דיבור נשי

להתכונן לעולם חדש, עולם של חד-מיניים

יש לשנס מותניים ולהנחיל את ערכינו בכל דרך אפשרית. החזון ברור: עולם חדש של משפחות חד-מיניות, עולם של הרס העבר וכל מה שכרוך בו, עולם של חופש ללא גבולות וגאווה ללא מצרים

להתכונן לעולם חדש, עולם של חד-מיניים
צילום: רות בן פינחס

עולם חדש

עוד מתנגן באוזנינו השיר שהיינו שרים בתנועות הנוער לפני כיובל שנים: "עוד מעט עולם חדש נקימה…", והנה מחדש הוא כנשר נעוריו. אני מבקשת לקרוא לדגל ולהכריז על תנועה חדשה, שללא ספק תוביל רבים בעקבותיה, ותביא גאולה לעולם. מהי הבשורה החדשה של עולם חדש זה?

לא עוד עולם בו נוּבל כעדר בהמות לחיבורים ישנים בין זכר ונקבה. בעולם החדש תשרור הרמוניה מלאה בין זוגות חד-מיניים בלבד. דיברנו, אמנם, בעבר על שוויון בין המינים, אך מכיוון שהתבדינו, ובכל זאת ישנם הבדלים בין גברים לנשים, אנחנו מבקשים להסיר מדרכנו את הקושי והמאמץ של בניין משותף ואת ההשקעה הנדרשת מגברים ונשים בהקמת התא המיושן של משפחה דו-מינית. בעולמנו החדש יהיה חיבור נינוח ופורה בין גבר לגבר ובין אישה לאישה בלבד. עם השתתת העולם על סדר חדש זה מתעוררות, אמנם, מספר בעיות. נתמודד אתן אחת לאחת.

לא צריכים ילדים

יהיו, אולי, זוגות שיקשה עליהם לוותר על ילדים במסגרת המשפחה. ילדים, כידוע, הם תוספת מרעננת בבית משעמם, ולמרות שלעתים קשה לסבול אותם הם מוסיפים בידור ושעשוע להורים. ניתן יהיה לבנות מפעלים מתקדמים ומשוכללים שיפתחו ייצור של בובות מתוחכמות שתיראנה ותתפקדנה כילדים ממש. "ילדים" כאלה יוכלו למלא עניין ושמחה את חיי "הוריהם", וברגעים קריטיים של חופש גדול או צורך דחוף בפרטיות תמיד אפשר באופן זמני לכבות את הסוללה…

פיתוח מוצר שכזה יפתח מאד את המחקר והתעשייה במדינה וידרוש כוחות עבודה רבים. תרומתה של תכנית כזו לכלכלת המדינה ברורה ומשכנעת. במקרי חירום של הורים סרבנים, שעוד לא הסתגלו לעולם החדש ולכל העושר והאושר שהוא טומן בחובו, אפשר לייבא מספר ילדים מצומצם מפרו, תאילנד או הפיליפינים, אבל יש להקפיד שלא תהיה גלישה מספרית בדרך זו.

תרומתו הכלכלית של העולם החדש הנאור תוך כדי דחיקת רגליו של העולם הישן שעבר זמנו גם היא ברורה ומאירה. לדוגמה: ענף הטקסטיל יזכה בתנופה מרשימה. יוקמו בתי מלאכה לייצור בגדים בכמות מואצת. רווחיותם של מפעלים כאלה תהיה מרשימה ביותר, כיוון שבעולמנו החדש הכלל הוא שככל שנדרש פחות בד עבור בגד כך עולה מחירו…

אוטובוסים נפרדים

כדי להגשים את האידיאלים הנשגבים של העולם החדש שאנו קוראים אליו נצטרך לוותר, אמנם, על כמה מערכינו ומאורחות חיינו, אולם כל קורבן שווה את המטרה הנעלה. "המטרה מקדשת את האמצעים", לא כן?

לדוגמה: נצטרך לעמול קשה ולחזק את הישיבה הנפרדת באוטובוסים ולהרחיבה גם לתחומים אחרים. הסיבה: מדוע לחשוף את בחורינו ובחורותינו לסכנת התאהבות חו"ח בין גבר ואישה? עלינו להקל עליהם את ההתמודדות הקשה הזו בדרכנו אל בניית עולם חדש, נאור וטהור. ייתכן שצורך נעלה זה יקרין גם על הפרדה בתחומים נוספים, כמו הכותל המערבי למשל…

כך מאותה סיבה יהיה עלינו להשלים בכאב לב עם התופעה המפגרת, שנשים לא תוכלנה לשיר לפני גברים (וייתכן גם שגברים לפני נשים…). בתוך המהלך הקשה והמפרך של הרס העולם המיושן והמאובן ובניית עולם חדש נאור ומאושר, אין להעמיס על בני הנוער והזקנים כאחד מציאות קשה המאיימת בגלישה מסוכנת אל דפוסי העבר.

מטלה נוספת שעומדת בפנינו היא שינוי לשוני. כל ימינו גדלנו בתפיסה מעוותת של האדרת הענווה כמידה נעלה וחשובה. בעולמנו הישן וחסר המעוף שיננו לנו השכם והערב שאין חטא גדול יותר מחטא הגאווה. נצטרך עתה להשקיע מאמץ יצירתי ניכר לקעקע טעות נוראה זו. אנחנו עוד לא יודעים בדיוק מה לעשות עם ענוותנותו של גדול נביאנו, משה רבנו, אבל ברור מאליו הוא ש"ענווים, ענווים, עוד לא הגיע זמן גאולתכם!…". בכל אופן את ילדינו נחנך להתגאות כמה שיותר. נתגאה בקידמה ונתגאה בפיגור! נתגאה בידיעה ונתגאה בבורות! נתגאה ביופי ונתגאה בכיעור! המילה "זקן" לא תוכל עוד להיות מילה תקנית במחננו, כי לא "זה קנה חוכמה", אנחנו הם שקנינו אותה!

כפי שראיתם עד כה רבה המלאכה העומדת לפנינו. יש לשנס מותניים ולהנחיל את ערכינו בכל דרך אפשרית. החזון ברור: עולם חדש של משפחות חד-מיניות, עולם של הרס העבר וכל מה שכרוך בו, עולם של חופש ללא גבולות וגאווה ללא מצרים!

עולם חדש? עולם הפוך אני רואה…

==

רות בן פינחס היא מורה בגמלאות מקרית ארבע.

תגובות

45
36
עדי
07.08.16

בושה שאתם מפרסמים כזה טקסט מעולם לא נתכנסו בורות וטפשות בצורה כה הרמונית בטקסט אחד. מעולם לא שמעתי על הומו שחותר לעולם חד-מיני אלא לשוויון התייחסות והזדמנויות. זה מפחיד אותך? תתמודדי, אבל לא ביצירת מציאות מופרכת.

1
יאיר
08.08.16

גברת רות! אל תיבהלי מהאמירות הנבובות והריקות הכתבנ שלך הקפיצה את השדים אבל זה טוב לחלק מהאנשים זה יפקח את העיניים

35
אד
07.08.16

טמטום אדם שמאלי, קרי אדם שכותב ביד שמאל, חי בחברה שבה זו סטייה ומכריחים אותו כל חייו לפעול בניגוד לנטייתו הטבעית לכתוב ביד שמאל ולכתוב ביד ימין. אבל נמאס לו והוא נלחם להנחלת הרעיון שההבדל בין ימניות לשמאליות אינו כה גדול שיצדיק כפיית ימניות על שמאליות וגם אם שמאליות נחותה מימניות, צריך למצוא לה מקום בחברה. בתגובה, החברה טוענת שהוא לא רק מעוניין שיתנו לו מקום וינסו למצוא טוב בשונותו, אלא לשכנע אותם שימניותם היא רעה והם כולם צריכים להיות שמאליים. זה לא שהם אנטי-שמאליים בדחיקתם אותו לשולי החברה, אלא הוא אנטי-ימני כשהוא נלחם בדחיקה שלהם אותו. נשמע כמו אי-צדק איום ונורא?! ובכן כך מתנהגת הכותבת. דוגמה נוספת, ג'ינג'י שחי בחברה שבה ג'ינג'יות נחשבת לנכות והוא נלחם שיאפשרו לג'ינג'ים לחיות בחברה ולהוציא את הצד הטוב שבג'ינג'יות לפועל. בתגובה החברה טוענת שהוא אנטי-בלונדיני, אנטי-ברונטי ואנטי-שחרחר ורוצה לשכנע את כולם לצבוע את השיער לכתום. לסיום, יהודי נלחם באנטישמיות, בתפיסה שיהודי זה בלתי-ל

34
אורי
08.08.16

מתחת לכל ביקורת כתבה שמתיימרת להיות סרקסטית ומתוחכמת ומבטאת בורות, צרות אופקים, ומעל הכל טיפשות.