ברוך דיין האמת: נפטר האדמו"ר מסערט ויז'ניץ - סרוגים

ברוך דיין האמת: נפטר האדמו"ר מסערט ויז'ניץ

רבי אליעזר הגר האדמו"ר מסערט ויז'ניץ נפטר הערב בביתו בגיל 91. שירת בצה"ל ונפצע בקרבות במלחמת העצמאות, הקים בחיפה קריה חסידית מפוארת ומאירת פנים

ברוך דיין האמת: נפטר האדמו"ר מסערט ויז'ניץ

ברוך דיין האמת. ר' אליעזר הגר האדמו"ר מסערט-ויז'ניץ נפטר הערב בביתו בחיפה בגיל 91.

בשנים האחרונות התרופף מצב בריאותו והערב הגיעו צוותי חירום לביתו ביצעו בו החייאה אך נאלצו לקבוע את מותו.

האדמו"ר נולד ברומניה ועלה לארץ בשנת 47' אחרי השואה. התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת כרמלי ואף נפצע בקרבות על רמת יוחנן באזור עמק זבולון והוגדר כנכה צה"ל.

כשנה לאחר פטירת אביו מונה ליורשו. הוא יצא לתקופה קצרה לחו"ל וחזר לעמוד בראש מוסדות סערט ויז'ניץ בחיפה אותם הקים אביו. בשיפולי שכונת הדר הקים את החסידות שהפכה למפוארת אך למאירת פנים ומקבלת אורחים. כחובב ניגונים טיפח את המלחין החסידי חיים בנט שעמד לצדו בטישים בשבתות ובימים טובים.

לפני כשנתיים אושפז בבית חולים לאחר בעיות בגבו ומאז בריאותו נחלשה. הערב ככל הנראה לקה בליבו ונפטר בביתו.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.

