בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק בהרכב השופטים, בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, השופטת גילה כנפי-שטייניץ והשופטת רות רונן, קיבל החלטה דרמטית והוציא צו על-תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל בחירת עו"ד מיכאל ראביליו לתפקיד מבקר המדינה.
ההחלטה התקבלה בעקבות שורה ארוכה של עתירות מאוחדות שהוגשו על ידי סיעת כחול לבן המחנה הממלכתי, ח"כ קארין אלהרר וסיעת יש עתיד, תנועת "הישראלים" בראשות יאיא פינק, "אחים ואחיות לנשק", לשכת עורכי הדין בישראל, ח"כ נעמה לזימי והתנועה למען איכות השלטון. במרכז העתירות הללו עומדת הטענה המרכזית כי הליך הבחירה לקה בפגם שורשי של הפרת חשאיות ההצבעה, בניגוד מוחלט להוראות סעיף 7(א) לחוק-יסוד: מבקר המדינה.
לוח זמנים צפוף ביותר להגשת הטיעונים
נוכח חשיבותה הציבורית של הסוגיה ודחיפותה הברורה, קבעו השופטים סד זמנים מקוצר ומתוח במיוחד להמשך ניהול ההליך המשפטי בין כותלי בית המשפט. המשיבים בעתירות, ובהם הכנסת, יו"ר הכנסת, ראש הממשלה וסיעת הליכוד, נדרשים להגיש את תצהירי התשובה המפורטים שלהם עד ליום רביעי, 24.6.2026, בשעה 12:00 בצהריים בדיוק.
מיד לאחר מכן, העותרים השונים יצטרכו להגיש את עיקרי הטיעון המרוכזים מטעמם עד ליום חמישי, 25.6.2026, בשעה 16:00 אחרי הצהריים. בששל מורכבות העניין וסד הזמנים הדוחק, השופטים דרשו מכלל הצדדים המעורבים להגיש טיעון משפטי ממוקד ביותר, כאשר אורך כתבי הטענות הוגבל בקפידה ונקבע כי הוא לא יעלה על היקף של 10 עמודים בלבד.
הרחבת ההרכב ל-5 שופטים לקראת הדיון המכריע
השלב הבא והמכריע של הדרמה המשפטית הזו יגיע אל שולחן הדיונים בימים הקרובים, כאשר הדיון הפתוח והרשמי בהתנגדויות נקבע ליום ראשון, 28.6.2026, בשעה 9:00 בבוקר.
בהתאם לסמכותם החוקית של השופטים לפי סעיף 26(2) לחוק בתי המשפט, הם ראו לנכון להורות על כך שהמשך הדיון בעתירות העקרוניות הללו לא יתנהל בפני הרכב מצומצם של שלושה שופטים, אלא יורחב באופן משמעותי להרכב מיוחד של 5 שופטים. זהותם של חמשת השופטים שיכריעו בסופו של דבר בגורל הבחירה לתפקיד מבקר המדינה תיקבע בהמשך על ידי נשיא בית המשפט העליו
תגובות
לבגץ אין מנדט, ולדעה שלי יש ערך בדיוק כמו לדעה של השופטים.