'השועלים' הם לא חוסר הריבונות אלא שנאת החינם

אם נתבונן לעמוק נגלה שהבעיה היא לא הריבונות על ההר. הבעיה הגדולה ביותר היא שנאת החינם שמלווה ומתסיסה כל ויכוח בחברה הישראלית.

'השועלים' הם לא חוסר הריבונות אלא שנאת החינם
  (צילום: סבי ברנס/פלאש90)

בעקבות האירועים בהר הבית נשמעים קולות האומרים שאירועים אלו באו בכדי להזכיר לנו שטרם הגענו לשליטה על ההר ועד כמה ראוי עדין להתאבל על החורבן של בית המקדש.

אולם אם נתבונן לעמוק נגלה שהבעיה היא לא הריבונות על ההר. הבעיה הגדולה ביותר היא שנאת החינם שמלווה ומתסיסה כל ויכוח בחברה הישראלית.

הבעיה הגדולה ביותר, המאיימת לקרוע את החברה לגזרים היא חוסר היכולת לנהל ויכוח מכבד, כן ועמוק בין המגזרים השונים. כי מראש ברור מה דעתו של מגזר זה או מגזר אחר בכל נושא ונושא.

נתניהו יודע שלא כל העם מאחוריו

חוסר היכול של ממשלת ישראל להוכיח ריבונות על ההר נובע מכך שראש הממשלה יודע שאם המצב ידרדר בעקבות החלטה כזו או אחרת, העם כולו לא יעמוד מאחוריו, כי העם מפולג בנושא זה בצורה קשה.

משפט אלאור עזריה בערב תשעה באב חשף בפנינו פעם נוספת את השסע והשנאה שיש בתוך עם ישראל. הוויכוח איננו ענייני אלא מגזרי בין דתי לחילוני, בין ימני לשמאלני ובמידה רבה גם בין מזרחי לאשכנזי. מילות הגנאי שנשמעות כלפי הרמטכ"ל ומפקדי צה"ל בעניין זה ומילול הגנאי כלפי השב"כ בעניין הר הבית מעידים עד כמה השסע והפילוג קשה ומסוכן.

אדם צריך לעמוד על דעתו ולהלחם עליה, זה חשוב וראוי, אבל אם זה מוביל לשנאה וריב ומדון זה מסוכן.

השועלים הם לא רק האויב

על זה אני מתאבל בתשעה באב, הרבה יותר מאשר על בית המקדש עצמו, כי הבעיה הגדולה שלנו היא היכולת ליצור בסיס חברתי וערכי לכלל החברה הישראלית, כי ללא בסיס זה אנחנו בסכנה קיומית.

חורבן מחד ובניה מאידך, אינם בעיות טכניות או פיזיות. כי רק כאשר תשרור בתוכנו אהבה ואחווה, שלום ורעות, נוכל להתחיל לחשוב על הבניין הממשי של בית המקדש.

"על אלה אני בוכיה, עיני עיני יורדה מים, על הר ציון ששמם – מאהבה ואחווה ביננו, "שועלים" – בדמות בני אדם המקללים זה את זה ומשמיצים זה את זה "הלכו בו".

ובשבת נקרא בעזרת ה' "נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם" – דברו זה אל זה דברי נחמה ועידוד כי ככה נוכל לקרב את הגאולה במהרה בימינו.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

3 תגובות
הצג את כל התגובות