שו"ת: איזה תרופות מותרות גם בלי כשרות לפסח?

בשו"ת לפסח קובע הרב שלמה אבינר, לגבי שימוש בתרופה בפס: "אם היא חסרת טעם, גם אם יש בה חמץ, היא כשרה לפסח, כי זהו חמץ שנפסל לאכילת כלב"

שו"ת: איזה תרופות מותרות גם בלי כשרות לפסח?
  אילוסטרציה שאטרסטוק

שו"ת עם הרב שלמה אבינר, רב הישוב בית אל וראש ישיבת עטרת ירושלים.

 

ש: מה דין תרופה בפסח?

ת: אם היא חסרת טעם, גם אם יש בה חמץ, היא כשרה לפסח, כי זהו חמץ שנפסל לאכילת כלב. בגמרא כתוב שחמץ שנשרף מותר (פסחים כא ב וע"ש תוס'). וכן בשולחן ערוך דין פת שעיפשה או שנעשתה קשה עד כדי כך שאפשר לשבת עליה (שו"ע או"ח תמב ט).

ש: אבל אם הוא כן אוכל את התרופה, סימן שזה אוכל? כך כותב הרא"ש שגם אוכל שנפסל לאכילה, אם בכל זאת אוכלים אותו, הוא נחשב למזון, מה שנקרא "אחשביה" (פסחים כא ב)?

ת: נכון, אך כאן זה שונה, כפי שהסביר הגר"מ פיינשטיין שאין דין אחשביה בתרופה, כי אדם מוכן גם לאכל תרופה מרה ומאוסה (אגר"מ או"ח ב צב). וכן כתב החזון איש שלא שייך אחשביה לגבי תרופות כי אין דעתו על האוכל אלא על התרופה (או"ח תטז סק"ח).

ש: נכון שנפסל לאכילה אבל לא נפסל להנאה והרי חמץ גם אסור בהנאה? אז זה אחשביה בהנאה?

ת: נכון. זו סברת השואל ומשיב לגבי שמן חמץ שמעורב בו רעל ,לגבי שימוש למאור (מהדו"ק א קמא), אבל הוא דעת יחיד. שערים מצויינים בהלכה (על קצשו"ע קיב ו) מקשה עליו ממה שנפסק שמותר להשתמש בדיו חמץ. עיין תרומת הדשן (סי' קכט).

ש: ומה דין שפתון, הן לסדקים בשפתים, הן לנשים – הרי קצת ממנו נאכל? אז אחשביה?

ת: זה לא אוכל, ואם אוכל קצת ממנו זה לא בכוונה, אז אין בזה אחשביה, כפי שכותב תרומת הדשן לגבי דיו, שמה שהסופר שם הקולמוס בפה כדי להחזיקו ועקב זה טועם מן הדיו אין זה אחשביה (שם). וזה נכון גם אם השפתון קצת טעים.

ש: אז יהיה אותו דין למשחת שיניים ולנוזל שיניים?

ת: כן. זה לא אוכל, ואינו בולע בכוונה. כך נפסק בשו"ת אור לציון (פרק ח דין תערובת חמץ שאלה ו). וכן יש סיפור על הגרי"ד סולוביצ'יק שאמר למישהו שמשחת שיניים מותרת כי נפסלה לאכילת כלב. הקשה עליו השואל: אבל ראיתי את הכלב שלי אוכל משחת שיניים! השיב לו הגריד"ס: אתה מאמין לי או לכלב שלך?!

ש: ומה יהיה אם התרופה היא כדור טעים?

ת: זו בעיה, שהרי זה כבר נחשב אוכל, לכן נפסק שמברכים שהכל על תרופה טעימה. אך יש פתרון לעטוף אותו בנייר טישו דק כמו הדין בגמרא שאם כרך מצה או מרור בסיב, לא יצא (פסחים קטו ב. שו"ע או"ח תעה ג) כי לא היה ממש בפיו (רש"י שם) והוא הדין לגבי חמץ. וכן יהיה הדין אם יש תרופה טעימה בתוך קפסולה.

ש: אבל מה נעשה אם זו תרופה טעימה שמיועדת למציצה או לעיסה?

ת: אז יש לבדוק, אם התרופה היא בעצמה מרה, אז נפסלה לאכילת כלב, ומה שהוסיפו ממתיק כשר לפסח, זה עדיין משאיר אותה פסולה לאכילה.

ש: זה חידוש גדול!

ת: כך הכריע הגרש"ז אוירבך (הליכות שלמה פסח פרק רביעי הערה 40 בשם שמירת שבת כהלכתה פרק מ הערה קסג. על אף שבמנחת שלמה א יז הסתפק).

ש: ומה יהיה לגבי סירופ או תרחיף?

ת: אותה תשובה, האם החמץ הוא הממתיק, או שהחמץ נפסל לאכילה והוסיפו ממתיק כשר לפסח.

ש: ואם הסירופ הוא חמץ מתוק והילד מסרב לקחת כדור, מה עושים?

ת: אם זה כדור שמותר לטחון, טוחנים אותו ומצרפים אותו לתרכיז, ובזה עשינו מעין סירופ.

ש: ומה עם תמרוקים שנפסלו לאכילת כלב, אבל הרי סכים אותם, וכידוע סיכה כשתיה, אם כן אחשביה לסיכה?

ת: כבר כתבו התוספות שזה רק ביום הכיפורים (יומא עז א ד"ה דתנן). ולכן כל השנה מותר להשתמש בסבון משומן לא כשר, כמבואר ברמ"א לגבי "זייף" (שו"ע או"ח שכו י הגה. ביה"ל שם). וכן לגבי חמץ, אגרות משה (יו"ד ב ל).

ש: ובסיכום?

ת: נתפלל לד' להיות בריאים.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

2 תגובות
הצג את כל התגובות