היום בהיסטוריה: אסון "ילדי אוסלו" בדרכם מתוניס לישראל
כפיצוי על שיתוף הפעולה בין הנורבגים לבין הגרמנים ושילוח יהודי נורבגיה למחנות, החליטו שלטונות נורבגיה לאחר המלחמה, לעזור למדינת ישראל הצעירה והעמידו לרשות עליית הנוער מחנה הבראה דרומית לאוסלו, דרכו יעברו הילדים בדרכם ארצה ויוכשרו לקראת קליטתם בארץ.
המחזור הראשון של הילדים היו כ-200 ילדים ממרוקו. במקביל החלו לגייס מחזור נוסף של ילדים מתוניס. לאחר שהילדים ממרוקו השלימו את תהליך הכשרתם ועלו ארצה. יצאו שני מטוסי הדקוטה לתוניס להביא לשם את המחזור השני.
למטוסי הדקוטה עלו 56 ילדים נרגשים בגלאי 8-12 שזו טיסתם הראשונה בחייהם. הילדים, רובם שרדו את ימי השואה שעברו על יהדות תוניס היו בדרכם למחנה הבראה.
המטוס התרסק מדרום לאוסלו
בליל כ"ח בחשוון תש"ט (20.11.48) המריאו המטוסים לכיוון נורבגיה. המטוס הראשון הגיע בשלום ליעדו. אך במטוס השני נתגלו מספר תקלות והוא נחת לטיפול קצר בבריסל. לאחר שהתקלה טופלה המשיך המטוס ליעדו, לאוסלו. לקראת השעה 17:00 הקשר עם המטוס אבד ובמשך שלושה ימים, לא נודע מה עלה בגורלו. שלטונות נורבגיה יצאו מגדרם בחיפושים אחר המטוס והילדים.
כעבור שלושה ימים נמצאו שברי המטוס ובניהם גופותיהם של צוות המטוס ו27 מתוך 28 הילדים שהיו במטוס. כנראה במהלך ניסיון הנחיתה, בשל תנאי מזג האוויר הקשים פגע המטוס בצמרות עצים ביער עבות מדרום לאוסלו. הילדים שלא היו חגורים נזרקו מצד לצד בבטן המטוס, המטוס התפרק ופרצה בו שריפה.
הניצול היחיד היה ילד אחד בשם יצחק אלל ששני אחיו ניספו על המטוס. יצחק הצליח לשרוד למעלה מ-60 שעות בקור הנורא בעזרת חום השריפה ותפוחים מסביבו והפך להיות גיבור היום למיליוני בני אדם ברחבי העולם.
יצחק נעטף בחום ע"י הנורבגים ולאחר שיקום קצר הצטרף לשאר הילדים שהיו על המטוס הראשון. חצי שנה לאחר האסון עלתה משפחתו של יצחק ארצה והתיישבה במושב ינוב שבשרון. ממשלת נורבגיה תרמה 75 צריפי עץ למושב ינוב שהוקם ע"י יוצאי תוניס.
במקום ההתרסקות הוקמה אנדרטה לזכרם וברחבי הארץ ישנם ככרות, גנים, לוחות זכרון ורחובות ע"ש הילדים.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
