ביקורת סרטים לדתיים: פני האנושות - יצירה דוקומנטרית מרתקת

ביקורת סרטים לדתיים: פני האנושות - יצירה דוקומנטרית מרתקת

ביקורת סרטים - פני האנושות. סרטו המונומנטלי של יאן ארטוס ברטראן, הוא מסע חובק עולם שבבסיסו הניסיון לעמוד על המהות המדויקת של היותנו בני אנוש. תשובה על תהייה זו אומנם לא ניתנת בתום הסרט, אך זהו מסמך מרתק ונוגע ללב המפגיש את הצופה בצורה בלתי אמצעית עם מגוון תרבויות, דעות, רגשות ואמונות בצורה שטרם נעשה כמוה

ביקורת סרטים • פני האנושות: מעורר השראה
  באדיבות סרטי נחשון

סרטים לדתיים: ביקורת פני האנושות. החל מה- 19.11 בבתי הקולנוע.

ערב אחד, לא מזמן, קפץ עלי הרעב ונכנסתי לאכול במסעדה. בעודי בוחן את התפריט, ניגש אלי מעדנות רב המלצרים ושאל בחן: "ערב טוב אדוני, אפשר לעניין אותך במיוחדים שלנו?" "בשמחה" אמרתי. תכף ומיד  סימן רב-מלצרנו לשלושה  מלצרים שעמדו בצד נבוכים שיגשו לשולחני. "זה גיורא" שח לי רב המלצרים ברוב חשיבות "הוא איטי מאוד, שובר צלחות ומתקשה ביצירת קשר עין עם הלקוחות. זו יערה היא מקללת ביידיש וגורמת לסועדים אי נוחות אך מיד מתחרטת על כך, וזה דניאל הוא…." "תודה לך… תודה", עצרתי אותו לפני שישלים את מופע הבלהות, "אני אקח את מרק הבית. ומים, הרבה מים".

למה אני משתף אתכם בסיפור מדהים זה שבדיתי זה עתה? כי הוא דוגמה מאלפת לכך שכפי שפרצופיהם של בני אדם שונים זה מזה, כך דעותיהם  וכוונותיהם, אפילו על אותם מילים ממש,  שונות ומגוונות. לא ראי זה כראי זה ולא דעת האחד כדעת חברו.

בדיוק את הנקודה הזו בחן הבמאי הצרפתי, יאן ארטוס ברטראן, בסרטו, או יותר נכון בפרויקט מעורר ההשראה "פני האנושות".  במשך שלוש שנים, על פני שישים ארצות שונות, ראיין ברטראן מאות אנשים ונשים, במגוון גילאים, מוצאים ומדרג סוציו אקונומי ושאל אותם שאלות זהות על מהות החיים. המסמך האנושי המרתק שיצא תחת ידו בסופו של דבר הוא אחת מיצירות הדוקו המופלאות והנוגעות ללב שנעשו.

פסיפס אנושי מרתק

רוצח המרצה מאסר עולם שלמד מהי אהבה מהאדם הכי לא צפוי שאפשר להעלות על הדעת, ילד שמרגיש שהוא כועס על אמא שלו – כי בכל זאת, היא לא היתה צריכה למכור אותו -, גבר אנגלוסקסי אמיד שמודה כי הוא קונה וקונה וקונה כי זה הדבר היחידי שממלא את הריקנות שבו; אלו רק דוגמאות ספורות מהפסיפס האנושי המרתק שמוצג לנו בסרט "פני האנושות".

הסרט עוסק במספר לא מועט של תהיות ודעות אנושיות. בכל "נושא" שעולה, מדברות בזו אחר זו כמה דמויות שונות המביאות למסך את ה"אני מאמין" שלהם בנושא שהוצג להם. העושר האתני העצום שנפרס לפנינו, מעניק אינספור רגעים קטנים של, פליאה, הומור והפתעה, לצד סיפורי חיים שישאירו אתכם פעורי פה, כועסים ומזועזעים, מהאפשרות שעל פני אותו כדור ארץ חביב וסטרילי שאתם מכירים, עדיין מתרחשים מעשים והתנהגויות כגון אלו.

