בכל שנה עורך מוזיאון 'יד ושם' תחרות כרזות לציון יום הזכרון לשואה והגבורה. עשרות מאיירים, פרסומים ומעצבים ניגשים לתחרות ושולחים את העבודות שלהם, בהם גם המאייר ואיש הפרסום הסרוג אור רייכרט שלפני ארבע שנים אף זכה במקום השלישי בתחרות.
בשיחה עם סרוגים, הוא מתאר את התהליך שעובר על היוצר כשהוא בא לקחת נושא ענק וטעון כמו כמו השואה ולהכניס אותו לכרזה אחת.
איך עושים את זה?
הכי חשוב, מנסים להימנע מהמובן מאליו ומהקיטש. יש כמה מילות מפתח שמקשרות את השואה בצורה חזקה מאוד, כמו "רכבות", "נעלים", "גדר תיל" ועוד. חייבים למצוא קונספט מסוים וללכת איתו, אחרת אי אפשר לכמת לויז'ואל אחד את גודל האסון.
רייכרט עצמו הוא דור שלישי לניצולי שואה, כמעט כל משפחתו של סבו מרדכי וסבתו דבורה, נספו בשואה.
צילום: 883951_438216742923816_666165731_o
היצירה מושפעת מהסיפורים של הסבים?
סבי וסבתי ע"ה הגיעו מפולין, הבריחו את הגבול לרוסיה. רוב משפחתם נספתה בשואה. הם עצמם נכלאו בסיביר ועבדו בעבודות פרך. כל יצירה מושפעת מפנימיות היוצר, והסיפורים ששמעתי, ההאשמות שעברו מסבי על האירופאים משתקפות בכרזה.
כאמור לפני ארבע שנים, זכה רייכרט במקום השלישי כשצייר את תווי ההמנון הלאומי, 'התקווה' על גדר של מחנה השמדה.
בנימוקי השופטים הם כתבו: "כרזה מתוחכמת, מקורית ומעידה על חשיבה מעמיקה. חיבורם של שני סמלים מרכזיים בזהותו של העם היהודי בכפיפה אחת מעניקה לשניהם ממדי עומק ופרשנות חדשים… תווי התקווה אשר סימלו עבור חלק מקורבנות השואה ושורדיה את תקוותם לעתיד טוב יותר לא נמוגו גם לנוכח אימת מחנות הריכוז וההשמדה."
השנה זכתה ג'וליה דה- בנדטי בת למשפחה ממוצא יהודי החיה בטורינו, איטליה. לדבריה, הכרזה שהגישה לתחרות מביעה את החותם שהשאירו מאורעות השואה הן על השורדים והן על זיכרונות בני משפחתם.
צילום: poster
מה אתה אומר על הזוכה של השנה?
הכרזה הזוכה מדהימה בתחכומה, ביכולת הרבה להכניס כל כך הרבה באימג' אחד. מהדברים שאתה אומר לעצמך "איך לא חשבתי על זה".
כרזות נוספות של אור רייכרט שהוגשו לתחרות
צילום: 9542_438035709608586_1558758714_n
צילום: 11130427_792596600819160_3520368050333675507_o (1)
צילום: Or Reichert_krazot2016_A402 (1)
תגובות