מה לא צריך לבער מהבית לפני פסח? ומה חמץ גמור? הרשימה המלאה

מה לא צריך לבער מהבית לפני פסח? ומה חמץ גמור? הרשימה המלאה

הרב שמואל דוד, רבה של עפולה ערך רשימה של המוצרים לבית, שאת חלקם יש לבער, את רובם אפשר להשאיר והרבה מהם מסתבר, בכלל לא צריכים כשרות לפסח

author-image
מה לא חמץ ולא צריך לבער מהבית לפני פסח?
  לא צריך לבער הכל (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חג הפסח מגיע ואיתו המבוכה הגדולה בציבור, בשאלה מה עושים עם מוצרים שאינם כשרים לפסח אך גם אינם מכילים חמץ.

אנשים רבים אינם יודעים, אך רוב המוצרים לבית אינם צריכים כלל הכשר לפסח, ואת רובן של האריזות הפתוחות ניתן לסגור בארון ולשמור לאחרי הפסח, גם בלי למכור את החמץ.

למכירת חמץ – לחצו כאן

בעבר הבאנו את עדותו של הרב יוסף זריצקי, המתמחה בתחום הכשרות,שראה באחת השנים הכשר של אחד הבד"צים לפילטרים לסינון מים. הוא הרים טלפון לנותן ההכשר ואמר לו שלמיטב ידיעתו, אין כל מרכיב של חמץ ומדוע נתנו הכשר לפילטרים לפסח.

סיפר אותו רב כי אחד היצרנים פנה אליהם והתעקש לקבל תעודת כשרות לפסח, גם לאחר שנאמר לו שאין חמץ. אחרי שראו שהוא מתעקש, נתנו לו תעודת כשרות. למחרת הלך היצרן ופרסם כי הוא היצרן היחיד בעולם שיש לו פילטרים למים כשרים לפסח.

תופעה דומה קיימת במוצרים אחרים היצרנים מתעקשים לקבל עליהם תעודות כשרות למרות שאין כל מרכיב חמץ במוצר או בתהליך ייצורו.

חשוב להדגיש!

בכל מקום ברשימה שנכתב "לא לזרוק" – הכוונה שאין במוצר הספציפי הזה חמץ ולא צריך גם למכור אותו – אולם כמובן שאין שום היתר לאכול ממנו בפסח, היות והוא הוכן בכלי חמץ!

עוד חשוב לזכור שבמוצרים יבשים כמו קטניות, אורז וכדומה, אפשר לשמור גם אריזות פתוחות ואין צורך לזרוק אותן או למכור אותן במכירת חמץ. אבל ריבות, מיונז, חרדל, שוקולד למריחה וכדומה, כאשר הם פתוחים והשתמשו בהם בכלי חמץ, ישנו חשש שמא נכנסו פנימה, לתוך האריזה פרורי לחם ולכן יש לנהוג בהם כדין חמץ.

כדאי גם לדעת

ברשימת הרכיבים המופיעה על כל מוצר, ישנה גם שורת מידע על חומרים אלרגנים. אם רשום בשורת מידע זו שאין במוצר גלוטן, אפשר לסמוך על כך שאין במוצר חמץ, משום שהיצרנים נזהרים מאוד שלא לפרסם מידע שגוי, שעלול להזיק לחולי צליאק ואחרים, הרגישים לגלוטן.

לעומת זאת, כאשר לא כתוב שהמוצר נקי מגלוטן הרי שבשום אופן לא ניתן לסמוך על רשימת הרכיבים שמפרסם היצרן ובהחלט עלול להיות בו חמץ.

על פי החוק הקיים, יצרן אינו חייב לפרסם רכיבים שנפחם מסך המוצר הוא רק אחוזים בודדים – 2%-5%. (הכמות משתנה ממדינה למדינה בהתאם לתקן הקיים בה). דוגמה: לעתים כתוב ברשימת החומרים באופן סתמי: תבלינים, ואז אין לדעת האם מדובר בפלפל שחור, בצ'ילי או אולי בקמח לבן שהוסף כתבלין. מאותה סיבה אל תתפלאו אם אתם רואים מוצר שעשוי להכיל בוטנים שכשר לפסח ללא חשש קטניות.

רשימת המוצרים שלא צריכים לזרוק לפני פסח

את רשימת המוצרים ערך הרב שמואל דוד – רבה הראשי של עפולה.

רשימת המוצרים הכשרים לפסח – גם כאשר אין רשום עליהם 'כשר לפסח'. אפשר להשאירם בבית בלי למכרם לגוי – אך אין לאכול מהם כאשר אין הכשר לפסח

אבקת אפיה – העמילן הוא מתירס ואינו מחיטה, והמוצר כשר לפסח, אלא אם כן צוין במפורש "מכיל גלוטן".

אבקת סוכר, אבקת קקאו, אבקת שוקו, אינסטנט פודינג – אינן חמץ, אלא אם צוין במפורש "מכיל גלוטן".

אורז – פעם היו מבריקים אותו בחומר שחשדו בו כחמץ. לאחרונה, אין לחשוש ומותר להשאירו בבית.

במבה – אין בה חמץ. לתשומת לב: לאחרונה מייצרים גם במבה עם קמח שהיא וודאי חמץ.

ברנדי (כגון קוניאק וסליבוביץ), רום – אינם חמץ.

ג'לי – אינו חמץ, אלא אם צוין 'מכיל גלוטן'.

גלידות – המכילות עוגיות או ואפלים הן חמץ. בשאר הגלידות אין לחשוש לחמץ (אלא אם מצוין 'מכיל גלוטן')

==מלח לימון וחומצת לימון – אינם מופקים מלימון אלא מעמילן. לפעמים מעמילן חיטה. אולם גדולי הפוסקים דנו בזה, והכשירו אותו לפסח כי בתהליך הייצור הופך העמילן לחומר חדש שאפילו בבדיקות מעבדה אין אפשרות לגלות מה מקורו. היינו הוא מאבד קשר אורגני והלכתי עם החיטה ולכן להרבה דעות אין הוא חמץ.

התמצית בגלידות המיוצרות בארץ מופקת מאלכוהול תוצרת הארץ שאינו מופק מחמץ. המיוצרות בחו"ל – יש לבער.

גריסים, גריסי פנינה, גרעיני חיטה – אינם חמץ. יש להצניעם כדי שלא יבואו במגע עם מים ויחמיצו.

דגים טריים וקפואים – כשרים לפסח.

דג נסיכת הנילוס – בעבר חששו כי הכימיקלים שמזריקים לו מקורם בדגן. אין לחשוש לכך יותר.

דבש – אין בו חשש חמץ.

דוחן (מאכל דגים ותוכים) – אינו חמץ. מותר להשאיר בבית, אך לא להשתמש בו מבלי לברור אותו מגרעיני החיטה המעורבים בו.

דייסת קורנפלור לתינוקות – כשרה לפסח כל השנה (מקפידים שלא יהיה בה גלוטן, מחמת הילדים האלרגיים)

חומץ – אין בו חמץ, והוא כשר לפסח כל השנה.

חומרי טעם – תאורטית יכולים להיות מופקים מחמץ, בפועל זה נדיר. אפשר להשאיר בבית ללא מכירה.

חיטה, סובין – אינם חמץ. אולם יש לאכסנם במקום יבש שלא יבואו במגע עם מים.

חיטה תפוחה (שלוה) – אינה חמץ. גרגרי החיטה מתנפחים בחום ללא מים. אולם יש להחמיר ולבער.

חלב דל לקטוז – כשר לפסח גם כאשר אין כיתוב כזה. וכן חלב סויה.

חלבה – לא חמץ. אולם חלבה ללא סוכר – יתכן מאד שהממתיק הוא סורביטול שהוא בחשש רציני לחמץ.

חרדל – אינו חמץ, אלא אם העמילן מופק מחיטה ומצוין במפורש 'מכיל גלוטן', ואז יש לבערו.

אף שהוא מכיל סובין, סובין היא הקליפה של החיטה, ולא הגרעין שהוא עלול להיות חמץ. ולכן אין בחרדל חמץ.

חילבה – אינו חמץ. מותר להשאירו בבית. הרוצים לאכול ממנו – עליהם לברור אותו היטב מגרעיני החיטה המעורבים בו.

טחינה – אינה חמץ. היא עשויה משומשום ומים בלבד, ולפעמים גם ממלח.

טבק של נרגילה – כשר לפסח. אסור מסיבות אחרות.

חוט דנטלי, קסמי שיניים ושפתונים – כשרים לפסח כל השנה. אולם כאשר יש בהם טעם, רצוי להימנע מלהשתמש בהם.

כוסמת – קיטנית, ואינה חמץ. בניגוד לכוסמין שהוא אחד מחמשת מיני הדגנים האסורים.

מוצרי נייר: כלים חד פעמיים מניילון, מקרטון ומנייר (כולל מפות ושקיות ניילון, ניילון נצמד, מפיות נייר, נייר אפיה, נייר פרגמנט לאפיה, נייר סופג, נייר אריזה, מנג'טים לעוגות, כפפות לטקס, וכמובן: סכו"ם, צלחות, כוסות לשתיה קרה ולשתיה חמה) – אינם צריכים הכשר לפסח.

חלק ממוצרי הנייר מיוצרים מנייר ממוחזר. ואולי באותו נייר עטפו חמץ? כמו כן, ניירות רבים מכילים עמילן, ואולי הוא מעמילן העשוי מחמשת מיני דגן? אולם אין זה נכון. נבדק ונמצא שהעמילן אינו חמץ (כך מורה גם הסברא שכן חיטה יקרה מאד, היא גם יכולה להביא לסיבוכים ומסוכנת לחולי צליאק וקרוהן). ואף אם היה חמץ, הלוא מדובר במוצר תעשייתי שהעמילן שבו כבר בטל, נותן טעם לפגם, אינו למאכל, ונפסל מאכילת כלב!

מיונז – אין לחשוש בו לחמץ אלא אם צוין במפורש 'מכיל גלוטן'. מרגרינה – אינה חמץ. אפשר להשאיר בבית ללא חשש.

מים מינרלים – אינם צריכים הכשר לפסח. הם כשרים לפסח כל השנה. מיץ לימון – אין בו חמץ.

משחת שיניים – כשרה לפסח. החשש הוא כי האלכוהול מיוצר מחיטה, אולם אף אם זה נכון, הרי שהוא בטל לפני הפסח. ועוד, שכיוון שאינו מיועד לאכילה הרי הוא ככופת שמיועד לישיבה, ועוד, שאינו ראוי למאכל כלב. אולם רצוי להשתמש רק במשחה שמצוין עליה כשר לפסח.

נייר כסף ותבניות אלומיניום – אינם צריכים הכשר לפסח, ולא לכל השנה.

משטחי אלומיניום, כאשר חותכים דק מייצרים מהם נייר כסף, כאשר חותכים עבה יותר עושים מהם סירים.

בעבר מרחו את האלומיניום בשומן מן החי (שומן חזיר), וחלק מהפוסקים טענו כי משום כך יש להגעיל את הסיר לפני השימוש הראשון. כנגדם היו פוסקים שסברו כי השומן הזה אינו לבד, שאר החומרים פוסלים אותו מאכילת כלב, ולכן אין צריך להגעיל את הסיר. כאשר התחילו לייצר את תבניות האלומיניום החד פעמיות חזרה המחלוקת. האוסרים סיר אלומיניום ללא הגעלה (ותבנית חד פעמית אי אפשר להגעיל) סברו כי מראש יש להקפיד שלא ימרחו את האלומיניום בשומן אסור, ונתנו כשרות לתבניות הכשרות. והסוברים כי אין צורך להגעיל סירים, סברו כי גם אין צורך לתת כשרות לתבניות חד פעמיות, מאותה סיבה והיא שהשומן נפסל מאכילת כלב. כך או כך, כבר למעלה מעשר שנים שאין מורחים את האלומיניום בשומן מן החי, כי אם בחומר הברקה סינטטי, ואין צורך בהכשר, לא לכל השנה ולא לפסח.

סימילאק לתינוקות – המקבל אישור כשרות שנתי, גם לפסח אין בו חשש חמץ.

סוכר, אבקת סוכר, סוכר וניל – אין בהם חמץ. סילאן טבעי – אין בו חמץ. פירות יבשים – אין לחשוש בהם לחמץ.

סרדינים, עופות – אין בהם חמץ.

פודינג – אפשר להשאיר בבית, ראוי למכור לגוי מחמת התמציות.

פרחי באך – כשרים לפסח כל השנה. האלכוהול מופק מענבים ולא מחיטה. וזו שאלת כשרות כל השנה משום יין של גויים. ומקלים מחמת שהאלכוהול הזה אינו ראוי למאכל.

פריכיות אורז – אין בהם חמץ. אולם יש פריכיות אורז בתוספת סובין או שבולת שועל – אותם צריך לבער.

צבעי מאכל – אין בהם חמץ. צ'יפס – אינו חמץ. צ'יקו – תחליף קפה – עשוי מעולש – אין בו חמץ.

קורנפלור, דייסת קורנפלור – אינם חמץ (בניגוד לקורנפלקס שהוא חמץ!)

קופסאות שימורים – אין לחשוש בהם לחמץ. קולה ודייאט קולה – כשר לפסח כל השנה.

קטשופ – אין לחשוש לחמץ.

קפה, קפה נמס, קפה מגורען, קפה נטול קפאין, קקאו – אין בהם חמץ. (קפה דגנים ותחליף קפה – יש לבער)

קמח, קמח שיפון – בתהליך הניפוי בטחנת הקמח הוא מורטב בהזרקת מים למשך כ-8 שעות. אולם זו רטיבות מעטה, והחיטה בתנועה, ועל פי ההלכה חיטה בתנועה אינה מחמיצה. וגם בפועל כאשר מסתכלים על הגרעינים אין רואים החמצה. לכן קמח אינו חמץ, ורשאים להשאירו בבית אף ללא מכירה לגוי. ואף על פי כן ראוי להחמיר ולא להשאיר או למכור לגוי.

קמח מלא – אינו חמץ. קמח 70 אחוז: ברוב המפעלים הוא קמח מלא וקמח סובין – ואינו חמץ. יש מפעלים שאצלם זה קמח מלא וקמח רגיל, ואז דינו ככל קמח.

קמח תירס – לפעמים מעורב בו חיטה או שעורה. מותר להשאיר בבית, אולם במקום בו לא יהיה בו מגע עם מים.

ריבות מכל הסוגים – אינם חמץ. ריץ' – אינו חמץ. רסק עגבניות – אינו חמץ.

שוקולד – אינו חמץ, אך לפעמים מיוצר באותו פס ייצור של שוקולד שמעורב בו עוגיות. לכן ראוי להחמיר, ולהתייחס כחמץ.

שמן קנולה, שמן סויה, שמן זית – כשר לפסח

שמן נבט חיטה – אינו חמץ. הוא גם פגום ואינו ראוי למאכל.

שלוה – אינה חמץ. גרגרי החיטה מתנפחים בחום ללא מים. אולם כיוון שמדובר בחיטה – ראוי להחמיר ולבער.

שמרים – אינם חמץ.

שפתון – אין צורך בהכשר. גם שפתון עם טעם – מצד הדין אינו צריך הכשר לפסח, אך ראוי להחמיר ולמכור (אלכוהול).

תה – אינו חמץ. גם תה שחור וגם תה ירוק. תה בטעמים – עלול להכיל תמציות טעם המופקות מחמץ.

מוצרים שיש לבער לפני פסח

מוצרים שהם חמץ או חשש חמץ ויש לבערם מהבית לפני פסח. ולא להשאיר בבית ולא במחסן וכדומה – אלא לחסל

אבקת מרק: מכילה קמח, ויש לחשוש שהוא חמץ.

אבקת פלאפל: עלולה להכיל חמץ, ראוי לבער.

אובלטים, אטריות, פסטה, מקרוני: חמץ גמור.