פני האנושות

ציון כללי

מדד
הצניעות

למה תכה
רעך

מי ומי
צופים

 



(באדיבות סרטי נחשון)

דומים או שונים? (באדיבות סרטי נחשון)

דומים או שונים? (באדיבות סרטי נחשון)

"פני האנושות" מראה לנו עד  כמה מצד אחד כולנו, בני האדם באשר הם, דומים ושווים זה לזה, ומצד שני  מציב בפני הצופה תמונת מראה עכשווית על הקוטביות הבלתי נתפסת השוררת בעולמנו. על הפערים הלא הגיוניים בין עני לעשיר, בין בריאות וחולי ובין תפיסות ומוסכמות חברתיות שנראות כלקוחות לא רק מתקופות שונות, אלא מפלנטות מקבילות שנראה כי לעולם לא יפגשו.

ראו הוזהרתם: אל תצפו להסכים עם כל מה שנאמר. חלק מתפיסות החיים המוצגות יקוממו אתכם, בעוד חלקם יתקבלו בהנהון של "זה בדיוק זה, איך לא חשבתי על זה קודם…" לכן, לדעתי, כדי ליהנות באמת מהסרט עליכם להגיע אליו נטולי עמדה שיפוטית, כצופים ניטרליים מהצד.

אין פה צודק או לא צודק, נכון או שגוי, זה לא בית מדרש שבו יש להגיע להכרעה מעשית של כזה ראה וקדש, זהו מיצג אנתרופולוגי המזמין אתכם להיפגש עם הכי דומה והכי שונה מכם תחת אותה קורת גג.

יצירת דוקו משובחת (באדיבות סרטי נחשון)

יצירת דוקו משובחת (באדיבות סרטי נחשון)

לצד כל אלה, משולבים כקטעי מעבר צילומים מרהיבים של נופי פרא בתוליים, סצנות אנושיות ייחודיות, וטקסים מרחבי תבל. הצילומים מוצגים בטכניקת שמתחילה בזום אין ולאט לאט מתרחקת, או להיפך – בזום אאוט ופנימה –  מעין מטפורה ויזואלית מצולמת הממחישה לנו את מה שמנסה הבמאי להעביר לנו במשך כל הסרט – שאת הכלל הגדול והעצום שנקרא "העולם", מרכיבים אינספור פרטים שכל אחד ייחודי ושונה. את הנופים מלווה פס קול מקורי של מוסיקת עולם מגוונת, שרק מוסיפה ומעצימה את תחושת הקוסמופוליטיות של הסרט. לטעמי הסרט מעט ארוך מכפי שהיה צריך להיות, מה שמעט פגם בחוויית הצפייה.

תמונות נוף אנושיות מרהיבות (באדיבות סרטי נחשון)

תמונות נוף אנושיות מרהיבות (באדיבות סרטי נחשון)

לקראת סופו של הסרט, מופיעים בסמיכות שתי מחזות שונים בתכלית. בראשון רואים נער אפריקאי, שכאשר המצלמה מתרחקת ממנו, אנו מבינים שהוא אחד מתוך עשרות נערים כמוהו המחטטים בהררי אשפה ענקיים כדי למצוא משהו שניתן לאכול או למכור. בתמונה השנייה מופיעה עיר מערבית, כשאורות בכל צורה וצבע מאירים את גורדי השחקים המתנשאים שלה.

המצלמה מתקרבת לאט וחושפת אותנו לאלפי אנשים ונשים, חנוטים בחליפות ומסורקים בקפידה, הרכונים בשעת לילה מאוחרת על מחשבים או מסמכים בחללים גדולים המחולקים בקוביות קטנות למשרדים.

איני יודע אם לכך התכוון הבמאי, אבל אני לא יכולתי שלא לתהות ביני לבין עצמי- מי מביניהם העשיר ומי העני? מי חופשי, אהוב ושמח בחלקו ומי משועבד ולא מאושר?

העובדה שנותרתי בלי תשובה ברורה לשאלה זו, היא  בעיני  הסיבה הטובה ביותר ללכת ולצפות בסרט.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו