חלום המכינות הקדם צבאיות ושברו - סרוגים

חלום המכינות הקדם צבאיות ושברו

כל ניסיון לאורך ההסטוריה לאמץ לעצמנו את הדברים ה׳יפים בעינינו׳ ולזנוח את כל השאר - לא שרד. כתות וזרמים נעלמו מעל במת ההיסטוריה מסיבה אחת בלבד - הם לא קיימו את המסורת והמורשת

שי קלך
חלום המכינות הקדם צבאיות ושברו
  מכינה קדם צבאית. ארכיון (צילום: Gershon Elinson/Flash90)

כאב ושבר

לפני כארבע עשרה שנה הוצע לי להדריך במכינת עין פרת ולהקים את אחת המכינות הקדם צבאיות החשובות ואף לעמוד בראשה. סרבתי, משהו בתוכי הרגיש חסר.

עוד באותו נושא

עולם המכינות בזווית שונה | ביקורת ספרים

האזנתי בקשב ובצער רב לדברי תמיר דורטל (פודקאסט על המשמעות) אודות המכינות הקדם צבאיות. מפעל שאמור היה להיות ספינת הדגל של הישראליות המתהווה, בצבא, בחברה ובהשכלה, הגיע למצב שבוגריו בקושי מתנדבים לקבע שני, כמעט ולא מרימים מיזמים חברתיים, ובעיקר – לא קוראים ספרים.

הפתיעה אותי מאוד תגובתו של ידידי, חה״כ עמיחי שיקלי לטענותיו של דורטל: ״אנחנו מתמודדים עם אתוס ההייטק״, אמר. וכי במכינות הדתיות ובישיבות ההסדר לא מתמודדים עם ׳אתוס ההייטק׳? את שדרת הפיקוד הזוטר של צה״ל ממלאים בני המכינות הדתיות והישיבות – הכיצד?

עוד באותו נושא

20 שנה למכינה שפרצה את הדרך לבוגרי הפריפריה

חז״ל אמרו שאחד לאלף יוצא להוראה. אכן שאיפתו של כל תלמיד בישיבה – להורות כרבו. מהי פסגת שאיפותיו של חניך במכינות הקד״צ? לא לצאת לקבע שני, לא לקחת חלק רב בעשיה החברתית. האם לפחות שואפים הם להיות כמי שחינך אותם באחת הצמתים החשובות בחיהם?

ההגות הציונית המעשית לא שרדה

לא מזמן קראתי את מאמרו של שיקלי ״אין קיצורי דרך – אסור לצמצם את לימודי ההסטוריה והמורשת״, בו הובאו דבריהם של חלק ממנהיגי הציונות המעשית בדבר חשיבות ידיעת ההיסטוריה של העם.

כבן קיבוצו של יגאל אלון ז״ל, נחרט על לבי המשפט האלמותי: ״עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל״. נשאתיו כל חיי, אלא שכל כמה שניסיתי לדעת יותר את עברי, נשארתי רווי תמיהות ושאלות. הרי האתוס הציוני עליו התחנכנו לא שרד. אם נכונה קריאתם של הוגי הדעות הציונים להעמיק את ידיעת ההסטוריה והמורשת, מדוע אין המשכיות לתורתם?

אלא שיש להבדיל בין אוסף של ידיעות לבין קיום מה שהנחילו לנו העבר, המסורת והמורשת. כשאנו חוגגים את ליל הסדר, איננו חוגגים כדי לספר סיפור הסטורי לילדינו. ״חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים״. כך אמרו חז״ל, ולא שהוא חייב ללמוד על ההסטוריה של יציאת מצרים. לראות את עצמך פירושו לחוות את החוויה, להתלבט בדילמות, לחוש את השעבוד, לשמוח בגאולה. רק כך עוברות התובנות מדור לדור דרך הלב, ולא רק דרך השכל.

