חובה דתית-מוסרית-כלכלית להצביע בבחירות חמישיות

חובה דתית-מוסרית-כלכלית להצביע בבחירות חמישיות

דומה כי צו השעה מחייב את כל מי שיכול לצאת ולהצביע לצאת ולממש את זכותו הדמוקרטית. אם כל בעל זכות הצבעה יממש את זכותו הדמוקרטית להצביע הרי שניתן יהיה להשיג הכרעה בבחירות החמישיות

author-image
חובה דתית מוסרית להצביע בבחירות חמישיות
  (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)

הבחירות לכנסת ה-25, הן הבחירות החמישיות בתקופה של 3 שנים. בתוך פחות מתקופת קדנציה מלאה של הכנסת, ואשר עומדת על תקופה של ארבע שנים מלאות. והמפתיע שעוד לפני שנסגרו הקלפיות לבחירות החמישיות, מדברים על בחירות שישיות, לכנסת ה-26 שיתקיימו, בהיעדר הכרעה, באזור אפריל-מאי 2023.

בהתאם לחוק יסוד: הכנסת לאזרח ישראלי מעל גיל 18 עומדת הזכות לבחור לכנסת. זכות ולא חובה. היעדר החובה להצביע גורר עימו אחוזי הצבעה נמוכים. אחוזי הצבעה נמוכים מותירים את כפות המאזניים מאויינות, ומונעת הכרעה.

עוד באותו נושא

הרב שמואל אליהו: להצביע למפלגה שתכריע בין הגושים


36

הצדקות שונות ניתן לאתר מצד המשתמטים מקיום הזכות להצביע, יש אשר מצדיקים זאת בחוסר עניין, יש שבאופיים הם אדישים ועבורם כל תוצאה אפשרית, יש אשר יצדיקו את אי השתתפותם בבחירות בחוסר הבנה, יש אשר טוענים אין רשימה ראויה שזכאית לקבל את אמוני ויש אשר יוסיפו ויטענו שאבדה האפשרות להכרעה בקלפי ואם כך למה לי להצביע. הצדקות אלו אין בהן די כדי שאדם יוכל לפטור עצמו מן הזכות להצביע בבחירות. אלא שעל אף היעדר חובה חוקתית להצביע בבחירות, חלה חובה דתית, מוסרית וכלכלית על כל אזרח בישראל בעל זכות הצבעה לצאת ולהצביע. כדי שהדברים לא ישמעו כסיסמאות נבארם אחד לאחד.

חובה דתית

במקרא, המופע של דמוקרטיה המוכר לנו כיום אינו קיים, אולם לא מעט יסודות דמוקרטיים מעוגנים במקרא ובהלכה היהודית. אחת מהמצוות שהתורה מצווה על בני ישראל הינה "שום תשים עליך מלך". תחולתה של המצווה חלה עם כניסתם של בני ישראל לארץ כאישות ריבונית ועצמאית. על תכלית המצווה מסביר ספר החינוך "כדי שיקבצנו כולנו וינהיגנו כחפצו…בתועלת שנמצא לעם בהיות עליה איש אחד לראש ולקצין, כי לא יתקיים ישוב העם בשלום בלתי זה". דומה כי אין כל מחלוקת בדבר נחיצות השלטון "שאלמלא מוראה של מלכות איש את אחיו חיים בלעו"

האברבנאל, מפרשני המקרא, מדינאי יהודי ושר אוצר של מלך פורטוגל, במאה ה-15, שהיה בין אלו שהתנגד לשיטת המלוכנית המתוארת בתורה, וביכר את בשיטה הדמוקרטית מסביר "…שיהיו בעם מנהיגים רבים מתקבצים ומתאחדים ומסכימים בעצה אחת ועל פיהם תהיה ההנהגה והמשפט, למה לא יהיו הנהגותיהם זמניות משנה לשנה או פחות או יותר? ובהגיע תור שופטים ושוטרים אחרים יקומו תחתיהם ויראו אם הראשונים פשעו באומנותם…בהיותם עתידים לתת את הדין אחרי ימים מעטים יהיה מורה בשר ודם עליהם ופחדו… ואל עונש השופטים הבאים אחריהם…" על פסקה זו מוסיף הרב אליעזר יהודה וולדינברג, דיין בבית הדין הרבני הגדול, בספרו 'הלכות מדינה', "מתקבצים ומתאחדים ומסכימים בעצה אחת, קרי בית הנבחרים, כנסת ועל פיהם תהיה ההנהגה והמשפט". ומכאן יש להפנים את העקרון לפיו בית הנבחרים נבחר לתקופה קצובה, כאשר המשך כהונת הנבחרים בתפקידם מותנה בבחירת העם, שממנה את נבחריו בהתאם לפועלם.

