ביום השואה: באירופה קוראים לסמן תוצרת יהודית - סרוגים

ביום השואה: באירופה קוראים לסמן תוצרת יהודית

70 שנה אחרי השואה והאנטישמיות עדיין שם. 16 שרי חוץ מהאיחוד האירופי מבקשים לקדם מהלך לסימון מוצרים מההתנחלויות כדי לשמר את פתרון שתי המדינות

author-image
ביום השואה: באירופה קוראים לסמן תוצרת יהודית
  (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

דווקא ביום השואה, באירופה מבקשים לסמן תוצרת יהודית.

כתב 'הארץ' ברק רביד מפרסם כי 16 שרי חוץ מתוך 28 המדינות החברות באיחוד האירופי שיגרו מכתב ובו קריאה לקדם מהלך לסימון תוצרת המיוצרת מעבר לקו הירוק.

על המכתב שפורסם ב'הארץ' חתומים נציגים מצרפת, בריטניה, ספרד, איטליה, בלגיה, שבדיה, מלטה, אוסטריה, אירלנד, פורטוגל, סלובניה, הונגריה, פינלנד, דנמרק, הולנד ולוקסמבורג.

מטרת הסימון של המוצרים, היא לדבריהם "צעד חשוב לקראת יישום מלא של המדיניות ארוכת השנים של האיחוד האירופי לשימור פתרון שתי המדינות".

יש לציין כי מהלך דומה הותנע לפני שנתיים, אך הוקפא על רקע המו"מ בין ישראל והפלסטינים, אך כעת נראה שהחרם האירופי מופשר.

ההערכה בישראל היא כי באירופה נמנעו מהמהלך עד כה כדי לא "להתערב" בבחירות בישראל, וכעת לאחר נצחונו של נתניהו ועל רקע הרכבת הממשלה, מבקשים האירופים ללחוץ על ישראל כדי להגיע לויתורים לפלסטינים.

ברשת כבר ציינו את הקשר של ההחלטה לבין יום השואה, ותהו האם המוצרים יסומנו באות J או במגן דוד צהוב.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
תוצרת יהודית? זה נגד הכיבוש!!!
נועה | 16-04-2015 14:50
רק כך אפשר לעצור את גלגליו הדורסניים של מנגנון הכיבוש. גזילת אדמות ודיכוי חופש היו מנת חלקנו משך אלפי שנים. הגיע הזמן להשתחרר מעול הכיבוש שמאכל כל חלקה טובה במפעל הציוניץ הלוואי שמדינות אירופה יצליחו ובכך תוחזר לנו מדינת ישראל הטובה ויפה.
2
כל כך כואב לי כעמנואל לכתוב זאת
קנדיוטי | 16-04-2015 14:54
סלחו לי חסידי הפוליטיקלי קורקט: רבים מצאצאי הנרצחים פגשו את כל הפוסטראומה השואתית בסלון הבית, אך לא למדו דבר מסבתא, לא הפנימו את צוואת הסבא. מה טעם בטקסים ונסיעות בני נוער לפולין, כשמנגד מתעלמים (שוב) מסכנת השטן האיסלאמו-אירופי, סומים בערפל רצים לחבקו, מקריבים לו בזדון את אחיהם (התנתקות אוסלו וכו'). מה יהיה מוריס ? עד מתי ?
3
וכבישים ליהודים בלבד ביו"ש? מה זה?
| 16-04-2015 17:17
4
בדורות שלפנינו היה ענין הקדושה והצניעות חשוב
| 26-04-2015 20:50
בדורות שלפנינו היה ענין הקדושה והצניעות מן הדברים החמורים ביותר בכל קהילות ישראל, שהיו שומרים על קדושתם בעוז בכל עת ובכל מקום ובכל זמן, ונשמרים מכל משמר, עד כדי מסירות נפש ממש. וכמאמרו הנוקב של השרף הזקן מקאצק זצוק"ל בפרשא דידן פרשת קדושים, שמתחלת (ויקרא יט, ב): "קדושים תהיו", ומסיימת (שם כ, כז): "דמיהם בם". ופירש שסופה נעוץ בתחילתה, ואמר בחריפות אש לשון קדשו: "בלוט זאל זיך גיסען,און הייליג זאלסטו זיין!" [דם שיישפך, ובקדושתך תישמר!]. לא רק בגדולי הדור הדברים אמורים המסירת נפש, אלא אף אנשים פשוטים ונשים מהמון העם, היו יודעים ומבינים שדברים אלו ואביזרייהו הינם ביהרג ואל יעבור! פשוטו כמשמעו! ידוע המעשה הנורא שהתרחש בימי השואה, עם תשעים ושלש בנות יעקב, והמעשה נתפרסם בשעתו בכל העולם. היה זה בעת שנכנסו הגרמנים הארורים ימ"ש במצעד ניצחוןרווי שנאה ואכזריות אל תוככי העיר קראקוב המעטירה שבפולני שבפולניה. אותה שעה שהו בבנין בית הספר הגדול 'בית יעקב' שבקראקא – אשר בנתה והקימה במסירות נפש מרת שרה שנירר ע"ה – תשעים ושלש בנות סמינר, שהיו במקום ביחד עם מורותיהן. הן מצאו להם מקום מחבוא ומסתור באחד המרתפים שבבנין, אבל עינם החדה של הנאצים לא דילגה על הבנין המפואר וההדור הזה, והם שעטו פנימה בחיפושים נמרצים אחר נפש חיה. – עד מהרה הגיעו לאוזני הבנות קולות מגפי הקלגסים הרשעים, שגילו את כל הקבוצה הגדולה הזו. בהיות הנאצים באותה עת שכורי ניצחון מהכיבוש הקל והמהיר שבנפילת כל פולין לידיהם [בליץ קרוג], עשו בכל מקום ככל העולה על רוחם הזדונית. אף כאן לא מיהרו להרוג את טרפם, הם העלו תחילה את כל קבוצת הבנות עם מורותיהן אל האולם הגדול שבמרכז הבנין, שם הלבישו את כולן בכותנות לבנות, ואמרו להן שיתכוננו לקראת ערב, כשיסיימו החיילים את סיור הניצחון בעיר ויחזרו להתעלל בהן... אבל הבנות הקדושות ומורותיהן ידעו היטב את אשר לפניהן, הן הצליחו להשיג בסודי סודות כדורי סם המוות בשביל כל התלמידות. והיו המורות מסבירות לתלמידותיהן בבכיות נוראות את גודל השעה שזכו אליה כעת, שהזדמנה לפניהן המצוה הנדירה של קידוש השם, שהרי הן בייהרג ואל יעבור! אחת מאותן מורות צדיקות הספיקה לכתוב משם מכתב מיוחד אל אחד מגדולי הרבנים של אגודת ישראל באמריקה, להודיע את אשר עומד לפניהן, ושלחה את המכתב אל הגטו שעדיין היה קיים באותה עת. [המכתב הגיע ליעדו באמריקה, ותצלומו שמור עד היום, ומופיעה 'פרספקטיבה' ממנו בכמה ספרים של מאורעות השואה]. לאחר מכן ברכו כולן יחדיו בבכיות נוראות ובשמחה עצומה שבלב, ברכת המצוה: "אשר קדשנו במצוותי במצוותיו וציונו על קידוש השם!", ונטלו כולן יחדיו את גלולות סם המוות poison , ומסרו נפשותיהן בטהרה ובקדושה נפלאה, ולעת ערב כשהגיעו הרשעים מצאו כולן מתים!!! [כיום ישנם בכמה מקומות בארץ רחובות וגנים הנקראים על שמן: "גן תשעים ושלוש", או "רחוב תשעים ושלוש", על שם אותם צ"ג נערות ישראל קדושות הי"ד]. אלו היו נערות פשוטות ומורות רגילות, ככל בית ישראל, לא רבניות צדקניות מיוחדות. – אלא שכך היתה אווירת הקדושה חדורה בבתי ישראל אפי' הפשוטים ביותר, והיה פשוט אצלן שעל דברים אלו הולכים עד הסוף, במסירות במסירות נפש על קידוש השם!