לשם מה לדעת את התנ״ך אם לא להבין מתוכו את ההשלכות להווה ולעתיד? בלומדנו עם ילדינו את פרשת השבוע, חשוב לנו שישאפו ילדינו לגדול להיות צדיקים כמו אברהם, יצחק ויעקב, ולא שידעו מתוך כך לכתוב מאמר בעיתון או לפרש את שיריה של רחל. כך לימוד התנ״ך ממש חי בקרבם. הם לא יראו את ׳סיפורי התנ״ך׳ כעוד משלים של לה-פונטין.

כל ניסיון לאורך ההסטוריה לאמץ לעצמנו את הדברים ה׳יפים בעינינו׳ ולזנוח את כל השאר – לא שרד. כתות וזרמים נעלמו מעל במת ההיסטוריה מסיבה אחת בלבד – הם לא קיימו את המסורת והמורשת.

לימוד ציונות ׳על מלא׳

מה טעם לדעת לצטט את מגילת האש של ברל כצנלסון מבלי לצום ולהתאבל בתשעה באב על חורבן הבית? רק מתוך האבל והדמעות נזכה באמת לשוב ולכונן ימינו כקדם. כל סיפור אחר פוגם בתכלית השלמה של שיבת ציון. עם ישראל לא שב לארצו כדי להוות מקלט בטוח לעם היהודי. זו היתה תכלית לשעתה, כאשר היינו מפורדים ומפוזרים בין העמים.

יש הרואים במסורת ישראל מטען רוחני עמו יש לנהל דיאלוג על מנת ליצור עתיד טוב יותר. אני בעד כמובן, אבל מהו עתיד טוב יותר? האם אחר אלפיים שנות גלות שבנו לכונן ריבונותנו כשלל העמים באביבם, או שמא באנו לקיים את מורשת ישראל בתפארתה? הרצל עצמו כתב באחרית ימיו ש״אין אומתנו אומה אלא באמונתה״.

כל אידאל או תכלית הבאים לשלול דבר מסויים, גם אם מטרתו חיובית, אין סופו להתקיים. מקלט בטוח, פירושו מקום הצלה מהכחדה, כלומר, זוהי תפיסה שאיננה בבחינת תכלית חיובית. לשוב אל ארצנו על מנת להיות אור לגויים, להוות הדרכה רוחנית לכל העמים – ׳כי מציון תצא תורה׳ – זוהי תכלית חיובית ושלמה, המבוססת על גבי החירות הלאומית. במילים פשוטות, עוברים שלב, צריך להחליף הילוך.

יש לשים לב, שדווקא הציבור השומר על מורשת, על מסורת ועל תורת ישראל, הוא הציבור אשר למעשה מקיים את המפעל הציוני באופן הרחב ביותר על שלושת ענפיו: התיישבות (בעיקר ביהודה ושומרון), עליה (אשר עיקרה נעשית על ידי עמותות ציוניות דתיות) ובטחון (40% ממסימיי קורס הקצינים דתיים כבר למעלה מעשור).

חשבון נפש אמיתי

הבלבול הרוחני בו שרוי הדור נובע מעצם העובדה שתכלית שיבת ציון איננה מבוררת עבורנו דיה. עם אשר נושא בחובו מטען רוחני הסטורי אדיר שאין לו אח ורע בעולם, לא יכול להסתפק בתכלית קיומית השרדותית בלבד. הוא תובע לעצמו בירורים שכליים ענפים – הסברים אמיתיים לשם מה הוא קיים, לשם מה שרד ומה תפקידו בעולם.

הנוער מואס בלימוד קטן קומה. כאשר הפער בין התביעה הפנימית לבירור ובין התכלית המוצעת בפועל הוא כל כך תהומי, לא פלא שחניכי המכינות יצביעו ברגלים. יש להם תביעה פנימית לבירור הטעם העומד באמת מאחורי הדברים וכיצד ניתן יהיה לקיימם. עד אשר לא נדע לספק לו את אלו – לא ישקוט הוא, ולימודי פילוסופיה, יהדות וציונות שאינם שלמים לא יעניינו אותו, ולכן הוא יעדיף להעביר את שנת המכינה כשנת כיף לפני הגיוס (דברי דורטל).