משטרת ישראל בדגש על מחוז חוף ומחוז תל אביב החלו להיערך ללוייתו האדמו״ר מסערט ויז׳ניץ זצ״ל, שככל הנראה ייטמן ליד אביו 'המקור ברוך' בבית העלמין הישן בבני ברק. מועד הלוויתו טרם נמסר.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
ולפירוט, כתבה ממצב הרוח:
יוניו | 07-07-2015 21:52
בכיכר השבת לא פרסמו (או מחקו) את התגובה, מקווה שפה לא: מאמץ גדול משקיעים החסידים המבקשים למנוע פרסום רשימה על שירותו של האדמו"ר מסרט וויזניץ במלחמה לשחרור חיפה, כותב הרשימה מספר כי הרבי שירת יחד עם אביו, ואף משבח אותו מציין כי היה מן הטובים והמצויינים במלחמה אין ברשימה מילה אחת חלילה של לשון הרע על הרבי, ובכל זאת יש מן החסידים הרואים בפרסום הרשימה פגיעה, מפני שבימינו 'עס פאסט נישט' שהרבי שירת בצבא, לכן הם פנו לכל מי מבין הגדולים ברחוב הדתי לאומי שישפיעו על אותו מחבר ובעיקר על המערכת של השבועון 'מצב הרוח' שיוציאו את הרשימה, אבל הם לא הסיכמו בטענה כי הם לא רואים שום פגיעה, ההיפך מבחינתם זה כבוד גדול לרבי הרשימה עוסקת על הלחימה לשחרור חיפה ועל חלקו של הרבי מסרט וויזניץ באותה מלחמה מביאים אנו לכם כאן את הרשימה כמות שהיא ושיפטו אתם אם יש בכך חלילה פגיעה ברבי. כן, על פי שיטת נטורי קרתא זה אולי לא מתאים, אבל מי שילמד את הזמנים ההם, לעשות מה שהרבי מסרט עשה היה מקובל ואנו לא רואים בכך כל פגיעה חלילה בו או במעמדו האדמו"ר שלחם לשיחרור חיפה והגליל מאת חגי הוברמן הרב אליעזר הגר, האדמו"ר של קהילת סערט-ויז'ניץ, בחיפה, הוא דמות ידועה ומפורסמת בעיר. מעל 60 שנה הוא מכהן כאדמו"ר הנערץ של הקהילה, מוכר ומקובל על כל המיגזרים בחיפה. לפני מספר שנים, כשעמרם מצנע היה ראש עיריית חיפה, הוא פנה לרב הגר, עימו שמר על יחסים טובים, ואמר לו: "אתה יושב כל היום סגור בקריה שלך, ולא מכיר את השינויים בעיר. בוא נסתובב ביחד בחיפה. אראה לך איך חיפה גדלה והתפתחה". האדמו"ר מוויז'ניץ נענה לאתגר, ויצא להסתובב עם מצנע בחיפה. תוך כדי סיורם פנה הרב הגר לראש העיריה בבקשה משונה: "קח אותי בבקשה לרחוב המגינים, פינת רחוב עין-דור". מצנע לא הבין את פשר הבקשה, והסכים. כשהגיעו למקום הצביע הרב האדמו"ר על אחד הבניינים בפינת הרחוב שסימני הקליעים מימי מלחמת העצמאות עוד ניכרים על קירותיו, זה שבעבר שכנו בו משרדי עורכי הדין המפורסמים במדינה סלומון-ליפשיץ. האדמו"ר החווה כלפי גג הבנין ואמר לאלוף במילואים, ראש העירייה מצנע, בנימה שלא נעדרה ממנה נימת גאווה: "אתה רואה את גג הבניין? שם היתה העמדה שלי במלחמת העצמאות". קשה לדמיין את האדמו"ר מסערט-וויז'ניץ, עם הקפוטה והשטריימל, כשהוא לובש מדי צה"ל, אבל לפני 64 שנים היה הרב הגר אחד מלוחמי המחלקה הדתית בגדוד 22 של חטיבת כרמלי, החטיבה שלחמה לשיחרור חיפה והגליל. הרב אליעזר הגר נולד במוצאי יום כיפור תרפ"ה, 8 באוקטובר 1924 , בגרוסוורדיין שברומניה, לרבי ברוך הגר, האדמו"ר מסערט-ויז'ניץ. בשנת תש"ז (1947 ) עלה לארץ באוניית מעפילים, נעצר בנמל חיפה ונכלא במחנה המעצר בעתלית. "אביו היה ציוני בלב ונפש", מספר מפקדו במחלקה, יואב רוזנבלום, תושב חיפה מאז ועד היום. "האב האדמו"ר הורה לבן להתגייס ל'הגנה', עוד טרם הקמת צה"ל. שמעתי מפי אבי ז"ל, שהיה מבאי ביתו של הרב ברוך הגר זצ"ל, אביו של אליעזר, שהוא מאד התגאה בבנו הלוחם". כך הגיע הבן, שנקרא אז בפי כל לייזר, למחלקה הדתית של גדוד 22 , עדיין בלא חתימת זקן. "הכרנו אותו כשהוריו הגיעו לחיפה", מספר לוחם נוסף במחלקה, בנימין אילן. "היינו אז בחוג צעירים של הפועל המזרחי, 'המשמרת