דעה: למה חוק הגיור לא מעניין (כמעט) אף אחד?

ראו זה פלא, אותם אנשים שעבורם ההחלטה על ביטול חוק הגיור אמורה להיות משמעותית אינם מתעניינים כלל בנושא. למה ומדוע? כי להם זה באמת לא אכפת

דעה: למה חוק הגיור לא מעניין (כמעט) אף אחד?

השבוע הוציאה הממשלה את העוקץ מחוק הגיור במתכונתו הישנה והחזירה את הסמכות הבלעדית לקביעת הרכבי בתי הדין לגיור בידי הרב הראשי.

רבני צוהר יצאו במתקפה ואמרו שהחלטה זו תעודד התבוללות ואילו אנשי הרבנות הראשית והרבנים החרדים וגם המכונים "חרדלי"ם" מברכים  על ההחלטה החדשה באומרם כי בכך נמנע מצב של הכנסת אנשים שאינם יהודים על פי ההלכה לתוך עם ישראל.

אולם ראו זה פלא,אותם אנשים שעבורם החלטה זו אמורה להיות משמעותית אינם מתעניינים כלל בנושא. למה ומדוע? כי להם זה באמת לא אכפת. למי שלא יודע כדאי לספר כי חיים בתוכנו כמה מאות אלפי אנשים הרואים עצמם ישראלים ויהודים וזה בכלל לא אכפת להם שהממסד הרבני רואה בהם "גויים". ישנם מעטים מהם שמתעוררים לעניין כאשר במקרה בן הזוג שלהם בא ממשפחה דתית או מסורתית ומפריעה לו או להוריו העובדה שהם אינם יכולים להינשא כדת משה וישראל. אנשים אלו, כאמור אינם רבים ויעידו על כך בתי הדין לגיור הקיימים היום, שאינם עמוסים בעבודה…

וכך לאט לאט, נוצר מצב בעם ישראל בו גם בארץ מתפתחת תופעה של התבוללות באחוזים הולכים וגדלים, התבוללות שאיננה תודעתית, כי אם הלכתית. שהרי כל אותם אנשים שאינם יהודים על פי ההלכה, רואים את עצמם כיהודים וכישראלים ופעמים רבות אף עושים ברית מילה לילדים שלהם, חוגגים להם בר מצווה ומחנכים אותם בצורה מסורתית וממש לא אכפת להם שהממסד איננו רואה בהם יהודים.

גם "חוק הגיור" במתכונתו הקודמת לא היה מביא זרם של מתגיירים לבתי הדין ובוודאי שגם במתכונת החדשה זה לא יקרה. בכדי שהמצב ישתנה ולאנשים החיים בתוכנו יהיה אכפת בכלל האם הם יהודים על פי ההלכה יש צורך בהגברת הזהות היהודית ,בחיזוק התודעה היהודית ובחיזוק ההבנה שההלכה היהודית היא מרכיב עיקרי בזהות היהודית.

במקום לחשוב כיצד מתמודדים עם שורשה של הבעיה, עוסק העולם הרבני על כל גווניו בשאלה ההלכתית ובשאלת הסמכות החוקית. וויכוח זה הגולש לפסים אישיים ולמחלוקות כיתתיות רק מרחיק עוד יותר את הציבור הזקוק לגיור מלהתקרב לבתי הדין לגיור על צורותיו השונות.

בסופו של דבר, מי שמכיר את ההתנהלות המעשית בבתי הדין לגיור יודע שהם הולכים ,בדרך כלל ,בצורה מקלה ביותר ולמעשה בשטח אין פערים גדולים בין המחמירים למקלים. (חוץ מכמה נקודות שאין כאן המקום לעסוק בהם), כי גם בתי הדין לגיור אינם עומדים על קבלת מצוות באופן מלא של כל פסיק בהלכה.

לכן חבל מאוד שבמקום ליצור דיאלוג בין הדעות השונות על מנת להגיע להבנה בשטח בין הדעות השונות בהלכות גיור, ועם רצון טוב-אפשרי הדבר, הוויכוח גולש להשמצות והכללות ואיננו לגופו של עניין.

בצורה כזו הרבנות הראשית פוגעת בראש ובראשונה בעצמה, כי כוחה האמיתי איננו נובע מן הסמכות החוקית,אלא מן האימון שהציבור הרחב ירגיש כלפיה. הציבור הרחב שאיננו מבין בהלכה, מבין באופן פשוט שאם יש מחלוקת כדאי לברוח ממנה…הוא מבין שהרבנות הראשית מחמירה יותר ואיננו מבין מדוע הוא צריך להישמע לה ולא ולמי שמקל יותר.

ואילו המתגיירים הפוטנציאלים… אותם זה בכלל לא מעניין… ואנחנו – במקום לקרב אותם,רבים אחד עם השני ומרחיקים אותם מן הגיור ומן הזהות היהודית במו ידינו.

==הרב אלי קפלן הוא ראש הגרעין התורני במעלה אדומים

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

4 תגובות
הצג את כל התגובות