דורטל אמר בסיכום דבריו שפוטנציאל החניכים המגיעים למכינות הוא אינסופי, ושיש לעשות חשבון נפש על מנת להיטיב לנצלו. אין ספק בכך – נערים ישראלים מלאים בכל טוב. אך חשבון נפש סטנדרטי לא יועיל כאן – השיטה כולה צריכה לעבור שידוד מערכות בעיניי. לימודי פילוסופיה לא יועילו לבירור העמוק בו הנוער חפץ (ואין זה יוסיף לחשקת קריאת הספרים – הסמארטפון חזק יותר).

סיכום – מברית הגורל לברית היעוד

לטעון שאתוס ההייטק כה עז, כמוהו לומר שאין רוח המכינות מסייעת לחניכים לגבור על החומר. גם במכינות הדתיות והישיבות מתמודדים עם ׳אתוס ההיטק׳, הכיצד מצליחה שם הרוח לגבור על החומר?

הנוער זועק אליכם מדם ליבו. החומר מנצח אותו בנוק אווט ואתם נאלמים דום. דומני שהגיע הזמן לעלות קומה. כנראה שאין די בנלמד ובנעשה במכינות בכדי להעמיד אליטה משרתת (מדברי דורטל). לשם כך דרוש ״לדעת את עברנו״, במובן הקיומי של המילה ולא הפולקלורי שלה כפי שכתב בובר – ליצור קהילה הסטורית בזיכרון משותף, טקסטים משותפים וסיפור משותף. אם ברצוננו להניח תשתית תרבותית זהותית ורוחנית לדורות הבאים, יש לעשות זאת על ידי הנחלת המורשת בלבבות ולא רק במוחות – ליצור קהילה חיה ונושמת, אשר מתוכה תצמח האליטה המשרתת, ובכך לעבור מברית גורל לברית יעוד.

=======

שי קלך הוא יו"ר מכון 'מחצבים'

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
18 תגובות - 15 דיונים מיין לפי
1
חילון
יעל | 22-11-2022 9:13
הנכד שלי בוגר החינוך הדתי היה במכינה בעין פרת ויצא משם חילוני,לדאבון לבנו. לא משנה איך למדו שם ,התוצאה נוראה
סוף העולם...
חילוני בפריפריה | 22-11-2022 13:39
סוף העולם שהוא חילוני. ראה יותר דעות ומצא מה שטוב לו בחיים, יופי. העניין הוא להיות יהודי בדרך שלך. ללמוד ולחפש אותה ואז ללכת בה. ויפה שהסתכלת רק על זה, כנראה שהשיח על הערכים וחוויות שקיבל היו פחות טובות.
2
מאמר מעולה. תודה.
י' | 22-11-2022 10:48
מאמר מעולה. תודה.
3
המכינות מכינות לרדידות
אחד | 22-11-2022 11:18
האתוס של מכינות נמוג.. יוצאים משם רובוטים חסרי דעת רחבה.. נכון הולכים לקצונה ..אזמה?
אבל זה כי...
גלעד | 22-11-2022 11:51
אבל זה כי ההולכים היום למכינות באים להוסיף וללמוד ולא בהכרח להמשיך כקצינים, המהות השתנתה ואתה לא שמת לב פשוט
4
סבלנות
דביר | 22-11-2022 12:02
אשריך! יפה הגדרת את האתגרים הניצבים בפנינו. אך גם אם הדברים שאמרת נכונים בהחלט, זו לא סיבה לומר נכשלנו. תהליכים רוחניים גדולים נמדדים בציר זמן ארוך בהרבה מעשרים שנה. הציונות הרוחנית של אחד העם וממשיכי דרכו, שמגמתה דומה מאוד לדעה שמוצגת בכתבה זו, הדגישה את התהליכים ארוכי הטווח. אך הזרם הזה, בעקבות תהליכים הסטורים ברורים, לא הצליח לעצב אופן משמעותי את החברה שנוצרה במדינת ישראל הצעירה. אנחנו רואים את תפקידינו כהחייאת זרם רעיוני זה מתוך אמונה כי הוא יכול להתוות את דרכו של עם ישראל בארצו בצורה מעמיקה ונכונה. המגזר הדתי לבדו לא יוכל להביא את תורת ארץ ישראל לעם היהודי, בנושאים מסוימים התורה שלו נוטה להיות צרה, גלותית, ולא מתמודדת עם אתגרי העולם המודרני. אנו, במכינות הקדם צבאיות, בתחילה של תהליך, ולא עלינו המלאכה לגמור. יש לנו עוד דרך ארוכה מאוד. כבר הצלחנו ליצור ציבור רחב שיכול להיות מצע לקומה הבאה של התרה שלנו. תורה שצריכה להיות הרבה יותר מדויקת ועמוקה. מוזמנים לבית המדרש שלנו בעין פרת, כפר אדומים.
אז מה הפיתרון, שיחזרו בתשובה?!
תמי | 22-11-2022 18:42
לא נראה לי שזה מה שמעניין אותם
5
שטחי ביותר. המפעל...
חיים | 22-11-2022 13:10
שטחי ביותר. המפעל הציוני אינו מסתכם רק בהתיישבות עליה ובטחון אלא כולל גם את המדע הכלכלה האקדמיה הרפואה התרבות ועוד ועוד. בכל הענפים הללו מקומם של שומרי המסורת הקיצוניים הוא אפסי. שומרי המסורת שכן משפיעים בענפים הללו הם שומרי מסורת מודרניים וליברליים שהחרדים והחרדלים בזים להם ורק משתמשים בהישגיהם ליחצנות אינטרסנטית גם לימודי היהדות וציונות שכותב המאמר מטיף להם הם בעצם שטחיים וכנועים ולא באמת מעמיקים ורחבים מבחינת ספקטרום של דעות וכד
6
מכינות הקדצ תכליתן...
שלמה | 22-11-2022 13:44
מכינות הקדצ תכליתן אחת: להמשיך את משובת הנעורים שנה נוספת ולהמשיך לסחוט את כספי ההורים הנואשים והפראיירים. מי שלא הפנים ערכים בתיכון למה שיעשה זאת סביב למדורה במכינת הקדצ עאלק...?
7
מפעל המכינות הוא...
דנה | 22-11-2022 15:12
מפעל המכינות הוא מפעל מפואר, אם מדברים על מכינת תבור. זו דוגמה מצויינת למכינה שהעבירה תכנים וערכים ציונים בלי צורך בלהט קדוש, עשרות חניכים מגיעים לתפקידים משמעותיים בצבא וממשיכים את רוח המכינה.
8
דיבורים אמיתיים, תודה...
תהילה | 22-11-2022 23:36
