לו היה סנהדרין בימינו היה מבטל ל"ג בעומר, כלומר כל מדורות ל"ג בעומר. וגם את העליה לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון.
כמובן הבעיה היא כאשר זה חל במוצאי שבת, הרי חכמים בטלו תקיעת שופר בראש השנה שחל להיות בשבת, פן מישהו יטלטל שופר בשבת – שאגב לא בטוח שיטלטל ברשות הרבים אלא אולי בכרמלית בה האיסור הוא מדרבנן. כך שכאשר ראש השנה היה יום אחד, התבטלה לגמרי מצות שופר.
וכן בטלו נטילת לולב בסוכות שחל להיות בשבת, כולל יום ראשון של סוכות, שבמדינה רק ביום ראשון זה מצוה מן התורה ובשאר הימים מדרבנן, כך שבטלו לגמרי מצות לולב מן התורה, מחשש שמא יטלטלו אותו. וכן דחו את פורים שחל בשבת, מה שנקרא פורים משולש, מחשש טלטול המגילה.
גם הרבנות הראשית לישראל ובעקבותיה הכנסת מזיזות את יום הזיכרון ויום העצמאות כדי למנוע חילול שבת. ומדינת ישראל אפילו מזיזה את יום הזכרון לרצח רבין שיוצא במוצ"ש לראשון בלילה כדי לא להכשיל שום יהודי בחילול שבת קודש ר"ל.
במירון – חילול שבת ודאי
ובמקרה שלנו לגבי מירון אין זה חשש של חילול אלא ודאי, שמאות שוטרים, אנשי בטחון, שירותי כיבוי, שירותי הסעות יחללו שבת. וכי ל"ג בעומר יותר חשוב משבת?! וכן בכל הארץ רבים ידליקו את המדורות עוד לפני יציאת השבת וכן יאספו עצים בשבת.
לכן ברור שהסנהדרין היה מבטל לגמרי את מדורת ל"ג בעומר במוצאי שבת או דוחה אותה למחרת, כמו שמפרסמת הרבנות הראשית כמה שנים קריאת קודש לדחות את המדורות ביום אחד.
אך לאמיתו של דבר, הסנהדרין לא היה צריך לבטל את המדורה או את העליה למירון, כי אין לה מקור. זה לא כתוב לא בתורה, ולא במשנה, ולא בגמרא, ולא ברמב"ם ולא בשולחן ערוך, אין לזה מקור לכן אין צריך לבטל! כלומר בשביל דבר חדש מחללים שבת!
רק אצל רבותינו הראשונים מוזכר ל"ג בעומר כיום שמחה. ומה פירוש יום שמחה? שאין אומרים תחנון ואין מתענים. זה הכל. אך לא שנהפך לחג רבתי. וכבר תמה החתם סופר כיצד המציאו חג חדש. רק ביום שנעשה נס לישראל יש לחדש חג (שו"ת חת"ס יו"ד רלג). אנשים אוהבים מדורות, זה לגיטימי, אז יעשו ביום אחר ולא במוצאי שבת.
הנזק גדול מהתועלת
רק ייאמר במאמר מוסגר שגם אם אנו מכבדים את אהבתם של האנשים למדורות, יש לשקול את הנזק הנגדי: א. שריפות פורצות כל שנה מחוסר זהירות. ב. ארץ ישראל מתמלאת לכלוך של פסולת האש, מזון ואריזות מזון. ג. זיהום האויר עולה ואנשים רבים פונים לחדר מיון עקב קשיים בנשימה. ד.פגיעה סביבתית בגלל פחמן דו-חמצני. ה. מקרים רבים של כוויות כולל כוויות חמורות! ו. גניבת קרשים מאתרי בניה ועגלות ממרכולים כדי להובילם. ז. אפילו דווח על השלכת חתולים וכלבים לאש. סתם אנשים רעים ואכזריים!
גם לעלייה לקבר רשב"י אין מקור ברור. החיד"א אפילו כותב שהמסורת שרשב"י נפטר בל"ג בעומר בטעות יסודה. בודאי שיש מאוד לכבד את רשב"י בחרדת קודש נוראה, אך זה על ידי לימוד דבריו וקיום דבריו. ולצערנו, דברים רבים קורים במירון שכלל לא מכבדים אותו. א. חילול שבת רבתי כאמור לעיל. ב. פיקוח נפש, כמו שקרה לפני כמה שנים שמערכת התחבורה קרסה, – מה שגם עלול לקרות השנה, כי מתוך 2,000 אוטובוסים הנצרכים יחסרו שליש – ואז כשבעים אלף איש הגיעו בבת אחת, ירדו מן ההר, רצו אל הכביש, המשטרה הכניסה פרשים, היתה מהומה איומה ורבים נפצעו. ג. חוסר צניעות של ערבוב צפוף גברים ונשים ,ונשים עם לבוש לא צנוע, כפי שהתריע הגר"ע יוסף (שו"ת יחוה דעת ה לה). ואפילו לפני כן, כשלא היו מבקרים שם, האדמו"ר 'דברי חיים' מצאנז, כתב מכתב לבנו האדמו"ר 'דברי יחזקאל' משינאווא לא לבקר במירון בביקורו בארץ כאשר שמע שיש שם תערובת אנשים ונשים (ספר דברי יחזקאל המבואר עמ' יב). ד. נזקים הנגרמים למקום ההילולא. ה. בשולי ההילולא יש שחיטה ללא פיקוח, שאסורה על פי החוק מסיבות בריאותיות. ו. וכן בשולי ההילולא, שתיית אלכוהול רבה, הימורים, פשע וזנות.
שמא תאמרו, מה אנו אשמים בכך שאנשים מקולקלים עושים, אנחנו אנשים טובים ויראי שמים, מתנהגים כראוי על פי תורה על פי דרך ארץ. אנא שאלו את רבי שמעון בן יוחאי אם הוא סובר שאין ישראל ערבים זה לזה. ומה אתם רוצים, שכוחות הביטחון והכיבוי לא יגיעו?! אנחנו לוחמים על שמירת השבת במרחב הציבורי ומאידך גורמים לחילול שבת רבתי?! אל תתפלאו אם יש שיראו בכך צביעות!
סיכום: אין חובה לעשות מדורה. הרוצה מדורה, ידחה אותה ביום, ואין צורך באש ענקית, אלא די במדורה קטנטונת ולאחר מכן לנקות היטב. אין חובה לנסוע לרשב"י במירון. רשב"י נמצא בכל מקום בו לומדים תורה ומקיימים מצוות.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
