שתיקת הרבנים היא הבושה הכי גדולה

העבירה לכאורה והסיבה לשימוע הוא הפסק ההלכתי שנתן הרב אליהו בסוגיית איסור "לא תחנם" והאיסור על השכרת דירות לערבים בצפת.

משה כהן, דובר משרד המשפטים מסר: "בעקבות פניות שונות שהגיעו ליועמ"ש בעניין מועמדותו של הרב אליהו לתפקיד הרב הראשי, הוחלט שככל שהנושא יהיה אקטואלי – הרי שיתאפשר לרב שימוע בעניין זה". כלומר, היועץ המשפטי כבר החליט למנוע מהרב אליהו את זכות ההתמודדות אך שומר לו את הזכות לערער בשימוע על ההחלטה.

נניח לעת עתה להפרה הבוטה של עקרון הזכאות המשפטית, היועץ המשפטי מטיל את חובת הוכחת הזכאות על הרב אליהו במקום הנורמה המשפטית הרגילה שנטל ההוכחה מונח על כתפי המאשים, ונפנה לבעיה חמורה פי כמה הפוגמת בעצם המהות של רבנות בכלל והרבנות הראשית בפרט.

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

יומרתו של היועץ המשפטי להתערב בסוגיות הלכתיות סבוכות או פשוטות ופסילת פסק הלכה של רבה של צפת משמעותה אחת: הכפפת ההלכה לרשות החילונית. היעלה על הדעת כי היועץ המשפטי היה פוסל מדען מלהתמודד על תפקיד המדען הראשי בגלל עמדה זו או אחרת בפולמוסים מקצועיים (אקטואליים לציבור) בין מדענים?

לתומי הנחתי כי ברגע שהרב אליהו הוזמן לשימוע יזדעקו שאר הרבנים המועמדים במחאה, ואף יסירו את מועמדותם. על סגנונו של הרב עובדיה יוסף שליט"א מוחים בראש חוצות, אך על התערבות פקידותית בסוגיות הלכתיות הייתה הארץ צריכה לזעוק ת"ק פרסה? יוק, אלא כמו שאמר בר קמצא, "ומדשתקי רבנן שמע מינה דניחא להו", ויומיים לאחר הכרזת היועץ על שימוע להרב אליהו התבשרנו על שימוע גם לרב אברהם יוסף. החטא והעונש, שתיקת הרבנים פתחה את הפתח ההרסני ליועץ להחליט איזה פסק הלכה ראוי ואיזה לא.

לא היועץ המשפט יקבע

כידוע הרבנים הראשיים נבחרים בגוף בוחר אשר יש בו נציגות גם למחללי שבת (לדאבוננו) , אבל בגוף זה יש השפעה מכרעת לנציגי הרבנות. באיזו זכות מתיימר היועץ למנוע מרבנים להתמודד בגוף הבוחר? מייסד הרבנות הראשית, הראי"ה קוק זצ"ל, קבע את הרבנות על דעת שרבנים ונציגי ציבור ועסקנים יבחרו את הרב הראשי, ולא שיועץ משפטי מחלל שבת בפרהסיה יכריע על בסיס הבנתו בהלכה איזה מועמד לגיטימי ואיזה לא.

מוטב להם לרבנים המועמדים המדברים בשם החזרת הכבוד לרבנות הראשית שיקדימו ויקיימו דבריהם וימחו מחאה גדולה ואף ישעו מועמדותם, עד שהיועץ המשפטי ימשוך ידיו וידיר רגליו מפסקי הלכה, ויותיר את ההכרעה לגוף הבוחר.