מצוד לילי
http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2017/01/matzod.mp4
בעוונותיי הרבים נולדתי עם כרומוזומי מין X ו- Y, דבר שקבע באופן די מוחלט ובלתי הפיך שאני גבר.
למה אני משתף אתכם במידע הגנטי האוטוביוגרפי הזה? בעיקר כדי להסביר, לתרץ נכון יותר, למה הלכתי לצפות בסרט מצוד לילי.
ובכן, יעיד כל גבר שלא תמיד אנחנו הזכרים מקבלים החלטות במסלול הרגיל של: קליטת נתונים, עיבודם במוח, החלטה מושכלת בהתאם לתוצאות העיבוד, פעולה התנהגותית בהתאם להחלטה שהתקבלה.
לפעמים זה הרבה יותר פשוט. קליטת נתונים, פרץ גבריות טוסטסטרונית קדמונית, פעולה התנהגותית לא הגיונית ולא רצויה עקב הפיכתנו הרגעית לאדם קדמון נטול בינה לחלוטין שפועל לפי עקרון ה"גבר גבר".
זאת הסיבה שגורמת לנו לשלם לפעמים הון רק כדי לזכות לעמוד צפופים, עייפים וקפואים מקור באיזה אצטדיון אירופאי ולעודד בגרון ניחר קבוצת ערלים הבועטים בכדור, זה מה שמביא אותנו ללכת בעיניים פקוחות לשרת בחיל רגלים, לקלל כל רגע שם ולהיות גאים בו זמנית, וזה מה שגרם לי ללכת ל"מצוד לילי", למרות סימני האזהרה המקדימים שמדובר בסרט אקשן סתמי ונטול עלילה – רק בגלל שזה אקשן כזה מגניב כזה, ועוד עם ג'יימי פוקס, והסרטים האחרונים שראיתי היו שני סרטים מצויירים ושני סרטי דרמה אז לעזאזל ההיגיון, אני הולך לראות ת'סרט.
וינסנט דאון (ג'יימי פוקס "ג'אנגו ללא מעצורים" "רי") הוא סוכן סמוי במשטרת לאס וגאס (לא באמת עשיתי ספויילר, זה נאמר בפירוש בטריילר…) שעובד במסווה כבר חודשים ארוכים כדי להפיל כרישי פשע וסמים מהשורה הראשונה ולחשוף שוטרים מושחתים. העניינים מתחילים להיות ממש מסובכים עבורו, לאחר שהוא ושותפו משתלטים על משלוח סמים ענק של מגה עבריין שבתגובה חוטף את בנו של ג'יימי ומציעה עסקה מאוד פשוטה- חיי הבן תמורת הסם.
ג'יימי הוא כאמור שוטר, וככזה הוא כפוף לחוק, אך מי שמחזיק בבנו יחוש על בשרו שעם כל הכבוד לחוק- ברגע שהתעסקתם עם המשפחה של וינסנט, אין חוקים כלל וכלל.
וינסנט יוצא ללילה אינטנסיבי ואלים במיוחד להצלת בנו מידי פושע חסר עקבות שרוצה לנקום על גניבת הסם, ואם זה לא מספיק, בעורפו נושבת כל הזמן חוקרת של המחלקה לחקירות שוטרים (מישל מונהאן) המשוכנעת כי הוא שוטר מושחת, ונחושה לסכל את תכניותיו- מה שלא כל כך עוזר לו בלילה מעט לחוץ זה…
אומר זאת כך, ואשתדל להיות עדין: זה רע. ממש רע. התפניות בעלילה שאמורות להיות לכאורה כה מרגשות- הם הדבר הכי צפוי לכל מי שראה אי פעם סרט או סדרה משטרתית. מה? דווקא מי שחשבנו שהוא שוטר טוב הוא בעצם רע?! שיואו!! אין מצב…. העלילה מנסה להיות כל כך עמוסת מאורעות, אקשן וצלצולים עד שמרוב עצים לא רואים את היער.
אז לפחות שהעצים יהיו יפים או שיהיו קצת פירות עליהם שיהיה משהו לנשנש עד שיגמר כבר הסרט- אבל לא, הדמויות עמוקות כמו מים רדודים בבריכה של הקטנים (זאת שתמיד צהובה ולא בגלל השתקפות אור השמש), הקפיצה בין המאורעות תזזיתית ולא תמיד הגיונית, רמת האמינות של חלק לא קטן מהמאורעות נמוכה יותר ממילה של פינוקיו ובכלל יש תחושה כל הזמן שאני לא צופה בסרט אחד כי אם באוסף סצנות אקשן גנריות שכאילו נאספו מכל סרטי האקשן של העשור האחרון וחוברו ביחד לכדי משהו אחד לא ברור…
מצוד לילי הוא חוויה קולנועית גדושה ועמוסה לעייפה בשום דבר.
יש בה משהו ככל הנראה, בתקופה הזאת בשנה שטקסי גלובוס הזהב מאחורינו וטקס האוסקר עדיין לא נראה באופק, שגורם לתעשייה שם בהוליווד לשחרר חומרים מהבוידעם שבימים כתיקונם לא היו מגיעים לאקרנים. אבל כנראה שאנו לא ב"ימים כתיקונם" – בעולם שיאיר לפיד בונה על קולות החרדים במירוץ עתידי על ראשות הממשלה, גברים לובשים טוניקות בראש חוצות, ומיליוני אנשים צופים באח הגדול על בסיס קבוע- אני כבר הפסקתי לחפש היגיון או קשר למציאות.
סרטים בנימין כותב מאוד יפה ומענין בא לך לראות את הסרט .