בראיון אוהד ותומך במעריב סיפרה ד"ר חנה קהת ממייסדות "קולך" על פרשת הסכסוך שלה עם מכללת אורות והעומד בראשה הפרופ' נריה גוטל. בראיון ספרה ד"ר קהת כי בילדותה הוטרדה מינית על ידי אחד השכנים בסביבת מגוריה.
"הייתי מאוד קטנה. זה היה שכן שלנו. אף אחד לא ידע. אין מילים. לא הייתה אפילו השפה לדבר על זה. קברתי את זה במשך שנים". סיפרה קהת.
קהת אמרה כי היא העדיפה לא לספר למשפחה והאשימה את הציבור הדתי שחי שבהכחשה. "לא ספרתי לאף אחד. הרבה נשים פועלות ממקום של תיקון משהו שהן עברו. בחברה הדתית זה מאוד מרכזי כי זה נושא לא מדובר ואין לגיטמציה לקורבן להתלונן. נשים דתיות לא מתלוננות. אנחנו מגלים שיש יותר פגיעה בילדות קטנות כי יש חשיבה שזה מותר ולפגוע בנשים אסור. יש מחשבה שילדה קטנה היא לא חטא. היא לא אישה נשואה. יש הכחשה גמורה."
קהת טענה שהציבור הדתי חי "בגן עדן של שוטים": "גם אני הדחקתי ושכחתי. טוב לחיות בגן עדן של שוטים. תראי את הטוקבקים שכותבים אנשים דתיים איך אצלנו לא נאנסים, אצלנו ילדה לא מוטרדת מינית. יש מתיקות בלחיות באשליה הזאת. זה דימוי מטעה ומסוכן בעוד המתלוננות נמצאות בחוסר אונים גמור."
מלבד פרשת מכללת אורות והסכסוך האישי של ד"ר קהת עם הפרופ' הרב נריה גוטל, פורסם במעריב כי ארגוני נשים מהשמאל לא מעוניינים לתמוך בחנה קהת כיוון שהיא מתנחלת ומלמדת בהתנחלות (מכללת אורות ישראל שוכנת באזור הכבוש – אלקנה).
בדיון שהתנהל ברשת אמרה אחת הפעילות בארגוני הנשים כי אין בכוונתה לעזור "למאבק שמטרתו מניעת פיטורי אישה (פמניסטית ככל שתהיה) ממכללה שבנויה על אדמה גזולה תחת הכיבוש הציוני. עזרה שכזו תהיה קבלה של אותו גזל כדבר לגיטימי ובחזקת נורמילזציה של הכיבוש".
ד"ר קהת טענה כי עיקר ההתנגדות אליה בקרב פעילות בארגוני נשים מהשמאל זה חוסר היכולת להבין שאישה דתייה יכולה להיות פמניסטית. קהת טענה שהיא מתנגדת לכיבוש ו"יש לה חלק בזה", אבל יש לה שישה ילדים ואין בכוונתה לעקור אותם ממקום גידולם רק בגלל שזה לא מסתדר עם האידיאולוגיה, "החיים מורכבים", אמרה.
תגובות
כמו היהודים המתבוללים בגרמניה... כמו היהודים המתבוללים בגרמניה, גם חנה קהת מגלה בדרך הקשה שהתכחשות ושנאה לאחיך - לא תמיד עוזרת על מנת להתקבל בקרב שונאיך...
פאנטית קיצונית החיים מורכבים? לא אצלך! את אישה פאנטית וקיצונית בכל עניין. מה זה קשור לילדים זה שאת חיה שם? מה זאת אומרת שאת לא רוצה לעקור אותם ממקום שבו הם גדלו? מה זה תלוי בך? אולי הם עצמם רוצים להישאר שם כי אין להם בעיה עם "הכיבוש "? אולי אבא שלהם רוצה להישאר שם כי אין לו בעיה עם "הכיבוש"? אולי יש בתוך המשפחה שלך חילוקי דעות בקשר לענין (את מרשה לחלוק על דעתך?)איזו מין עמדה זו שאת נשארת שם כי את, את, לא רוצה לעקור אותם משם? זה היה יותר מורכב ואינטליגנטי לומר שמאחר ובמשפחתי יש חילוקי דעות בענין זה (אם אמנם, ממש איני יודעת)והמשפחה חשובה לי יותר מכל אידאולוגיה כזו או אחרת , על כן אני שם עם משפחתי. אבל מורכבות אמרנו זה ממש לא הסגנון של הגברת.
מנעי "קולך".... כואב לשמוע שד"ר קהת הוטרדה בילדותה. לצערי דברים כאלה יכולים לגרום לקיצוניות בדעות כלפי אוכלוסיה שלמה (לדוג' יש נשים שעברו דברים כאלו והם שונאות את כל הגברים, כאילו כולם כאלה), במקרה שלה נראה שזה השפיע עליה כביכול למצוא בעיות בציבור הדתי... הציבור שלנו לא מושלם, אבל בהחלט מתייחס לבעיות שיש ולא מדחיק אותם (לדוג' הסיפור עם הרב אלון שניסו לפתור בשקט, אבל לא הדחיקו והתעלמו ממנו) יחסית לחילוניים ולחרדים מצבנו הרבה יותר טוב בתחום הזה. לגבי דעותיה של ד"ר קהת על הכיבוש וכד' לצערי היא מתהדרת בנוצות התורה כביכול אישה משכילה ומלומדת, אבל אינה שומעת לרבנים וחושבת להמציא לבד את הגלגל... והתורה שלנו בנויה על מסורת וקבלה מגדולי הדור. הגב' קהת פועלת הרבה מרגש, וחושבת שזה החלטות שכלתניות אובייקטיביות, אבל מי שקורה את דבריה מבין שכמו כולם היא מחליטה דברים על פי ההתרחשויות שהיא חוותה, ולכן אין לדברים בסיס מוצק של דעת תורה, אלא קוריוזים וגחמות של אדם החושב שהוא מעל אחרים.