בדרך להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים
היום תעלה הצעת חוק של ח״כים חרדים אשר מרחיבה את סמכויות בתי הדין הדתיים לעסוק בבוררות בנושא סכסוכים אזרחיים. ח״כ מלינובסקי בתגובה: ״הממשלה מחלישה את מערכת המשפט ומפה הדרך סלולה למדינת הלכה״

היום תעלה הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים של יו״ר ועדת כספים ח״כ משה גפני, ח״כ מקלב, ח״כ יעקב אשר מיהדות התורה וח״כ ינון אזולאי. משמעות הצעת החוק הינה הרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים. על פי הצעת החוק תעוגן סמכותם של בתי הדין הדתיים (בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דרוזי) לעסוק בסכסוכים אזרחיים כבוררים במטרה להביא להסכמות בין שני הצדדים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בתי הדין הרבניים עסקו מאז ומעולם בבירור סכסוכים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. כמו כן מזכירים כי ״פסקי הדין חייבים להיות מנומקים והם ניתנים לערעור בפני בית הדין הרבני הגדול״.
כמו כן מציינים כי בית המשפט עצמו הכיר בצורך של קבוצו רבות בקרב הציבור היהודי בישראל ״ליישבת סכסוכים אך ורק בבתי הדין הפוסקים על פי דין תורה״. עם זאת מסבירים כי הצעה זו, בניגוד להצעות חוק קודמות בנושא אינה מתייחסת לאפשרות כי בית הדין יוכל ללדון בענייני רכוש הכרוכים בגירושין. זאת במטרה ״להימנע ממחלוקת ציבורית״ ולגבש הסכמה רחבה בנושא.
ח״כ יוליה מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו אמרה: ״היום עולה לועדת שרים לחקיקה הצעת החוק של גפני שתאפשר לבתי הדין הרבניים לפסוק בנושאים אזרחיים ותחזק אותם, כל זאת כשבמקביל הממשלה מחלישה את מערכת המשפט ומפה הדרך סלולה למדינת הלכה״.
הדס דניאלי ילין, מנכלית שדולת הנשים, קראה לחברי ועדת שרים להתנגד לצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, שתעלה להצבעה מחר: ״אם נשארה בכם ובכן טיפת כבוד לזכויות נשים בישראל אל תתנו יד להצעה הזאת שמחזירה אותנו עשרות שנים אחורה. הנשים בישראל מרגישות תחת מתקפה ישירה״.
״הצעת החוק הזאת משאירה אותנו הנשים נתונות לחסדי בתי הדין הרבניים שכפופים לדין התורה ולהלכות שאינן פועלות על בסיס שוויון מגדרי. בתי דין שעושים הכל על מנת לשמר את יחסי הכוחות המגדריים שרחוקים מלהיות שווים״ הוסיפה ילין.
גם הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים' קרא ביום חמישי לראש הממשלה ״להתערב גם הפעם ולעצור את הדיון בנושא בוועדת השרים, כפי שעשה בשבוע שעבר עם חוק הפגיעה בכותל״. עוד הוסיף הרב פרבר ״הרחבת סמכויות בתי הדין, יכולה להוביל לפגיעה קשה במתדיינים שיבואו בפניהם. אומנם הצעת החוק מדגישה שסכסוכים יידנו בבתי הדין בהסכמת הצדדים בלבד, אך במקרים רבים בהם ישנם פערי כוחות בין הצדדים מושג ההסכמה הופך להיות מושג גמיש, ועלול להוביל לכפיה בפועל״.
שר הדתות לשעבר מתן כהנא הביעה תמיכה מפתיעה בחוק ואף כתב בחשבון הטוויטר שלו – ״אני בעד! בתי הדין הרבניים הם סמל לריבונות עם ישראל בארצו ולקשר הנצחי שלנו עם המשפט העברי״.
מארגון קולך נמסר בתגובה: ״הרחבת סמכויות בתי הדין לתחומים הכלכליים יש לה השלכה ישירה ומזיקה למקומן וזכויותיהן של נשים. הרצון להרחיב את סמכויות בתי הדין, מערך הכפוף מעשה למוסד הרבנות הראשית, היא בעייתית ונושאת סיכונים רבים. בתי הדין מאויישים רק בידי גברים, בלי ייצוג נשי, ושאינם מחוייבים לערכי השוויון. כל עוד מערכת בתי הדין אינה שוויונית ומוחזקת על ידי תפיסות שמרניות קשה לדבר על המערך הזה כגוף שיכול להוות אלטרנטיבה למערכת המשפטית״.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו