הרב דוב ליאור משיב בתשובה באתר 'ישיבה' כי החשש מהשתלטות מוסלמית על הר הבית יותר כבד מאשר איסורי כרת אותם עלולים לעבור העולים להר.
בשאלה שמתרספמת באתר, נשאל הרב על הסחף הציבורי שיוצר לצערנו מצב שאנשים שאינם יראי שמים ח"ו עולים להר ואינם מקפידים על טבילה או על המסלול המותר, כשבנוסף על כך, עם חלק מהארגונים עולות גם נשים לא נשואות.
השואל מבקש לדעת, האם מצב זה אינו מצדיק את סגירת ההר ליהודים (בוודאי שגם לערבים)? האם על כל עשרה יהודים שיעלו להר, אחד יכשל בכרת, האין זה סיבה מספקת לאסור את העלייה לא רק כהוראה ליחידים אלא ברמה לאומית.
על כך השיב הרב: "לפעמים יש שאלה שאפשר לענות עליה בשאלה. האם זה שיהודים לא יעלו להר יגרום לכך שהמדינה תסגיר את ההר לערבים עקב חוסר ביקוש מצידנו? לאלו שלא שואלים דעת תורה זה לא משנה להם, מי שאכפת להם אלו בעיקר בני התורה."
בסוף התשובה הוסיף הרב "החשש שההר ייסגר לגמרי לכניסת יהודים חמור מהחשש שאתה מדבר עליו. אנחנו צריכים לשמור ולגאול את המקום."
התשובה הופיעה באתר ישיבה www.yeshiva.org.i
תגובות
לא יאומן כי יסופר אני לא מצליח להבין איך רב בסדר גודל של הרב ליאור יכול לומר דברים חמורים שרוח אפיקורסיות נובעת מתוכם. מותר להיכשל בכרת והעיקר לא נשאיר את הר הבית לערבים. עד לאן אפשר להידרדר מבחינה רעיונית. כעת מובנים לי דבריו של הרב אלחנן וסרמן הי"ד, שאמר: "הציונות היא עבודה זרה, ואילו הציונות הדתית היא עבודה זרה בשיתוף". מערבים השקפה עם ההלכה. רצוי מאוד לכל הרבנים של דורנו לעיין היטב בדברי גדולי רבני הציונות הדתית שכולם פסקו לאסור כל עלייה להר הבית, ומהם הראי"ה, בנו הרצי"ה, הרב ישראלי, הרב שפירא (כולם ראשי ישיבת מרכז הרב) והרב מרדכי אליהו.