ההצבעה הדרמטית שנערכה הלילה ופתחה רשמית את המרוץ לכנסת ה-26, סימנה גם נקודת מפנה היסטורית בקריירה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. עם אישור החוק במליאה, רשם נתניהו תקדים פוליטי יוצא דופן כאשר הפך לראש הממשלה הראשון מאז שלהי שנות ה-80 שמביא את הממשלה שלו לקו הסיום של קדנציה מלאה לחלוטין.
ההישג הזה לא הגיע בקלות ונמתח עד לרגעים האחרונים שלפני ההצבעה. בקואליציה ניהלו מלחמה של ממש על כל קול כדי להבטיח את הרוב הדרוש של 61 חברי כנסת, על רקע היעמדותם של מספר חברי כנסת שלא ענו לטלפונים ונעלמו מהמליאה, בהם ח"כ דן אילוז. באותם רגעים שרר חשש כבד בקרב ראשי המפלגות כי המהלך כולו עלול לקרוס בהיעדר תמיכה מספקת.
כדי לפתור את הפלונטר ולייצב את השורות, הוזעקו בדחיפות למשכן ראש הממשלה ושר הביטחון, במטרה לפקח מקרוב על גיוס האצבעות. רק לאחר מאמצים קדחתניים הושגה האצבע ה-61 המיוחלת, חוק הפיזור אושר סופית, והכנסת הנוכחית התפזרה באופן רשמי, כאשר פגרת הבחירות תחל כבר מחר ותימשך עד להשבעת הבית הבא.
במציאות הפוליטית של מדינת ישראל, המאופיינת בשלושת העשורים האחרונים במשברים תכופים, פירוק שותפויות מוקדם וסבבי בחירות בלתי נגמרים, מדובר באירוע יוצא דופן כמעט בכל קנה מידה. היכולת של נתניהו לשמור על יציבות הקואליציה ולסגור תקופת כהונה שלמה ללא קיצורים היא מחזה שלא נראה בישראל כבר קרוב לארבעה עשורים.
"קדנציה מלאה" של חוסר אחריות ופוליטיזציה של הביטחון, הגיע הזמן למנהיגות ראויה...