אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

פרשת מצורע: לעיתים מתוך הטרגדיה צומחת הברכה

אחד מהלקחים שניתן להפיק מההיבטים הסותרים לכאורה של הצרעת הוא שדברים אינם תמיד כפי שהם נראים. מה שיכול היה להיחשב כטרגדיה נוראית - הריסת ביתינו שגורמת לנו לאבד את כל רכושנו - למעשה הינו אירוע שיביא לנו שגשוג. לפעמים טרגדיה יכולה להצמיח ברכה

פרשת מצורע: לעיתים מתוך הטרגדיה צומחת הברכה
  לעיתים בית הרוס הוא תחילה של בניה (ארכיון פלאש90)

פרשיות תזריע ומצורע עוסקות בעיקר בנושא הצרעת. ייתכן ונושא זה הוא בין המעורפלים והפחות מובנים בתורה כולה. מעבר לקשר שחז"ל הצביעו עליו בין נגע הצרעת וביןלשון הרע, נושא זה לכאורה אינו רלוונטי לחיינו היום. אולי, במבט יותר מעמיק, נוכל בכל זאת לזהות קשר משמעותי בין נושא זה ובין חיינו היום.

בפרשיות אלו, הצרעת לא רק מוזכרת כצרעת על גופו של אדם, אלא גם כתופעה שניתן לראות על בגדיו של אדם ועל קירות ביתו. גם אם איננו יודעים מהו הגורם המדויק למצב זה, או כיצד בדיוק הוא בא לידי ביטוי, וגם אם לא מבינים את פשר התהליך המתואר בתורה שבו ניתן להיפטר מהצרעת, ברור לנו כי צרעת הינה דבר לא רצוי ושהאדם או החפץ הנגועים בו צריכים לעבור תהליך הבראה או תיקון כלשהו.

בהקשר זה, הפירוש המפורסם של רש"י על צרעת הבית הינו די מפתיע. רש"י כותב: "בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם…. וע"י הנגע נותץ הבית ומוצאן".

מדבריו של רש"י ניתן להבין כי "הבעיה" לכאורה של צרעת היא למעשה, בסופו של יום, ברכה. במקום שהצרעת תהיה פגיעה באדם או ברכושו, היא מתבררת כדרכו של הקב"ה לעזור לנו לחשוף אוצרות גדולים שהוסתרו מאתנו.

אם כן, האם הצרעת 'טובה' או 'רעה' היא? האם היא מחלה או מקור לעושר? איך נתמודד עם הסתירה שבדברים אלו?

אולי ניתן להציע שאחד מהלקחים שניתן להפיק מההיבטים הסותרים לכאורה של הצרעת הוא שדברים אינם תמיד כפי שהם נראים. מה שיכול היה להיחשב כטרגדיה נוראית – הריסת ביתינו שגורמת לנו לאבד את כל רכושנו – למעשה הינו אירוע שיביא לנו שגשוג. לפעמים טרגדיה יכולה להצמיח ברכה.

השבוע, עם בואו של חודש ניסן, מתחילות ההכנות שלנו לפסח. העובדה שראש חודש ניסן חל השנה בשבוע בין פר' תזריע לפר' מצורע יכולה לשקף חיבור מעניין בין פסח ובין הלקח שהוצע לעיל.

מוקד חג הפסח הינו ליל הסדר ובו המצווה המרכזית היא סיפור יציאת מצרים. חז"ל אומרים לנו שקיום מצווה זאת כוללת בתוכה שני אלמנטים: 1) היא נעשית באמצעות דיוןהבא לידי ביטוי בשאלות ותשובות2) היא בנויה כך ש"מתחיל בגנות ומסיים בשבח".

קיומה של מצוות סיפור יציאת מצרים נעשית על הצד הטוב ביותר בצורת דיאלוג פעיל , מהורהר וחוקר, בו אנו מאתגרים אחד את השני ולא מקבלים את פני הדברים בצורהשטחית. המצוה הזאת דורשת מאתנו לנתח באופן מעמיק את אירועי יציאת מצרים. מעניין לזכור שגלות מצרים התחילה כהצלת משפחתו של יעקב אבינו מרעב. הוא השתנה עם הזמן לשיעבוד מר. בסוף, שעבוד זה הביא לידי יצירת עם ישראל כעם שהיה מוכן לקבל את התורה ולהיות נציגו של הקב"ה בעולם. בדומה למקרה של הצרעת, ישנם מצבים שנראים רע מאוד בראשיתם, ולבסוף ביכולתם להביא לגאולה והצלחה. לפעמים התהליר הוא גם הפוך.

תפקידנו הוא להתבונן בכל מצב ואירוע למיטב יכולתנו, ובו זמנית לחיות בידיעה כי ייתכן שתמיד יהיו היבטים שהם מעבר להבנתו של האדם שיוכלו להיראות בעינינו כמצבים קשים שאולי לבסוף יתברר שלא כך הדבר, זאת בדיוק כפי שבצרעת ישנם אלמנטים של טוב ורע מעורבבים יחדיו ושתחילת תהליך לא תמיד משקף את הסוף. תפקידינו הוא לא להישאר עם הבנה שיטחית מדי – לא להסתפק בפירוש הדברים כפשוטם אלא לחקור ולהיתבונן למיטב יכולתינו ולהיות תמיד מוכנים לאפשרות שמתוך רע יכול לבא טוב וגם הפוך. לא תמיד נצליח להבין את כל מה שמתרחש מסביבינו, אבל חובתינו להתאמץ ולשאל ולחשוב ולהגיע עד כמה שאפשר להבין את העולם ואת מעשיו של הבורא.

==

פרופ' חיים סוקניק הוא נשיא מרכז אקדמי לב

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו