שנה בלעדיו: 7 סיפורים קצרים על הרב ליכטנשטיין

'רק אחרי כמה שניות ראיתי דמות מתכופפת מתחת לספסלי האוטובוס'. במלאות שנה לפטירתו של הרב ליכטנשיין זצ"ל, הרב עמיחי גורדין עם 7 סיפורים קצרים. קווים לדמותו

שנה בלעדיו: 7 סיפורים קצרים על הרב ליכטנשטיין
  (צילום: גרשון אלינסון, פלאש90)

השבוע מלאה שנה לפטירתו של מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל. לפני שנה, בשבת שאחרי פטירתו של הרב, התאספו בני הישיבה לקידוש משותף אחרי התפילה והעלו זכרונות.

* * *
נסענו עם הרב לטיול, סיפר הרב שרייבר, באחת העצירות ירדו כל התלמידים מהאוטובוס ורק הרב בושש לרדת. עליתי לבדוק מה קרה. הנחתי שהרב שקוע באמצע סוגיא, ולא שם לב שכולם כבר ירדו. כשעליתי לאוטובוס לא מצאתי את הרב. רק אחרי כמה שניות ראיתי דמות מתכופפת מתחת לספסלי האוטובוס. רבינו.

'אפשר לעזור לרב? מה הלך לאיבוד?' הצעתי את עזרתי. 'לא איבדתי דבר', השיב הרב. 'כשירדתי מהאוטובוס רטן באזני הנהג: 'איזה טינופת השאירו כאן התלמידים, עכשיו אצטרך לנקות הכל בעצמי". 'הוא צדק', הסביר הרב, 'אמרתי לו שלא ידאג. אלו התלמידים שלי, אני אנקה את הפסולת שהם השאירו'. אמר ועשה.

* * *
'כשהתמניתי לבחון תלמידים', המשיך הרב שרייבר לספר, 'ניגשתי לרב לקבל הוראות'. 'אם לא היינו סומכים עליך', חייך הרב, 'לא היינו ממנים אותך לתפקיד. עשה כחכמתך'. רק דבר אחד ציווה עלי הרב. 'אל תדבר סרה בשום ישיבה אחרת', הזהיר הרב. 'אני מעדיף שלא יבואו אלינו תלמידים, ושלא נפגע חלילה באף מקום תורה אחר'.

* * *
'רבינו הקפיד על שיעור הגמרא של יום שישי, יותר משהקפיד על השיעורים בימים אחרים', סיפר הרב הלל רחמני, 'לא אחת, כדי לא להפיל על רעייתו את כל מטלות הבית, היה מגיע הרב לשיעור עם בנו התינוק'.

'יום שישי אחד, באמצע השיעור, הריח הרב ריח לא נעים מבנו התינוק. הוא עצר באמצע המשפט, 'אז המחלוקת היא..', הוציא את התינוק החוצה וטיפל במה שהיה צריך. כשחזר הרב עם התינוק המשיך מאותה נקודה בדיוק שבה עצר, 'בין ר' יהודה לר' שמעון תלויה…', כאילו לא קרה דבר.

* * *
'פעם התעכב הרב בדרכו לשיעור', סיפר הרב מרדכי פרידמן, 'יצאתי מהכיתה לחפש את הרב. לפתע ראיתי מחזה סוריאליסטי. מברז המים הקרים שנמצא במבואה משתרך תור ארוך של ילדים קטנים בדרכם לבית הספר. ילדים חמודים שעומדים בשקט ומחכים לתורם. בסוף התור מחכה בסבלנות לתורו אדם גבוה ומרשים. רבינו.

* * *
בישיבה לומדים מזה שנים קבוצת בחורים בתכנית בשם 'דרכנו', בחורים מתוקים בעלי צרכים מיוחדים. במסיבת הסיום שלהם שאל אחד הבחורים את הרב מה ההבדל בין מנהג להלכה. 'תמהתי', סיפר הרב משה טרגין, 'איך יסביר גדול הדור שאלה כזאת עמוקה לבחור מ'דרכנו'?'.
הרב חייך. 'אתם מכירים כדורסל?', שאל את הבחורים. 'בוודאי'. 'ובייסבול אתם גם מכירים?', 'בוודאי', השיבו שוב. 'מצויין', אמר הרב, 'בכדורסל יש כללים קבועים בכל מקום. הגודל של המגרש, הגובה של הסל, המיקום של הקשת יהיו תמיד באותו גודל ובאותו מקום. בבייסבול לעומת זאת המיקום משתנה. בניו יורק העמוד נמצא בצד הזה ובבוסטון העמוד בצד ההוא'.
'הלכה זה כמו כדורסל', הסביר הרב, 'בכל מקום זה אותו דבר. מנהג זה כמו בייסבול. בכל קהילה העמוד נמצא במקום אחר'.

* * *
'עשר שנים למדתי בשיעורו של רבינו', הוסיפו לספר, 'מעולם לא ביטל הרב שיעור. ביום שלישי אחד באמצע החורף של שנת תשנ"ו פקדה אותנו סופת שלגים. הכבישים היו חצי פתוחים חצי סגורים, רק משוגעים נוסעים בהם. מו"ר, הרב אהרן ליכטנשטיין אמור להעביר שיעור. יגיע או לא יגיע?
ברחוב יורדי הסירה בירושלים, מבהירה אשתו של מו"ר שאין על מה לדבר. 'עם כל הכבוד לעבודה שלך, החיים שלך שווים יותר. אני לא מוכנה שתסתכן בשביל העבודה שלך'. הרב מקשיב וחוזר לחדר. שעה ארוכה הסתובב הרב כארי בסוגר בחדרו וחצה את החדר שוב ושוב. כעבור שעה יצא הרב מחדרו וניגש בצעדים מהירים אל השולחן שבסלון. 'זה לא העבודה שלי, זה החיים שלי', הבהיר לבני משפחתו לפני שנטל את צרור מפתחות המכונית ויצא. הרב הגיע לשיעור.

* * *
הרב הקפיד שלא לדבר דבר שאינו מעניין השיעור. גם כשהגיע ביום השלג ההוא וגם כשרעשה וגעשה הארץ מסביב. פעם אחת בלבד חרג הרב ממנהגו. היה זה לאחר שאיחר בצורה חריגה בעשר דקות לשיעורו. 'אני מתנצל על האיחור', הסביר הרב, 'פגשתי עכשיו את הוריו של נחום פניגשטיין שנהרג ברמת הגולן. דעו לכם שאין דבר נורא יותר בעולם מאשר לאבד לא עלינו את הבן'. רבינו הגדול בעל משמעת הברזל ואהבת התורה האין סופית, לא יכול היה לעמוד בפני הכאב העמוק של הורים שכולים…

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

6 תגובות
הצג את כל התגובות