הצעירה'. לייזר הגר נקלט אצלנו במשמרת. אני זוכר אותו מסתובב במכנסיים קצרים. כשהחל הגיוס הוא התגייס איתנו למחלקה הדתית בגדוד 22 . שם היה איתנו בעמדות בחיפה, בעיר התחתית וברחוב השומר, ואח"כ בעיר התחתית, במרכז המסחרי החדש". מפקדו יואב רוזנבלום: "חייל מהליגה הראשונה" ראשיתה של חטיבת כרמלי, בפקודת המטה הארצי של ההגנה מנובמבר 1947 . דוד בן גוריון החליט להקים מתוך גדודי ופלוגות החי"ש בערים ובמחוזות, שש חטיבות סדירות ולגייס את כל הכוח המסוגל ללחימה. בצפון הקימה מיפקדת ההגנה את חטיבת לבנוני, שנקראה בתוכניות המוקדמות 'חטיבת הצפון' וכללה את כל המרחב שמזכרון יעקב וצפונה. מפקדה של החטיבה היה משה כרמל, לימים שר התחבורה בממשלת לוי אשכול, והיא כללה את כל כוחות החי"ש במרחב. ב 28- בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזרעאל, כנרת, גלבוע ועד תל חי, וחטיבת כרמלי באזור חיפה ונפת זבולון, כלומר חיפה והגליל המערבי. החטיבה נקראה כך הן של שם מפקדה הראשון, משה כרמל, והן על שם הר הכרמל. במקביל פעלה בגיזרת חטיבת יפתח של הפלמ"ח. למסגרת החטיבה הוכפפו שלושה גדודים: 21, 22 ו-23. במהלך המלחמה הוקם גדוד נוסף – 24. בגדוד 22 , בפלוגה ב', פעלה המחלקה הדתית. זו היתה מחלקה שכל חבריה היו חברי בני עקיבא, ואח"כ חברי הפועל המזרחי. כך נוצרה יחידה מגובשת של דתיים. "את כל הציוד – בגדים, נעליים, ושאר אפסנאות – הבאנו מהבית", מספר בנימין אילן. "עם גיוסנו הוטל עלינו להיכנס לפעילות קרבית נגד הכנופיות הערביות". בגדוד הזה לחם כמפקד כיתה (מ"כ) גם אבי, אפרים הוברמן ז"ל. ולמחלקה הזו הגיע גם העולה החדש לייזר הגר הצעיר, בן ה 24- . "חייל מהליגה הראשונה. בעל כושר, וגם חבר טוב", מגדיר אותו מפקדו יואב רוזנבלום. בספרון 'סיפורי סבא יואב' שהכין רוזנבלום למשפחתו, הוא כותב: "נער כחוש היה אליעזר, אבל עם כוח רצון עז. לא היתה פעולת קרב שנמנע מלהשתתף בה. הוא לא ויתר על כל מאמץ, ורץ עם כל חבריו". האדמו"ר צייר קריקטורות גדוד 22 החל את פעילותו עם הכרזת האו"ם על הקמת המדינה, בעמדות ההגנה בחיפה, ובדרכי התחבורה שלה. לאורך כל חורף תש"ח השתתף בסדרת מבצעים בעיר. סיפרתי ליואב רוזנבלום את הסיפור בו פתחנו, על הסיור של האדמו"ר עם מצנע. רוזנבלום הכיר היטב את העמדה. "6 שבועות ישבנו בעמדה הזאת, מול הערבים", הוא נזכר. "זה היה עוד לפני שיחרור חיפה. משם יצאנו לקרב על רמת יוחנן". כעשרה ימים לפני חג הפסח תש"ח, חודש לפני קום המדינה נשלח הגדוד, והמחלקה הדתית בתוכו, להשתתף בקרבות על רמת יוחנן. רוזנבלום, שהיה אז מ"כ, נזכר שבקרב על רמת יוחנן הלוחמים הלכו בטור, והרב הגר, לייזר הצעיר, פיגר אחר הלוחם שלפניו. "עם אור יום אנו מגיעים כמה מאות מטרים לפני בתי הכפר הערבי הושה, היא אושא מתקופת ר' יהודה הנשיא, מקום הסנהדרין. שדה שטוח היה לפנינו, וכל רגע האוייב יכול לפתוח באש ולקצור בנו. התפרסנו ב'שרשרת', כמו שלמדנו, יורים מהמותן ורצים לכיוון בתי הכפר. אני מריץ ומאיץ בלוחמי כיתתי, ומשגיח שישמרו על קו ישר עם חבריהם. אליעזר התקשה להשיג אותנו, והשתרך מאחור כשהוא נושם ונושף בכבדות. צעקתי עליו שיתקדם מהר יותר, גם כדי שלא ייפגע חלילה מירי של אחד מאיתנו. הוא פתח בריצה והדביק את הפער. בסופו של יום הכנענו את הכפר". בידיו של בנימין אילן ישנה תמונה ישנה, המצורפת כאן, שבה נראים הלוחמים מתש"ח ועל פניה נכתב בעט "כאן נמצא האדמו"ר מוויז'ניץ". על גב התמונה כתב בנימין אילן לפני שנים רבות: "תמונה זו צולמה במבנה, שבו היינו מוקפים ע"י הדרוזים באושא, בקרב על רמת יוחנן, מלחמת