דיבורים אמיתיים, תודה לך!
9
בזלזול שאתה מפגין...
יונתן | 23-11-2022 8:21
בזלזול שאתה מפגין בנוער מעוור את עיניך לצערי. הבעיה היא שהאתוס לא מתקיים והדיכוטומיה הזו ברורה לנערים שעיניהם בראשם. מדינת ישראל בצומת דרכים מוסרי שאף אדם (ולא חשובות דעותיו הפוליטיות) לא יכול להתעלם ממנו. שליטה אכזרית על עם אחר, בין אם בצדק או בעוולה, אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם עקרונות היהדות. אפרטהייד (אפילו אם חושבים שהוא נדרש) אינו יכול שלא ליצור חוסר קוהרנטיות משווע לצאצאי העם שכמעט ונכחד ברצח עם. הנוער לא מסוגל להכיל את הבעייתיות הזו ולכן האמונה בצדקת הדרך לא יכולה להיות חזקה מספיק. 'פירות באושים' כחתונת הדמים, רצח התינוק דוואבשה, שירה בנקי, ברוך גולדשטיין, נתן זאדה, רבין, כולם הם כתמים בולטים על כותונת היהדות/ציונות מודרנית וקשה להאשים בהם זרים. הצידוקים הולכים ומתמעטים וחוד החנית של הנוער , אלה שאנחנו מצפים שיהיו המובילים - הם אלה שרואים, או מרגישים, את הבעייתיות ראשונים.
10
טעות בקריאת המפה
אלי | 23-11-2022 9:15
בראיה הסטורית הדגל אותו נוער המכינות נושא - אתוס ההיתק - הוא הדגל החשוב ביותר שעם ישראל לוקח על עצמו בעת הזאת. זה הייעוד וההשפעה שלנו בעמים. אז נכון, לא הכול ורוד, היה טוב אם גם היו קוראים ספרים ומשרתים בצבא, אבל בעולם הזה אי אפשר הכל ביחד. צריך לשים לב לא להיתקע במטרות של המלחמה הקודמת ולהתגייס למלחמה הבאה וההייטק הוא החזית הנכונה.
11
כל מילה בסלע
בנצי | 23-11-2022 10:21
הכל אמת והלוואי ומישהוא יקשיב ויפנים.
12
הציונות הדתית פשוט...
קיבוצניקית לשעבר | 24-11-2022 8:31
הציונות הדתית פשוט מפגרת בכמה שנים אחרי הציונות החילונית. המשבר יגיע גם אצלכם.
13
קצת פרופורציות -...
רון | 24-11-2022 8:36
קצת פרופורציות - 40% מהיוצאים לקצונה דת''ל שזה קצת יותר מהחלק שלהם באוכלוסייה היהודית הלא חרדית. בגילאי 18 יש יותר מ40% חרדים ערבים שכמובן לא מתגייסים. כלומר מכייון שהערבים והחרדים לא מתגייסים אז 40% מתוך אלו שכן התגייסו יוצא 24% מהאוכלוסייה הכללית (יהודים, חרדים וערבים) שזה בערך אחוז האוכלוסייה הדת''ל בגילאים האלו. כלומר אחוז הדת''ל היוצאים לקצונה גבוה מאוד ביחס לחרדים וביחס לערבים, אבל מאוד דומה לזו של הציבור היהודי הלא דתי (שגם עושה 3 שנים צבא ולא רק שנה ורבע). מצד שני כשבודקים מי ממלא את שורות העובדים בהייטק ובמדע שמקדמים את המדינה מוצאים אחוז אדיר של הציבור הלא דתי. ממליץ להסתכל על מקימי חברות ההייטק בישראל ולחפש כיפות. לא תמצאו הרבה אולי אחד ממאה. גם בעובדי הנייטק הדתיים הם מיעוט זניח שאם היה מחליט ביום אחד לנטוש את המקצוע ולעבור לאיזו גבעה ביו''ש לא היו מרגישים בחסרונו. אם הציבור היהודי הלא דתי היה נוטש את ההייטק הכלכלה הישראלית הייתה מתמוטטת במקום.
14
לצערנו כבר הבחינו...
חיפאי | 28-11-2022 10:42
לצערנו כבר הבחינו בכך המכינות הכלליות והחלו במכינות סמי רפורמיות שדת ההתנגדות היא בראשה...כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה
15
שי קלך מנתח...
מיכל | 28-03-2023 18:25
שי קלך מנתח את התהליכים מתוך הפריזמה הלא מייצגת של עצמו, החוזר בתשובה מהזן המשיחי, ולא רואה את התהליך ההיסטורי שבו אנשי הציונות הדתית פשוט הולכים אחרי החילונים בפיגור של דור או שניים. זה יגיע אליהם גם.