אלכוהול: תוצרת הארץ – אינו חמץ.

תוצרת חו"ל יתכן שמופק מדגנים, ויש להתייחס אליו כחמץ. ספק – להחמיר.

בורגול, ג'ריש: עשוי מחיטה העוברת הרטבה במים חמים – חמץ גמור, ויש לבערו מן הבית.

ביסלי, בטנים מצופים (קבוקים): חמץ גמור

בשר צמחי: עלול להכיל קמח וגלוטן. חשש חמץ.

גלוקוזה: חשש חמץ. בצק סוכר – אם אחד המרכיבים הוא גלוקוזה – חשש חמץ.

גרנולה: חמץ.

גביעי גלידה: חמץ גמור.

גלידות: המכילות עוגיות או וואפלים הן חמץ.

בשאר הגלידות אין לחשוש לחמץ (אלא אם מצוין 'מכיל גלוטן')

גפילטע פיש (בשימורים): עלולים להכיל חמץ, ולכן יש לבערם.

ויטמין C: חשש חמץ. מקובל לחשוש לחמץ גם בשאר הויטמינים.

בירה, ג'ין, ויסקי, וודקה: חמץ.

ליקר: חשש חמץ.

זעתר: פעמים מוסיפים לו קמח כדי לעבות ולהוסיף משקל! לכן יש להשאיר רק מוצר שמצוין עליו 'כשר לפסח'.

חמאת בטנים: חמץ

מטרנה, סימילאק: חמץ

מסטיק: מכיל גלוקוזה וויטמין C – חשש חמץ

משקאות דיאט: אם הממתיק הוא 'סורביטול' יש בו חשש חמץ, ויש לבערו.

נקניק: עלול להכיל חמץ, כדאי לבער.

סולת : חמץ גמור

עדשים אדומות: מעובדות עם חומר אשר עשוי להיות חמץ. אין להשאיר בבית, אלא אם מפורש "כשר לפסח".

עוגיות לפסח: חלקן מיוצרות כל השנה ומעורב בהן חמץ. לפסח להקפיד על "כשר לפסח" מרבנות ומוסמכת.

פריכיות אורז: אין בהם חמץ. אולם יש פריכיות אורז בתוספת סובין או שבולת שועל – אותם צריך לבער.

קוואקר: שבולת שועל, עובר הרטבה במים חמים, חמץ גמור, ויש לבערו מן הבית.

קורנפלקס: מכיל לתת שעורה – חמץ גמור.

קפה דגנים: חמץ.

קפה בטעמים: מכיל תמציות שיתכן שמופקות מחמץ. תחליף קפה – חשש חמץ.

רוטב סויה: בדרך כל מעורב בו חיטה. חמץ.

שקדי מרק: חמץ

תה בטעמים: חשש חמץ, מכיל תמציות טעם.