בהתאם לעקרון שהטביע ר' שמואל בן מאיר, הרשב"ם, מגדולי פרשני התלמוד והמקרא של המאה-11, לפיו קיימת חובה לפרש את המקרא "לפי הפשטות המתחדשים בכל יום" הרי שביטויה המודרני של מצוות שום תשים עליך מלך באה לידי ביטוי במימוש זכות ההצבעה לבחירות לכנסת ישראל.  בשאלה האם יש לראות בנוהל הבחירות תוקף הלכתי, משיב הרב אליעזר וולדינברג "כל דיני ומנהגי אופני הבחירה ניתנים להשתנות על ידי קביעת מנהג חדש מכל אנשי העיר או רובם, על ידי אותם שהוברר ו לשם תיקון תקנות לטובת העיר…והמנהג החדש מקבל את התוקף הראוי אחרי שיהגו בו שלוש פעמים".

במימוש זכות ההצבעה לכנסת ישראל אדם מקיים מצווה, מצוה של מינוי נבחרים לשלטון הריבוני של מדינת ישראל, היא חובה שאין לאדם רשות להשתמט ממנה.

חובה מוסרית

הפילוסוף הגרמני, עמנואל קאנט (1804-1724), מגדולי הפילוסופים של העת החדשה, עסק בין היתר ב'אתיקה' מפעלו האתי נסוב סביב 'הצו הקטיגורי'. לפי קאנט המוסר מושתת על עיקרון על אחד, ואשר קובע מחייב "עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי". במילים פשוטות המבחן לשאלה האם נכון או לא נכון לבצע פעולה נעוצה בתשובה האם אותה פעולה יכולה להוות עקרון מנחה יסודי ובסיסי שכל אדם צריך ויחוייב לפעול על פיו.

התאגדותן של קבוצת אנשים תחת משטר פוליטי והנהגת מדינית היא, לשיטתו של אריסטו חלק 'מטבע האדם'. יתרה מזו לשיטתו של אריסטו 'המדינה היא טבעית, וכי היא קודמת לפרט'.  צורך אדם בקיומה של מדינה מושתת על סיבות שונות, העיקרית והבולטת מושתת על ההנחה שהאדם אינו יכול לדאוג לכל צרכיו, וכלל צרכיו יעשו בצירוף של אנשים רבים, כאשר כל אחד תורם את חלקו לחברה כולה. ובלשונו של אריסטו: "אם אין כל אדם ואדם מסוגל לספק את צורכי עצמו כשהוא בנפרד, יהיה מעמדו כמעמד החלקים ביחסם אל השלם. ומי שאין לו היכולת לחיות בשיתוף, או שאין לו כל צורך בכך בשל יכולתו לספק את צורכי עצמו, הרי אין הוא חלק מהמדינה, והוא בהמה או אל". עם ההבנה שקיום האדם מותנה בקיבוץ מדיני, הרי שאת הקיבוץ המדיני יש להנהיג שאם לא כן, ובהיעדרה של ממשל שעניינו להסדיר את הסדר המדיני והחברתי חברה לא תוכל להתקיים, וכל דאלים גבר, או בלשון חז"ל במסכת אבות: 'אלמלא מוראה של מלכות איש את אחיו חיים בלעו'.

מכאן שהיעדר ממשל יציב, וריבויין של מערכות בחירות יש בו כדי לפגוע בסדר החברתי, הוא מונע את המשך פעילותה התקינה של החברה, הוא מונע איוש תפקידים ציבוריים ודחייתם, הוא גורם בהכרח לבזבוז כספי ציבור שבמקום להיות מתועל לטובת הציבור מושחת על מערכות בחירות חוזרות ונישנות שנובעות מאי שיתוף פעולה ואי מימוש הזכות לבחור.

וזאת עוד מבלי להתייחס לעובדה שיום הבחירות הוא יום שבתון, במהלכו שכירים רבים אינם עובדים וזוכים לתשלום מלא עבור יום זה. התכלית שבמימון יום הבחירות לעובדים במשק כדי לעודד אנשים לצאת ולבחור מבלי שהבחירות תפגענה בהכנסתו השוטפת. מכאן שלקבל משכורת עבור יום הבחירות ולהשתמט מעצם הבחירה היא בבחינת  עושק הקופה הציבורית.

חובה כלכלית – בל תשחית

האדם הרציונלי פועל ומונע משיקולים שונים, אחד מהשיקולים המרכזיים שיש בכוחם להניע את האדם הוא ללא ספק השיקול הכלכלי, האדם מחשב את חייו בהתאם לעוגה התקציבית שקיימת עבורו כנתון. על בסיס שורת תקציב מאזן האדם בין צרכיו השונים, מתעדף את רצונותיו ומחשב את חייו. האדם הרציונלי מודע על פי רוב לצרכיו ומתחשב ביכולותיו. יש אשר יכנו התנהלות זו 'כלכלה התנהגותית'  כזו שמעניקה לכלכלה את היכולת להשפיע על קבלת החלטות בחיי היום יום. שילובה של שיקולים כלכליים במערכת המשפט אינו זר "הגישה הכלכלית למשפט עוסקת ביישום תובנות כלכליות בשאלות משפט'. מערכת בחירות נושאת עימה עלויות כבירות שהמשק הישראלי נושא עימו. כך למשל בהערכות זהירות מערכת הבחירות החמישית מסתכמת בסך של 2.2 מיליארד ₪, בהערכות מחמירות מוערכת מערכת הבחירות בעלות של כ-3 מיליארד ₪. סכום זה מגלם בתוכו את תקציב ועדת הבחירות, תקציב מימון מפלגות ועלות יום שבתון למגזר העסקי. ומכאן לחשבון פשוט שעלות הכוללת של כלל מערכות הבחירות שעבר המשק הישראלי ב-3 שנים האחרונות מסתכם בעלות של כ-15,000,000,000 ₪, זו היא החשבונית הציבורית שמשלמי המיסים במשק הישראלי צריכים לפרוע.

ועתה תחשבו על כמה דברים הפסדנו בגלל מערכות בחירות חוזרות ונישנות, כמה מיטות ניתן היה להכניס עוד לבתי חולים, כמה מכשירי MRI ניתן היה לצרף למערך הבריאות הציבורי, כמה תרופות חשובות היה ניתן להוסיף לסל שירותי הבריאות. תחשבו על האפשרות להעביר חלקים מכספים אלו למאבק המורים ושיפור מערכת החינוך או למאבק המתמחים בתחום הרפואה. חישבו על שכרם של העובדים הסוציאליים, חישבו על אותם נזקקים שמתדפקים על שירותי הרווחה, ושירותי הרווחה פוטרים אותם בהיעדר תקציב, חישבו על בעלי עסקים שנאבקים על עצם קיומם, ויש צורך לסייע להם, היזכרו ביוקר המחיה ובאפשרות שניתן יהיה להפחית מיסים, הורדה של מכסים מעל מוצרים צריכה בסיסיים, חישבו על החקלאים, חישבו על התייקרות במשק של החשמל, הארנונה, הדלק, הריבית על המשכנתא, מוצרי צריכה. כמה יוכל הכסף הזה לשפר את פני החברה הישראלית, נכון לא ניתן לפתור את כל בעיות המשק והחברה הישראלית בסכום זה אבל בוודאי שניתן יהיה להפנות אותו לאפיקים חברתיים חיוניים ומשמעותיים יותר מאשר השחתת הכסף בעוד מערכת בחירות שמקורה בגלל שיש כאלו שהעדיפו שלא להצביע.

דומה כי צו השעה מחייב את כל מי שיכול לצאת ולהצביע לצאת ולממש את זכותו הדמוקרטית. אם כל בעל זכות הצבעה יממש את זכותו הדמוקרטית להצביע הרי שניתן יהיה להשיג הכרעה בבחירות החמישיות

==

אלישי בן יצחק, עו"ד ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט, ובעלים של משרד עורכי דין

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
היכן נעלמת?
בני | 31-10-2022 14:11
כמה צודק ונכון, יש להדהדו בכל רשת חברתית, המשך לכתוב
2
מצווה עליונה
משה אהרון | 01-11-2022 10:24
בסד. דברים ל, יט הַעִידֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֨וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃. הבחירות בכלל, בפירוש מכתיבות : חיים או מוות ברכה או קללה. ובפרט הגילדול הנוסף של אלה הבחירות מצווה עליונה לא להיוותר אדיש. חובה עליונה לצאת ולבחור - כמיטב שיקולנו והבנתינו. גם אם יתברר כי טעינו בדיעבד , על כך יסולח לנו ....... אך אם נתחמק לא יהיה על כך סליחה. כי בגדנו בייעודנו לעשות - אשר ברא לעשות . פינת הכלישעה בחירות ============. לפני האכילה מעץ הדעת לא היית לנו בחירה לאחר מכן זכינו בה בבחירה בדרגת חובה ומימוש וכך מי שבוחר בה' בוחר גם בחיים ובעשייה בחר בצלם ובקדושתו בוחר בטוב ובברכה.
3
הנצחון בבחירות הוא רצון העם
שרון | 02-11-2022 16:43
לא ספק הקריאות לצאת ולבחור עזרו, בדמוקרטיה יותר חשוב להצביע מאשר להפגין
4
מאמר מרתק
ג | 08-11-2022 22:59
תוכן משובחמאמר לעילא ולעילא