אבל מי אמר שזו באמת היא? הוא מאוד נחמד, אבל דווקא איתו אעביר את שארית חיי? ומי יודע, אולי הנפש התאומה שלי בכלל מחכה לי מעבר לפינה?
במוקדם או במאוחר, השאלות האלה יתקפו פתאום, בלי התרעה. כמובן שהניסוח המדויק שלהן ישתנה מאדם לאדם, אך הרעיון הכללי זהה: אתם מתלבטים.
תחושת הספק שמתחילה לכרסם בכם, מובנת לחלוטין. הרי את ההחלטות החשובות בחיינו, אנחנו שוקלים בכובד ראש, מתייעצים, בוחנים, משווים ורק אז בוחרים. אין סיבה שכאשר מדובר בהחלטה המשמעותית של בחירת בן זוג לחיים, לא נתלבט.
למעשה, חוסר התלבטות מצביע על כך שהאדם אינו בשל לנישואין והיחס שלו כלפי העניין אינו רציני. ההתלבטות מעידה על מוכנות והבנה של הצעד הגורלי.
אבל מה קורה כאשר ההתלבטות היא עמוקה ופנימית יותר? יתכנו מצבים בהם ההתלבטות קשורה במאפיינים אישיותיים ומשקעים קודמים המעכבים הגעה לידי החלטה.
כדאי ומומלץ להכיר בקיומם, כדי להקל על ההתמודדות איתם. מה שנקרא, ידיעת המחלה – חצי תרופה.
ההססן הכרוני
טיפוסים מהזן הזה יהססו תמיד, בלי קשר לחשיבות העניין. הם יתחבטו מול מדפי החנות כאילו מדבר בעסקת חייהם ויביעו חוסר ביטחון כאשר ידרשו לקבל החלטה. גם לאחר הרכישה, הם יהססו האם אכן בחירתם מוצלחת וכדאית. החולצה הירוקה שקנתה בשבוע שעבר עוד מעוטרת בתווית הקנייה וקרטון האריזה של מערכת הסטריאו שוכב כבר חצי שנה בארון, כי אף פעם אין לדעת.
כאשר הם עומדים מול הסוגיה של בחירת בן זוג, הם חשים כאילו תהום עמוקה נפערה מתחת לרגליהם וחשש כבד מציף אותם. הקושי מתעצם לאור העובדה שבמקרה הזה, אופציית החלפה או זיכוי לא קיימת. הפחד מכך שלא יוכלו לסובב את הגלגל לאחור, משתק אותם וברוב המקרים הם פשוט יבחרו שלא לבחור.
הבית אינו מודל לחיקוי
הם לא אשמים בכך שהוריהם ניהלו מערכת יחסים כושלת, אך הם סוחבים איתם את חסכי הילדות. מבחינתם, כל מערכת זוגית שיכנסו אליה, נידונה לכישלון והם מעדיפים לוותר מלכתחילה.
לא מדובר דווקא בילדים להורים גרושים, אלא, ואולי בעיקר, כאלה אשר בתיהם היו לכאורה בסדר, אך מתחת לפני השטח, סערו הרוחות. אלו יחיו בחרדה מתמדת וספק רב לגבי היכולת שלהם לקיים מערכת יחסים תקינה, בלי שהיה להם מודל ראוי לחיקוי.
יתכן שהם ינסו להחליט, אך חוסר האמון והדימוי העצמי הירוד יגרמו להם לסגת.
בדרך לחתונה (פלאש90)
פחד ממחוייבות
ובמילים אחרות: דמות הרווק הנצחי. הם אלו אשר יעשו הכל, כדי שחלילה לא תיגזל מהם עצמאותם. עבורם, נישואים נועדו כדי לכבול אותם ויגרמו להם לוותר על צרכים ורצונות. מעתה, הם יאלצו להיכנע לתכתיבים וחייהם יכנסו למסלול מחייב ורציני. מדובר בשינוי קיצוני שידרוש מהם שותפות מלאה עם אדם נוסף לטוב ולרע.
אנשים מסוג זה מסוגלים לנהל מערכת דייטים ארוכה ורגע לפני ההכרעה, הם עלולים לקבל רגליים קרות ולהותיר את הצד השני מבולבל ותוהה.
איך יוצאים מהבור הזה?
זיהיתם את עצמכם באחת הקטגוריות? מצוין. מודעות היא הצעד הראשון בדרך לפתרון.
היכולת להודות בקושי שמכניס אתכם שוב ושוב לאותו הבור, הוא למעשה הסולם שיסייע לכם לצאת ממנו. בעזרת עבודה עצמית או גורם חיצוני, תוכלו לעכל את קיומו של המעכב וממילא, להתמודד מולו טוב יותר בדרך למציאת הזיווג האמיתי והנכון.
תגובות
עצוב שזה המצב! שפע מסנוור הוא אשליה שגורמת לך לחשוב שמעבר לפינה יש משהו יותר טוב... כל גרם קטן של אי נחת הוא סיבה להעיף עוד מערכת יחסים. בדורינו- דור האינסטנט והאינטרנט שכחנו מה זה להשקיע, לעבוד על מערכת יחסים ולהעמיס עוד חברויות לעמוד הפייסבוק.השגת יותר- אתה גבר!! כמה עגום שזה המצב, פלא שיש היום כל כך הרבה רווקים שבגילאי 40+ עוד מרגישים שלא סיימו לבדוק את כל השוק. כנראה שהמטרה הפכה לאמצעי: יוצאים בשביל להכיר לא בשביל להתחתן!! אם הגישה הבסיסית הזו היתה משתנה היינו חיים בעולם טוב יותר. וחבל שהצד השני, זה שבא באמת מתוך כוונות להכיר ולהתחתן נפגע...
1 צודק, יש אשליה של מבחר וכאילו ימצאו מתאים שיש בו את כל המעלות (ומאידך פוסלות על חסרון אחד...) עשו פעם מחקר צרכנות: בסופרמרקט שמו דוכן טעימות לריבות ב 6 טעמים, ובסניף זהה שמו 24 טעמים. האינסטינקט אומר שהיכן שיש יותר מבחר גם יקנו יותר, אבל מציאות היא שבני אדם לא יכולים לקבל מבחר גדול מדי כי זה מבלבל אותם, ואכן בסופר עם 6 הטעמים נקנו יותר ריבות. ןכך זה כיום בדייטים: אנשים חושבים שיש אלפי מועמים שמחכים למייל מהם/ן...