התאריך של יום הזכרון הוא אנטי-יהודי - סרוגים

התאריך של יום הזכרון הוא אנטי-יהודי

האמת צריכה להיאמר, קביעת יום האבל הלאומי על חללי מערכות ישראל בערבו של יום העצמאות היא מעשה הנוגד את ההלכה ופעולה לא אנושית נגד המשפחות השכולות

התאריך של יום הזכרון הוא אנטי-יהודי
  להפריד בין האבל לבין השמחה. בית עלמין צבאי (הדס פרוש, פלאש90)

האמת צריכה להיאמר, קביעת יום האבל הלאומי על חללי מערכות ישראל בערבו של יום העצמאות היא מעשה אנטי-יהודי ופעולה לא אנושית נגד המשפחות השכולות.

חובה על עם ישראל להקדיש יום אחד בשנה לזכר בניו-גיבוריו שמסרו נפשם על קדושת העם והארץ, אך אסור כי יום זה יהיה כל כך סמוך ליום העצמאות. ההסבר האפולוגטי לפיו רק בגלל המחיר של 'יום הזכרון' אפשר לזכות ל'יום העצמאות' לא נובע ממקור יהודי אלא מתוך מחשבת העבודה הזרה שגם במאה ה-21 רוחה מסתבר עדיין שורה בארץ.

היהדות מדריכה אותנו להפריד ככל שניתן בין מוות לחיים, כל הלכות טומאה וטהרה מדריכות את היהודי כי מי שנפגש עם המוות מנוע מלהתקרב אל הקודש. ובשאלה של סדרי עדיפויות "מעבירין (מזיזין) את המת מלפני הכלה, מפני שכבוד החיים קודם לכבוד המתים". האבלים אינם משתתפים בשמחות ומאידך, בשמחות מתעלמים מהאבל.

"במותם ציוו לנו את החיים" הוא אולי משפט ספרותי מרגש של חיים נחמן ביאליק, אבל הוא ההפך מההלכה היהודית האומרת כי "אין שטר (קנין) לאחר מיתה". רק מי שחי – יכול לפעול ולצוות ומי שנפטר כבר איננו.

לא עוברים מאבל לשמחה בלחיצת כפתור

ומעבר למישור האמוני, יש כאן מעשה לא מוסרי נגד המשפחות השכולות. עבור אותם בנים, אחים, רעיות והורים העולם נחרב מאותו יום בו הגיעה הבשורה הקשה על מות יקיריהן, אבל ביום הזכרון, גם הפצעים שהגלידו נפתחים מחדש. מספיק לראות את פניהם בזמן הצפירה, התפילות או הטקסים כדי להבין שעבורם ביום זה – הכל מתעורר.

האם מישהו חושב שאב שכול יכול "בלחיצת כפתור" לעבור מהאבל של יום הזכרון ל"חגיגות" של יום העצמאות? כמה חוסר התחשבות יש במי שחותך במשך יום שלם בבשר החי, ומצפה כי בתוך הדקות הכל יבריא והאבלים יוכלו לצאת למופעי הרחוב בחוצות הערים? מספיק לשבת ביום הזכרון כמה דקות עם אם שכולה או עם יתומים כדי להבין שבימים הקרובים כבר אי אפשר יותר לשמוח.

ההלכה היהודית מרחיקה ככל שניתן בין ימי אבל לימי שמחה, עד כדי כך, שבהלכה ישנו איסור לערוך הספדים שלושים יום לפני הרגל, כדברי האמורא שמואל: "לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום". את ימי הזכרון היהודים – עשרה בטבת י"ז בתמוז ובעיקר תשעה באב קבעו במרחק גדול מהחגים, כדי לא לערב את העצב בשמחה.

