"הפחד מעלייה להר הבית הוא איסור תורה" / דעה
אנו רואים כי דווקא בכך שאנו נוטשים את מקום מקדשנו ומאפשרים לאויבינו לעשות בו כרצונם, בכך אנו מסכנים את חיינו שאנו נותנים להם בעלות בתוככי ירושלים. והלכה פסוקה היא בשו"ע
אקדים ואומר כי צעיר אנוכי ואיני ראוי להשיב לגדולים וחשובים, אך לבי אומר לי כי על דברים כגון אלו שנאמרו לאחרונה ע"י רבנים גדולים אמרו חז"ל, "במקום שיש חילול ה'- אין חולקין כבוד לרב". כאשר רבנים גדולים וחשובים אומרים דברים מתוך קטנות גדולה, דברים אשר הם היפך התורה והיפך האמונה ואשר כלולים באיסורי תורה וחילול ה' גדול, איני יכול לדום.
האמירה כי אסור לעלות להר הבית מחמת שזה מתסיס את אויבינו נגדנו, ולא זו בלבד אלא עוד לומר כי לעולים להר הבית יש דין "רודף", הינה אמירה שטחית חיצונית הנובעת מפחד, ויש בה מן הכפירה בצור ישראל וגואלו. אמירה זו מזכירה לכולנו את חטאם החמור של המרגלים אשר אמרו "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו". נבאר.
ראשית, מי שמסתכל על המציאות בימינו ומשווה אותה למציאות של הרמב"ן ושל גדולי ישראל שחיו בתוך עומק כבשן הגלות, הרי הוא כופר בטובתו של הקב"ה, מחלל את ה', ואוטם את לבו לראות את הניסים והנפלאות שעושה עמנו ה' בעת הזאת. מי שחי ומתווה את דרכו על פי הגויים, הרי שמראה בעצמו כי לא מאמין הוא בה' אלוהי מערכות ישראל אשר השיב את עמו לתחיה והקים את עמו בעוז ותעצומות ונותן לנו כוח לעשות חייל לפני כל אויבינו.
וכי נכון להתייחס למציאות של ימינו כאילו אנחנו חיים בצלו של פריץ מאיים? וכי אנו כבולים וחלושים ואין לאל ידינו לעשות דבר אל מול אויבינו הרשעים והאכזריים? וכי הקב"ה לא נתן לנו צבא חזק ואיתן שיש בכוחו למחוץ את אויבינו?? וכי הקב"ה לא עושה עמנו בעשרות השנים האחרונות ניסים ונפלאות עצומים נגד כל אויבינו?
ברוך ה' יש לנו את כל צורכנו ובשפע, מה שאנו צריכים להתחזק בו, זה רק אמונה. אמונה בכך שה' גואל אותנו, אמונה בכך שה' אוהב אותנו, אמונה בכך שבאמת הגיע זמן גאולתנו, ואין הדבר תלוי אלא בנו, כי הוא יתברך נותן לנו כוח לעשות חייל.וכדברי המדרש, "אם אין אתם מאמינים- ראו באורי שזורח עליכם". אוי לו למי שמתכחש לאור ה' וכופר בטובתו של הקב"ה.
שנית, ברור כי גם הרבנים שטוענים כי אסור להתגרות בגויים, אינם חיים כך כלל ועיקר. הרי כל קיומנו בארצנו והמלחמות שנקראו לפנינו, הינם נגד מיליונים של מוסלמים ועוד שונאי ישראל בכול העולם. מי שלא רוצה להתגרות בגויים צריך מהר לברוח לאוגנדה, אולי שם ימצא מקלט בטוח.
פשוט הדבר שלו היינו הולכים בדרך זו של פחד מהתגרות באומות העולם במאה השנים האחרונות, ולא היינו נלחמים בכל הכוח על זכויותינו בארץ קודשינו, הרי שהיינו כולנו מוצאים את עצמינו חלילה תחת המשרפות באושוויץ.
גם היום מי שחפץ ללכת יד ביד עם אומות העולם, ימצא את עצמו מהר מאוד עם מדינה פלסטינית בתוככי ארץ ישראל, ואת ירושלים עיר הקודש נתונה במקרה הטוב בידי האו"ם. ואין לך חילול ה' גדול מזה, ואין לך סכנת נפשות גדולה מזו. ה' ישמרנו ויצילנו.
האמת שאנו צריכים לשים לנגד עיננו, זה לא שאסור להתגרות בגויים, אלא בדיוק להיפך, יש איסור תורה לפחד מן הגויים כפי שהתורה מזהירה אותנו כמה וכמה פעמים:"לֹא תִירָא מֵהֶם, זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹוהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם…לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹוהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל ונוֹרָא" (דברים פרק ז, יז').
כאשר לא נאמר שהניסים שייכים לפעם, אלא נדע ונאמין באמת "כי ה' אֱלֹוהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ", אז אכן אויבינו ינוסו מלפנינו כפי שהתורה מבטיחה לנו, וכפי שזכינו לראות בעיננו למשל במלחמות בתש"ח ובתשכ"ז.
מלבד זאת, עצם הטענה שהעלייה להר הבית היא הגורמת שפיכות דמים, הינה הבל. ראשית, לצערנו הרב לא השתנה בהר הבית שום דבר מאז מלחמת ששת הימים, וגם כעת יהודים אפילו לא יכולים ללחוש בשפתם תפילה לפני בוראם.
שנית, אויבינו מכריזים יום יום כי רצונם להשמיד את מדינת ישראל ואת העם היהודי, ואין הדבר תלוי בהר הבית. הערבים בתפלתם מפנים את גבם למקום קודשנו ואין הוא חשוב להם באמת. הסיבה שבמאה השנים האחרונות הם מתרעמים וזועקים על המקום הזה, היא שהם מבינים את מה שאנו קצת מתקשים להבין, שהכול תלוי אך ורק במקום הזה.
ייתכן מאוד כי כל רצונם להילחם בנו נובע רק מחמת שאנו עוזבים בידם את מקום בית חיינו. אין ספק כי כאשר אויבינו רואים שאנו מוותרים על המקום היקר לנו מכול, זה מחזק את עמידתם ומלחמתם בנו בכל מקום בארץ. רק כאשר הם יראו שאנו עומדים בתוקף ועוז ונלחמים על הר הבית מקום בית חיינו – הם ייחלשו ויראו כי אין הם יכולים להילחם בנו. וכדברי המשורר, 'השולט בהר- שולט בארץ'.
בנוסף לכך, עצם הטענה כי הסכנה היא בכך שנעלה להר, הרי שממקורות ביטחוניים מוסמכים עולה דווקא ההפך. כך כותב בתשובה הרב דוד חי הכהן שליט"א, ראש ישיבת 'נתיבות ישראל 'בבת-ים: "האיסור הברור והחותך של הרבנים על כניסת יהודים להר הבית מביא לסכנת מסירת המקום לידי שונאינו, שכידוע הם שופכי דמים,ואם המקום יימסר לערבים, וישראל ייעדרו מן המקום יש בזה סכנת נפשות ברורה לכל יושבי ירושלים. וכבר היום אנו עדים לכל הרציחות האכזריות שנעשות ע"י אויבינו בשם הדאגה להר הבית. וכבר מקודם ניסו הגויים לנשלנו אפילו מן הכותל המערבי ובזמנו לא התירו אפילו לשים ספסל לזקנים לנוח עליו ביום הכיפורים ליד הכותל המערבי, וכבר ראינו שכלמסירה של חלק מארצנו ביד הגויים תביא לשפיכות דמים נוראה בכל הארץ".
ושמעתי באוזניי מפי גורמי ביטחון מוסמכים שאמרו לי, אתם הרבנים האוסרים את העלייה להר הבית מסכנים את יהודי ירושלים ועל אחריותכם יהיו כל המעשים הרעים שייעשו ע"י שונאינו, ואם לדברינו תשמעו (כך אמרו לי) עליכם לכל הפחות מסיבות ביטחון לא לאסור את העלייה ליהודים כדי לא לתת חרב ביד שונאינו". עכ"ל.
אנו רואים כי דווקא בכך שאנו נוטשים את מקום מקדשנו ומאפשרים לאויבינו לעשות בו כרצונם, בכך אנו מסכנים את חיינו שאנו נותנים להם בעלות בתוככי ירושלים. והלכה פסוקה היא בשו"ע (הלכות שבת שכט,ו) כי חובה לצאת למלחמה על גויים הבאים עלינו, וזה לשונו:
"עכו"ם שצרו על עיירות ישראל, אם באו על עסקי ממון אין מחללין עליהם את השבת; באו על עסקי נפשות, ואפי' סתם, יוצאים עליהם בכלי זין ומחללין עליהם את השבת; ובעיר הסמוכה לסְפר, אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת. הגה: ואפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבוא, שעל כפר הסמוך לספר מחללים את השבת ללא דיחוי". על אחת כמה וכמה שחייבים אנו להילחם על הר הבית השוכן בקרבנו – שיהיה בידינו.
נחתום בדברים שכתב מרן הרב אליהו זצוק"ל ב"קריאה לרבני ישראל" בשנת תש"ס וזה לשונו: "רבנים נכבדים. הר הבית ששוחרר בישועת ה' במלחמת ששת הימים עומד עדיין בשיממונו כאילו שדבר לא קרה. ידועים דברי הרמב"ן בפירושו לתורה, שהקצף שהיה על ישראל בימי דוד המלך, משום שהעם לא התעורר לבניין בית המקדש. מי יודע אם הצרות המתרגשות ובאות על עם ישראל בדורנו לא נובעות מזה שאנו אדישים לנושא הר הבית. לכן מן הראוי שרבני ישראל יתאגדו אגודה אחת לעורר הציבור לפעילות בנושא הר הבית והכנת הלבבות לבנין בית המקדש. כולנו מתפללים ונושאים עינינו שייבנה עוד בזמננו אנו. ובזכות התעוררות זו תבוא סייעתא דשמיא להחשת גאולתנו ופדות נפשנו בקרוב בימינו".
(הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר צפת ומחבר החוברת "לשכנו תדרשו ובאת שמה" העוסקת בבירור הלכתי מקיף בנושא העלייה להר הבית)
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו