הרב ריסקין על הסמכת הרבניות: התהליך ההלכתי במלוא תפארתו והדרו /תגובה

הרב שלמה ריסקין מפרט את המקורות המאפשרים הסמכת נשים כמורות הוראה. "לעזור לרבני קהילות ולשמש דוגמה לבנות צעירות ולהראות שגם נשים יכולות לגדול בתורה"

09.01.17 14:07  י"א בטבת תשעז
הרב ריסקין: הנה המקורות להסמכת נשים לרבניות

התהליך ההלכתי במלוא תפארתו והדרו

במאמרו בסרוגים, "הרהורים על נשיות אמיתית ממעיינה של תורה" כותב הרב ברוך אפרתי בחריפות נגד הסמכתן של מורות הוראה, כאילו בעצם הדבר סרתי מדרך התורה וזלזלתי בדברי חז"ל; נשים שהשקיעו חמש שנים אינטנסיביות בלימוד תורה שבעל פה והלכה למעשה בתכנית המיוחדת במדרשת לינדנבאום מבית אור תורה סטון, שאליה הגיעו מלכתחילה עם רקע עשיר מוכח בתורה שבעל פה.

מה תוכן הוויכוח? יש מי שמתנגדים לכל מערכת לימודית המכינה נשים להיות מורות הוראה, דוגמת הרב אפרתי שטוען כי "אישה אינה מצווה בעסק התורה ועל כן יש לה פחות שייכות לעמלה". אני מוכן להודות שאישה אינה מצווה להיות בקיאה בש"ס; אבל גם אם אינה מצווה, בוודאי טוב ומצוין אם היא בקיאה. חשוב מכך, אישה ודאי צריכה לדעת הלכה.

רוב רובם של חלקי שולחן ערוך הנלמדים בלימודי רבנות נוגעים לנשים ולגברים כאחד: דיני שבת, חגים, תפילה, ברכות ועוד ועוד ב'אורח חיים', ובוודאי הדינים שב'יורה דעה', כגון הלכות כשרות ואבלות וכמובן הלכות נידה. בשולחן ערוך, אורח חיים, הלכות ברכות, סימן מז, יד, נפסק: "נשים מברכות ברכות התורה". ומסביר ה'מגן אברהם': "מפני שהן מחייבות ללמוד הדינין שלהן".

אין הרבה מצוות שנשים פטורות מהן

בסופו של דבר, מעטות מאוד הן המצוות שנקראות מצוות עשה שהזמן גרמן ונשים פטורות מהן: פחות מעשרים מתוך התרי"ג. הלכות רבות ב'יורה דעה' שייכות לנשים יותר מאשר לגברים, ודאי אם האישה היא עקרת הבית. משום כך, פסק הרב משה פיינשטיין שאישה יכולה לשמש משגיחת כשרות בבית מטבחיים אם יש לה ידיעות בשחיטה.

שמו של רבי ומורי הרב יוסף דב סולוביציק זצ"ל, הוזכר כמי שהיה, כביכול, מסכים ל"איסור" שהרב אפרתי המציא על אישה עמלה בתורה. כל מי שבא במגע עם הרב סולוביציק, ולו גם מגע מינימלי, יודע היטב כמה ייחל שנשים תלמדנה תורה שבעל פה ברמה הגבוהה ביותר, ודווקא בדורנו אנו. הרב האמין, שכשם שנשים בדורנו לומדות במיטב האוניברסיטאות של העולם ברמה הגבוהה ביותר, כך הן צריכות ללמוד יהדות. לכן דרש שהנשים תורה תלמדנה לא פחות מן הלמדנים הגברים, ובאותה דרך.

אינני מסמיך דיינות אלא רבניות

הרב אפרתי אף מתרעם על כי גבה לבי, כביכול, "לחלוק על רש"י, ולשנות מנהגי ישראל". זאת היות שרש"י, בפירושו לתורה בנוגע למינוי הסנהדרין במדבר (דברים א', יג), כותב על המלה "אנשים", "וכי תעלה על דעתך נשים", ודוחה בזה את האפשרות של מינוי דיינות. מה בין זה לבין נשים המוסמכות במכון למנהיגות הלכתית כמורות ההוראה – ולא כלום. שכן אני איני מסמיך דיינות לסנהדרין, אלא נשים למדניות להיות מורות הוראה, לעזור לרבני קהילות ולשמש דוגמה לבנות צעירות ולהראות שגם נשים יכולות לגדול בתורה ולהיות מנהיגות רוחניות. בכוונת מכוון, אנו קוראים להן "רבנית" או "מנהיגה" ולא "רבה" או "רב".

יתרה מכךעצם הקביעה כי אסור לחלוק על רש"י היא המצאה גמורה. בארבעה מקומות בש"ס בעלי התוספות חולקים על רש"י בעניין זה ממש ופוסקים שאפשר למנות דיינוֹת: במסכת נדה דף נ ע"א – מפני שהם סוברים שגם אישה שאינה יכולה להעיד תוכל לדיין; ובמקומות אחרים, כגון בבא קמא טו ע"א – מפני שכאשר בעלי הדינים מקבלים עליהם את האישה כדיינת, היא יכולה לדון. ועל כך אין לתהות – ממתי נעשתה ההלכה חדגונית? והרי "אלו ואלו דברי א-להים חיים" נאמר על בית הלל ובית שמאי.

החכמים דווקא עודדו

בשל ריבוי הדעות, בכל הדורות היו נשים שלמדו ופסקו, וחכמים לא מיחו בהן כי אם להפך, עודדון. הנה רשימה חלקית: מסכת כלים תוספתא פרק ד (פסקו כמו ברוריה בתה של ר' חנניה בן תרדיון נגד אחיה); החיד"א בברכת יוסף חו"מ סי' ז, ס"ק יב (אשה יכולה להיות פוסקת הלכה); הלכה פסוקה, מכון הרי פישל, הוצאה חדשה, סימן ז, ט (אשה יכולה לדיין כאשר בעלי הדינים או המועצה או ראש המועצה מקבלים אותה);

ספר החינוך, מצוה קנב ("… וכן באשה חכמה, הראויה להורות"); הרב שלמה לוריא, המהרש"ל, תשובה כט (סבתא מרים לימדה הלכה לאברכים מעבר למחיצה); הרב אליהו בקשי דורון, שו"ת בנין אב, סימן סה: "אשה והגר יכולים לשמש כמנהיגים ואפילו כגדולי הדור שכח הנהגתם (ולא כח המינוי מלמעלה) מחייבת הסמכות. אשה וגר יכולים לשמש מורי הלכה וללמד תורה ופסקים…".

כמכלול, המהלך של הרב אפרתי גוזל מן התהליך ההלכתי את כל תפארתו והדרו, את כל רוחבו ומורכבותו, ועל כך אין אלא להצטער.

==

הרב שלמה ריסקין הוא ראש מוסדות אור תורה סטון ורב היישוב אפרת

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

33 תגובות
הצג את כל התגובות