אבל הוא לא ערוץ שבא להחזיר בתושבה. זה לא ערוץ הידברות או ערוץ מאיר. זה ערוץ מסחרי שבא לחזק את המורשת היהודית (האמיתית, קרי האורתודוקסית) בעם ישראל. עצם היותו כזה הוא חייב לכלול גם אנשים שומרי מסורת או אילו מכבדים אותה באופן גלוי וניכר במילי ם ובמעשים כדי לקרב את עם ישראל אל המורשת שלו. אם זה היה ערוץ רק עם דתיים זה היה ערוץ רק לדתיים. הערוץ חייב להיות פונה לכל קהל ישראל. ונכון לצערנו לא כולם דוסים בעם ישראל. אבל אי אפשר להפיל את זה על ערוץ 20 הוא בסך הכל לאומי ציוני ימני ומסורתי ומכבד מאוד מאוד את תורת ישראל. וכן הוא בסך הכל מראה של מה שהציבור שרואה אותו רוצה לראות בטלוויזיה.
במקום לחזק את הערוץ הימני היחיד, מתלוננים שהוא לא 100%. מה עדיף? ערוץ 10?! או אולי ערוץ 2?! נכון שלא הכל ורוד, אבל מי אמר שהחיים הם פיקניק? אני ממש מצטער, הכתבה אולי נכתבה ממניעים טובים, אבל בפועל לפגוע בערוץ 20 זה כמו להחרים חתונה של אחיך בגלל שבסוף יש בה שעה של ריקודים מעורבים.
לגמרי נכון! צודק לחלוטין אחי. השוואה יפה