העצמאות תש"ח. על ידו יושב האדמו"ר. בנימין אילן מסומן ב-.X השנים נתנו אותותיהן בתמונה, וכיום כבר קשה לזהות את הדמויות. לוחם אחר במחלקה, דוד אקהויז, מספר כי "בקרב על רמת יוחנן, בפעם הראשונה היו לנו הרוגים במחלקה. הרב הגר, פעם ראשונה בחייו, ראה את הדם וקיבל הלם קרב. לכן העבירו אותו לתפקיד קשר". בתפקיד הזה המשיך האדמו"ר דהיום להשתתף בלחימה. על סף הקמת המדינה השתתף גדוד 22 במבצע 'בן עמי' לשיחרור הגליל המערבי, כולל כיבוש בצת. יומיים אחרי הקמת המדינה, ב 16-17- במאי, לחם הגדוד לשחרור עכו, ובהמשך השתתף בהדיפת הסורים מעמק הירדן, ושיחרור שער הגולן, מסדה וצמח; לחם בקרב הכושל לשיחרור ג'נין, בבלימת הצבא הסורי הפולש במשמר הירדן, ובמבצע 'חירם' לשיחרור הגליל, כולל כיבוש הכפרים אדיסה, חולה ומרכבה, שהוחזרו אח"כ ללבנונים בפקודת בן-גוריון, כיוון שהיו מעבר לגבול הבינלאומי, גבול ישראל-לבנון עד היום. "אחרי שיחרור חיפה הוזמנה כל המחלקה לבית הורי לרחוב מלצ'ט בחיפה", נזכר יואב רוזנבלום. "הגיעו כל המחלקה, כולל הבנות ששירתו עמנו, בהן בנות של רבנים מפורסמים מחיפה. גם הרב הגר היה איתנו. אבא שלי שאל אותי: מי זה? אמרתי: זה הבן של הרֶבֶּה (השם העממי של הרבי) מוויז'ניץ. ואז אבא שלי אמר: "הבחור הזה נראה לי משהו מיוחד. אור קורן מפניו". הרב הגר המשיך לשרת עד סוף מלחמת העצמאות. תרומתו למחלקה היתה גם מבחינה חברתית ותרבותית. במיוחד התפרסם כצייר קריקטורות על מאורעות הזמן, אותם הציג על לוחות המודעות שבבסיס. "חבל שלא שמרנו את ציוריו הנפלאים והקריקטורות שלו", אומר יואב רוזנבלום. "תארו לכם שהיינו מציגים ציורים אלו עכשיו, על לוח המודעות ברמת ויז'ניץ..." החשמלאי שהפך לאדמו"ר אחרי שהסתיימה המלחמה פנה אליעזר הגר לעסוק במקצועו, חשמלאי. היתה לו חנות חשמל ברחוב הפועל, שם היה מתקן מכשירי רדיו. אחר כך עבד במשרד הסעד. כעבור שנה, לאחר מות אביו ברוך זצ"ל, שהיה כאמור ה'רֶבֶּה' של סערט-ויז'ניץ בחיפה, נבחר אליעזר כמחליפו, האדמו"ר של אוכלוסיית ויז'ניץ. גם כאדמו"ר, לאורך כל השנים, שמר על יחסי רעות קרובים עם חבריו למחלקה. נזכר בנימין אילן: "בשנים הראשונות היינו באים לשמחות ברמת ויז'ניץ. הוא הזמין אותנו לבר-המצווה של אחד הבנים שלו. באופן טבעי הרכבתי את הילד על הכתפיים. החסידים, שנרעשו מהעובדה שחובש כיפה סרוגה מרכיב על הכתפיים את הבן של האדמו"ר, ביקשו למשוך אותו ממני. הרב הגר הרגיע אותם ואמר להם: 'תשאירו אותו'". ויואב רוזנבלום מספר: "פעם הלכתי אליו לפגישה עם חבר נוסף מהמחלקה מחיפה, אלכס לחר ז"ל. עמדנו מחוץ לחדרו, ואיתנו עוד כעשרה אנשים מחסידי ויז'ניץ, שהמתינו גם הם לפגוש את האדמו"ר ביחידות. כשהוא שמע שאנחנו מחכים לו, עזב את הכל ובא אלינו במהירות, ומיד חיבק אותנו. הרגשנו לא נעים. בכל זאת עשרה אנשים ממתינים לפגוש אותו עוד לפנינו. אבל הרב הגר קודם כל מיהר אלינו, חבריו למחלקה". אני לא יכול שלא לסיים בנימה אישית. כמו שכבר כתבתי, גם אבי זכרונו לברכה, אפרים הוברמן, היה מלוחמי המחלקה הדתית בגדוד 22 , חברו הקרוב של האדמו"ר מסערט-ויז'ניץ, הרב אליעזר הגר. כילד, בחיפה, הייתי הולך בשמחת תורה, עם אבא ועם חברו הקרוב יהודה כוכבא ז"ל, לראות את הריקודים הנלהבים של חסידי ויז'ניץ בהקפות עם ספרי התורה. כשהאדמו"ר ראה אותם בדלת בית הכנסת, הוא סימן להם בידיו לגשת אליו, לפליאת כל החסידים. במאור פנים ובחום קיבל את פניהם, באותה אחוות לוחמים שנשמרה מאז תש"ח, "כי רעות שכזאת לעולם, לא תיתן את ליבנו לשכוח / אהבה מקודשת בדם, את תשובי בינינו לפרוח".