הווירטואליות של קדימה

הצגת 'מטהרי האוויר' של חברי סיעת קדימה בכנסת, בעת ההצבעה על מינוי השרים החדשים מסיעתו העצמאית של אהוד ברק, מוכיחה שוב עד כמה הפוליטיקה הישראלית בנויה על זיכרונם הקצר של הבוחרים.

היה זה חבר הכנסת מאיר שיטרית שרק לאחרונה הודה כי מפלגתו, קדימה, היא המפלגה המושחתת ביותר בישראל וכי "לא עזבתי את הליכוד כדי להתמודד עם השחיתות שקיימת בקדימה".

שלא לדבר על כך שממשלת הליכוד עדיין לא יצרה תקדים היסטורי משמעותי כפי שנעשה בשעתו בממשלת רבין כשהסכם אוסלו קודם על כידוני המיצובישי של אלכס גולדפרב.

עובדות פשוטות אלו היו כמובן צריכות לעורר גיחוך כללי בכלי התקשורת סביב מפגני האימה של חבורת האופורטוניסטים שהתאגדה למפלגה פוליטית חסרת דרך מדינית אמיתית וחסרת עמוד שידרה אמיתי.

אבל בישראל האמת מעולם לא הייתה פקטור משמעותי בסיקור התקשורתי. בישראל קביעת ההתייחסות למציאות נקבעת על פי ההשתייכות השבטית של השמאל והימין ההיסטוריים ללא קשר לשאלות מוסר.

על פי עיקרון זה תמיכה בתהליך השלום תמיד תטהר את התומכים בה מנטיות דיקטטוריות, משחיתות ומשאר המרעין הבישין המיוחסים אך ורק לימין הפוליטי הישראלי. צורת ההתייחסות הזו מקלה כמובן על עורכי העיתונים לקבוע מראש את עמדתם בשורה ארוכה של דברים אולם היא משרישה תרבות פוליטית רעה המונעת מישראל להפיק לקחים מתהליכי העומק המדיניים שעברו עליה בעשורים האחרונים ושביררו שאין שום פרטנר רציני בצד הפלשתיני.

למרות כל ההתעלמות וההסתרה התקשורתית, קשה להאמין כי הציבור הישראלי ימשיך לקנות לאורך זמן את המפלגה הווירטואלית שהוקמה על ידי פורום החווה ושכל תכליתה היא להילחם בראש הממשלה נתניהו מבלי להוות באמת גוף פוליטי טבעי אמיתי בנוף הישראלי.

==

המאמר פורסם ב"מקור ראשון".