כדאי הוא שמדינת ישראל תזיז את יום הזכרון לבניה-בוניה ותרחיק אותו מיום השמחה וההודאה של ה' באייר, בשביל המוסר, בשביל היהדות, בשביל המשפחות השכולות.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
20 תגובות - 20 דיונים מיין לפי
1
חזק וברוך!
| 22-04-2015 13:18
2
כמה שטויות בטור אחד
חוזר עכשיו מהר הרצל | 22-04-2015 13:21
אריה היקר והנחרץ. טעויות רבות במאמרך. ראשית, יום הזיכרון אינו יום של טומאת המוות. לכך נועד יום הפטירה האישי של כל חייל. יום הזיכרון הוא יום כללי וכידוע אין טומאה בציבור. זהו יום של קדושה, רוממות הוד וחשבון נפש. ממש כיום התענית בערב פורים. שנית, רבים רבים מההורים השכולים דווקא שמחים בקשר בין הימים. אין כאן חלילה מעבר אוטומטי אלא הבנה שהכרת הטוב ושמחת החיים מלווה את צער הנופלים. וכי יש יום בשנה בו ההורים השכולים אינם בצער ויגון?? ישנם הורים שהמעבר הצמוד קשה וישנם שהפרוד יהיה קשה יותר. הנח לנחרצות העניין מורכב כנפשו של כל אדם. קצת רגישות בדברים ונחת כדברי חכמים לא יזיקו. חג עצמאות שמח ולגאולה שלמה!
3
ומה עם תענית אסתר לפני פורים?
נו באמת... | 22-04-2015 13:29
זה וויכוח ישן, אבל די מלקחת בעלות על היהדות
4
תאריך הלכתי!!!
א.ל. | 22-04-2015 13:58
לכותב היקר: בבקשה תפתח את השו"ת של החיד"א "חיים שאל" חלק ב' סימן י"א, ותווכח שיש היגיון רב בקביעת יום הזיכרון לפני יום החג הגדול.
5
זה היה רעיון של הרב גורן...
אזרחי | 22-04-2015 14:00
בשנים הראשונות לקום המדינה לא היה בכלל יום הזכרון לנופלים. הטקסים לנופלים התקיימו בכ' בתמוז שהיה אז "יום הצבא". בשנת 51 הוצמד יום הזכרון ליום העצמאות על בסיס הצעה של הרב גורן.
6
וכשד' אייר יוצא במוצ"ש זהו שיא העיוות
| 22-04-2015 14:07
דוחים את שני הימים והופכים את ה' אייר ליום אבל. החלטה שהתקבלה על ידי רבנות ראשית המורכבת מרבנים שכלל לא מחשיבים את היום
7
זה לא הרב גורן.
בעוז ובתעצומות | 22-04-2015 14:33
הרב גורן קבע זה כתאריך זמני! עיין בספרו. ההשוואה לתענית אסתר היא טיפשית, כיון שתענית אסתר אינה תענית של אבל, אלא של זכרון לתענית הלוחמים.
8
הנה רעיון לפתרון הבעיה:
אסף | 22-04-2015 14:36
יום המשפחות השכולות יהיה בכלל בערב יום הזיכרון אחה״צ. יתחיל עם צפירה של שתי דקות ואז יהיו הטקסים בהר הרצל ובקריית שאול והעלייה לקברים והשידורים מסביב לסיפורים האישיים. חצי יום של הזדהות עם כאב המשפחות. יום הזיכרון עצמו יהיה יום של גאווה לאומית והצדעה ללוחמים, סיורים בעקבות לוחמים ושידורים על סיפורי הגבורה. לא יום אבל ולא יום עצוב. יום מלא משמעות וזיכרון הגבורה של הלוחמים. ואז יום העצמאות יגיע בשמחה ובהלל בלי המעבר החד והקשה למשפחות השכולות, שעלו לקבר כבר יממה לפני, בלי הבעיות ההלכתיות עליהם אתה מדבר בכתבה ובלי הבעיה הקשה לדעתי של הפיכת היום המשמעותי הזה -יום הזיכרון- מיום גבורה והצדעה ליום של עצב על גבול הדיכאון. חייבים לשנות את זה והגיע הזמן. יום אישי יום ערכי ויום חג
9
תמיד יש את החכמולוגים שנולדו לחלוק
pop | 22-04-2015 14:44
כך נקבע לאחר מחשבה מרובה. אפשר לחפש תשומת לב בעניין אחר. מספיק עם הדמגוגיה המעוותת.
10
חולק מכל וכול גם על התוכן וגם על המנגינה
ישראל מלמד | 22-04-2015 14:53
