חולי מוזיקה, מה אתם עושים בשלושת השבועות?

האמת שזה די אירוני. תת-הז'אנר הזה של המוסיקה הווקאלית החסידית, כנראה מעולם לא היה מתפתח מבלי המנהג שלא לשמוע כלי נגינה בספירת העומר ובשלשת השבועות. הדיסקים הווקאליים החסידיים שניתן למצוא היום מגוונים מאוד ומדמים סגנונות מוסיקה שונים, מגוון רחב של קולות, חיקויים של כלי נגינה והכל עם הקול! חלק מהשירים הם קאברים לשירים ידועים ומוכרים, אך ניתן למצוא גם לחנים מקוריים שנכתבו במיוחד לביצוע ווקאלי. להקות מסוימות, כגון להקת "אָ.קַ.א פֶּלַא", לקחו את התחום הווקאלי כהתמחות, והם מוציאים דיסקים ווקאליים שבשמיעה ראשונה (וגם שניה ושלישית…) פשוט אי אפשר להאמין שמדובר במוזיקה על טהרת הווקאליות.

בניגוד ל"אָ.קַ.א פֶּלַא" בחרתי לציין שני אלבומים שמתאימים יותר לאווירה של הימים הללו.

אלי גרסטנר נחשב כיום לאחד מטובי היוצרים במוסיקה החסידית בארה"ב, והוא מלחין ומפיק למספר להקות וזמרים. דני בייטנר, אבי כץ, דוד נחמן ודוד פרלמן שידועים יותר בתור "החבר'ה" נחשבים ללהקה הידועה ביותר אותה מפיק גרסטנר, והם מוכרים גם בארץ בעיקר בזכות הלהיט: "יהא שלמא רבא". בשנת 2002 הוציאו אלי גרסטנר וה"חבר'ה" אלבום ווקאלי מיוחד ובו גרסאות כיסוי ל-9 שירים של הרב שלמה קרליבך, עם שירים כגון: "אנא ה'", "ממקומך" ו-"אם אשכחך". השילוב בין הקולות של ה"חבר'ה" מצוין, והביצוע טוב ואפילו מרגש. חלק מהשירים בדיסק הזה בהחלט נמצאים אצלי ברשימה גם מחוץ לשלשת השבועות.

אלי שוובל, גדי פוקס, מוטי יעקובוביץ' וארי צוקר התחילו לשיר ביחד בגיל 13. לאחר שהתבגרו ועלו לארץ ללמוד בישיבה בירושלים, החליטו להקליט ביחד אלבום ווקאלי, תחת השם "לב טהור". מאז הספיקה החבורה להוציא עוד שלשה אלבומים, מהם שניים לא ווקאליים. האווירה בדיסק יותר שמחה ונעימה מ"החבר'ה", אם כי לא מקפיצה, וניתן למצוא בו גירסאות כיסוי לשירים כגון: "דדא ביה", ו"שירו למלך", מחרוזת שירי שבת וגם שיר מקורי באנגלית. לא תמצאו בדיסק יותר מדי אפקטים, אבל זה מה שיפה בו. מוסיקה נעימה לאוזן, עם שילוב טוב של ארבעה קולות, פשוט כיף לשמוע.