תמציות טעם: מכילים אלכוהול שיתכן כי מופק מחמץ.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
20 תגובות - 13 דיונים מיין לפי
1
רשימה מעניינת, רק שאינני מכירה את הרב דוד מעפולה
| 07-04-2016 19:17
הוא רבה הראשי של עפולה
שלמה | 24-03-2018 21:50
ומבכירי רבני צהר
2
למאי נפקא מינא? בשביל מה כל הפירוט?
מאיר | 07-04-2016 22:46
היות ובמילא מבצעים מכירת חמץ באמצעות הרב, וכך נמכר החמץ הנמצא ברשותו של אדם, "בכל מקום שהוא" (כלשון טופס המכירה) ואז כל מה שחמץ הוא בגדר מכור, ומה שלא חמץ איננו בגדר מכור, ובמילא, מה משנה כל הפירוט הטרחני הזה?
נפקא מינה
אריאל | 24-03-2018 21:45
כי אתה צריך לדעת מה בדיוק אתה מוכר. זה לא סתם. המכירה היא רצינית
3
אני מכיר אותו!
גיא | 08-04-2016 0:57
עזר לך? [רב עיר מוכרת וידועה, לא צריך הכרה כדי להתיחס לדבריו]
4
ממליץ להכיר
ל-1 | 08-04-2016 1:10
תלמיד חכם חשוב שמקדם את הפסיקה הספרדית - החברתית. למד בהר-עציון אצל הרב ליכטנשטיין והרב עמיטל וקיבל סמיכה בנוסף מהרב עובדיה. ב20 שנה האחרונות עיקר עיסוקו הוא בפיתוח העיר עפולה.
5
ואם את לא מכירה אז מה..
| 08-04-2016 15:53
את הרב הראשי של חדרה את מכירה? ושל חיפה? ושל בית שאן?
לחיפה אין רב ראשי נפטר לפני שנתיים
אני | 24-03-2018 22:53
והקודם לפני 5 בערך...
6
צריך רק לנקות את הבית כי זו מצווה
| 12-04-2016 12:35
בפני עצמה.לא צריך לפנות שום חמץ.אדרבה .בימות המשיח עכשיו חובה לאכול חמץ לכבוד הגאולה האמיתית.
זה לא מה שכתוב בספרכם
מוטי | 26-03-2018 1:06
אל תחשבו שבאתי לבטל את התורה או את הנביאים, לא באתי לבטל כי אם לקיים (מתי ה יז) כל המפר אחת מן המצוות הקטנות האלה ומלמד כך את הבריות, קטן ייקרא במלכות השמים (מתי ה יט)
זהירות, זה מיסיונר נוצרי!
שלום | 26-03-2018 0:26
בעל תגובה זו הוא מיסיונר נוצרי! היזהרו ממנו, וייתכן ששלח תגובות נוספות!
חובה לאכול חמץ?
מוטי | 09-04-2017 1:50
טיפול נפשי חובה
7
משחת שיניים מכילה לפעמים סורביטול
תומר | 03-04-2017 12:04
סורביטול לפי הכתוב כאן הוא בחשש רציני לחמץ.
מי אוכל משחת שיניים?
אופיר | 26-03-2018 3:50
בתאבון. כל זמן שלא בלעת אינך עובר על לא תאכל חמץ.
8
שאלה לגבי פריכיות אורז
חילונית | 24-03-2018 20:57
סבתי וסבי בני 90(!) מתקשים באכילת מצות, על כן ביקשו ממני לקנות להם פריכיות אורז לפסח. את העובדה שאנחנו אשכנזים נניח בצד. שאלתי היא האם אפשר לקנות כל סוג של פריכיות או רק פריכיות שכתוב עליהן כשלפ? בתודה מראש לכל העונים.
9
חמץ הוא רק אחד מחמשת מיני דגן שהחמיץ
אופיר | 26-03-2018 3:48
החמיץ הכוונה שבא במגע עם מים והשמרים שבאויר או שאדם ערבב אותם גרמו להם לתפוח. קמח יבש מחיטה. אניהו חמץ. גרעיני חיטה אינם חמץ. כך כל מוצר שיש בו חיטה שלא תפחה. אין סיבה שתהיה חמץ.
10
הרבנים נותני הכשרות עובדים עלינו בעיניים.
אופיר | 26-03-2018 3:52
הכל עניין של כסף. גם על אקונומיקה יש כשרות לפסח....הם פשוט מרויחים כסף על כל אישור. אז מה אכפת להם לתת אישור גם על פילטרים.
11
אין איסור "בל יימצא" על פחות מכזית חמץ, לכן לא צריך לזרוק ממרחים וריבות פתוחים
אריה | 03-04-2018 21:23
חובה למלא את כל השדות
12
מוצרים לפסח
איילת | 16-04-2019 23:37
נשארה לי מרגרינה האם ניתן לעטוף אותה ולהשאירה במקרר? האם חומץ ושמן כשרים לפסח ונפתחו לפני החג, ניתן להשתמש בפסח?
13
לגבי נבט חיטה
מחפשת תשובה | 06-04-2020 0:58
האם נבט חיטה שמוסיפים לתוך לחם להעשרה צריך ביעור או שניתן להשאיר ולמכור עם מוצרים שאינם חמץ גמור אך אינם כשרים לפסח?