המשפט שנאמר על דבר שישראל נוהגים שנראה שאינו כשורה "הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים". נכון על מנהג זה שהוא עמוק יותר ונכון יותר מהצעות הכותב. יום הזיכרון כשמו וכפשוטו הוא יום זיכרון וכבוד ולא יום אבל. בדיוק כמו במגילת אסתר "ימי הצומות וזעקתם וימי משתה ושמחה" שמצמידים אותם כאשר יום הצום הוא זה שמעמיק את השמחה שלא תהיה הוללות. גם ביום העצמאות אין ספק שיום הזיכרון מעמיק את ההבנה של מהי המדינה ומטרתה והופך את השמחה מהוללות לגילו ברעדה. אפשר לומר כמעט להיפך מהכותב. בכל שמחה אנחנו מכניסים את המימד של הזיכרון והצער. אם זה עבדים היינו והמרור בפסח. ואם זה זכר ליציאת מצרים בכל קידוש. ואפר על ראש חתנים דווקא ברגע השמח ביותר. איני מכיר את הכותב, אבל רוח ההפרדה הנושבת במאמר והתפיסה הדיכוטומית מזכירה בית מדרש מסויים הדוגל בהפרדה בין קודש לחול, בין זרע אדם לזרע בהמה, ובכלל להפריד בין הדבקות של בני ישראל אחד בשני. המאמר חוטא לדעתי גם ביוהרא וחוסר כבוד למשפחות. ולכל מי שסובר אחרת שזה שייך לאותו בית מדרש כנ"ל
11
חזק וברוך!
דוד | 22-04-2015 15:01
מאמר מלא בדעת תורה! אכן חשוב להבין זאת!
12
סותר את האג'נדה שלך, אבל לא את היהדות!
| 22-04-2015 15:20
היהדות מדריכה אותנו להיות שליטים על הרגש. אנחנו בעלי הבית. התורה יכולה לצוות אותך לשמוח בחגים ובשבתות ולהתענות בצומות . לשמוח באדר ולמעט בשמחה באב. לשמוח בפסח ולהיות אבל בימי הספירה. הכאב והשמחה שזורים זה בזה. אני לא נכנס לרגשות המשפחות השכולות. זה לא יום פרטי. אם היה זה יום פרטי היה מקום לברר מה רצונם של המשפחות (שלא בהכרח תואם את דעתך). במובן הלאומי זה אותו היחס בין ט' באב שבו אני מתעסקים בחורבן ובכאב, לעומת ט"ו באב שבו אנחנו מתעסקים בנחמה ושמחה.
13
כל שנה אויבער חוכעם אחר מעלה את זה
נו שוין | 22-04-2015 15:23
קצת ענווה וצניעות לא יזיקו לטון המתלהם שעולה במאמר
14
האמת של מי ?
משה | 22-04-2015 15:30
לא אמת יש בדברים . לא מצד ההלכה ולא מצד הרעיון הרוחני קיימת סתירה למנהג האמיתי הזה של הצמדת יום הזכרון ויום העצמאות
15
מזל שחילונים הקימו את המדינה אחרת לא
| 22-04-2015 16:10
היתה קמה. מזל שחילונים מנהיגים את המדינה אחרת לא היתה שורדת
16
טעות בהנחת יסוד והרבה מסקנות מוטעות
איתי | 22-04-2015 16:11
כל המאמר בנוי על כך שיום הזכרון נועד למשפחות השכולות. אך להם יש יום זכרון כל יום שיקיריהם חסרים להם והם אינם זקוקים ליום הזה. אכן לא צריך לעסוק ביותר מידי בכי ביום הזכרון, אך יש ביום זה חיזוק מאוד גדול של הזהות היהודית אצל כל איש אשר נפש יהודי בלבבו פנימה. והנח להם לישראל, אם אינם נביאים, בני נביאים הם. ודילוגו עליי אהבה ולא קטרוג.
17
הבעיה שלך
מישהו | 22-04-2015 16:18
בס״ד הבעיה היא שאתה חושב שיום הזיכרון הוא יום אבל. והוא לא. הוא יום התחזקות וגבורה. לפי דעתי זה בדיוק הזמן. מתוך הגבורה והקדושה של החיילים מגיעים לקיום המדינה. ומה שאמרת על ימי האבל זה ממש לא נכון. י׳ בטבת הוא פחות משבוע אחרי חנוכה. ט׳ באב הוא פחות משבוע לפני ט״ו באב. חג שמח
18
כמה רגישות יש בתורה לנפש האדם. ללמוד וליישם.
שירה | 23-04-2015 1:11
למען המשפחות הכואבות. יש לפעול מיד להקדמת יום הזיכרון לפחות בכמה ימים. כדי לאפשר להם לחגוג את יום העצמאות עם כל עם ישראל...
19
למגיב מס' 10, מבית מדרש מסוים
שבברל | 23-04-2015 22:48
כנראה שאתה שייך לבית מדרש מסוים שמתנגד מאד לישיבות "הקו" בלי להכיר לעומק את תורתו של אותו בית מדרש.דווקא בישיבות הקו מאד אוהבים את הצמדת יום העצמאות ליום הזיכרון (במובנו המקורי, שהוא יום חיבור לגבורת החיילים ולא יום אבל). זה שיש בית מדרש שההבחנות שלו בין קודש לחול, ובין חול לטומאה, שונות מההבחנות שלך, זה לא הופך את ההבחנות שלך ל"נורמליות" ואת שלו ל"קיצוניות" ו"מבטלות דעות אחרות".
20
מתחיל בגנות ומסיים בשבח. הימים מחוברים
כמו יומיים של ר"ה | 23-04-2015 23:22
מנה של קודש כפול היה